מעבר לאנגליה - מסגרת חינוך

[SmartS1]

מעבר לאנגליה - מסגרת חינוך

שלום,

אנחנו שוקלים אפשרות לעבור ל UK בעתיד הקרוב, הכיוון יהיה ככל הנראה לאוקספורד או קיימברידג'. הבת שלנו בת 3 בקרוב. חיפשתי קצת מידע לגבי מסגרות חינוך וגנים, וכל מה שמצאתי באתרים רשמיים מתייחס ל- pre school מגיל 4.
מהן המסגרות שמתאימות לגיל 3? גנים פרטיים? איך מערכת החינוך באופן כללי?
האם ברוב המסגרות לגיל הזה ניתן להירשם ולהשתלב גם באמצע השנה?
אודה להכוונה ומידע בנושא.

 

[fireout]

למיטב ידיעתי

מגיל 3 חינוך מסובסד (15 שעות שבועיות)
מגיל 4 חינוך חינם
עד אז בתשלום.
מחיר משתנה לפי אזור מגורים (מחוץ ללונדון כמובן יהיה יותר זול)
חשוב להרשם במועד מוקדם למוסד חינוכי "נחשב" עם ביקורות טובות. (לעיתים אף שנה לפני)
מערכת חינוך באופן כללי ברמה יותר גבוהה מישראל - כיתות קטנות יותר, יותר מורים, יותר הכשרות נדרשות (ע"ע סייעות בישראל), תלבושת אחידה ומדרג גבוה (שוב, באופן כללי ולא פרטני)


קח את דבריי בערבון מוגבל היות וביתי תתחיל את המסגרות האלו רק בעוד מספר חודשים.


נ.ב - הברקזיט מתוכנן ל29.3.2019, אתה מודע לזה? חצי שנה פלוס מינוס.

 

[BigBadWolf]

כמי שלמד גם במסגרת אנגלית וגם בישראלית, אני לא מסכים

כשעברתי בגיל 8 בחזרה לארץ היה חסר לי המון חומר ורק בתיכון הצלחתי לבסוף להדביק את הפער. במיוחד זכורה לי הרמה הנמוכה במתמטיקה. באנגליה עדיין דיברו על חיבור וחיסור כשעברתי ובארץ כבר סיימו חילוק. הרמה בארץ לטעמי גבוהה יותר.

בכל מקרה, לעניין השרשור, באוקספורד קמה קהילה ישראלית (בעיקר פוסט דוקטורנטים, אבל לא רק) שתשמח לעזור ושמעתי שבמקביל קמה קהילה כזו גם בקיימבריג'.

 

[fireout]

הרמה בסוף נקבעת על פי מספר פרמטרים, לעניות דעתי

1. צפיפות בכיתות
2. תרבות וחינוך (ביה"ס אמור להנחיל הרבה יותר מלימודי מתמטיקה - ערכים מילת המפתח)
3. רמת המורים ואנשי החינוך (תארים, הכשרות, שעות עבודה חודשיות, נסיון ושכר)
4. רמת הלימוד והשגים - מבחני מיצ"ב\PISA לדוגמה
5. שעות הלימוד מול הישגי התלמידים (פריון)

בכל הפרמטרים האמורים ישראל נמצאת במקומות האחרונים.
את זה לא אני אומר, אלא הOECD ומבחני המיצ"ב:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5003321,00.html

בקישור הבא באתר הOECD ניתן לראות מפה המשווה בצבעים את ישראל לשאר מדינות העולם במספר פרמטרים בתחום החינוך.
https://www.oecd.org/pisa/data/
ניתן לראות כי ישראל נמצאת ממש בתחתית הדירוג בחלק מהפרמטרים (מתמטיקה בינהם) כאשר אנגליה דווקא נמצאת בין החצי - לרבע המדורג גבוה.

כמובן שיבואו חכמים ויעידו כי יש אוכלוסיות בישראל אשר מורידות את הדירוג אך המצב קיים גם באנגליה אחרי הגירה מאד מסיבית בעשרות שנים האחרונות מכל מני מדינות מסביב לגלובוס.

אגב, אותו המצב בדיוק קיים בשוק העבודה הישראלי.
רמת פריון נמוכה יחד עם הרבה שעות עבודה.

בנימה אישית, כתוצר אישי של מערכת החינוך הישראלית, אני לא חושב שרמת הלימוד בישראל רעה (או לפחות לא היתה רעה לפני עשור +) אבל התרבות והחינוך ("דרך ארץ") ממש גרועים.

 

[BigBadWolf]

השאלה אם המבחנים האלו מעידים על משהו אמיתי

כשאני מסתכל על מבחן התוצאה אני רואה שבישראל יש אוכלוסיה מלומדת, יצירתית עם תוצר אינטלקטואלי עצום, הרבה יותר מהחלק היחסי שלנו באוכלוסיית העולם. אם תסתכל על סינגפור שתמיד מדורגת מאוד גבוה במבחנים מהסוג הזה תראה שהתוצר האינטלקטואלי שלהם לא גדול במיוחד, ובמיוחד חסרה להם יצירתיות. תסתכל על בריטניה עכשיו ותראה שאולי האוכלוסיה שלהם משכילה אבל היא גם עצלנית וחסרת מוטיבציה. האוניברסיטאות שלהם קיימות בזכות השם ההיסטורי שלהן ומכילות כמויות עצומות של זרים, ולא המון בריטים (במעבדה שאני נמצא בה עכשיו יש בריטי אחד במעבדה של 10). אם תסתובב בבריטניה תראה שהם בעיקר מתגאים בהיסטוריה שלהם (ובאמת פעם היו להם מדענים, מהנדסים ואינטלקטואלים יוצאים מן הכלל) ולמעשה כשמסתכלים על ההווה והעתיד לא רואים יותר מידי.

אז איך אני מפרש את התוצאות במבחנים בינלאומיים? יש שתי אפשרויות. קודם כל, אני זוכר ממתי שאני הייתי תלמיד שאף אחד לא התייחס ברצינות למבחנים האלו (אני אולי כן, אבל הייתי מאוד יוצא דופן). ילדים פשוט לא היו מוכנים להתאמץ בשביל מבחן מיותר.
שנית כל, המבחנים האלו מתורגמים בין השפות השונות וצורת הניסוח קריטית לרמת הקושי. ברוב המבחנים, מלבד מתמטיקה, יש אפילו שוני מהותי בשאלות עצמן. לדוגמה, כשבודקים ידע בשפה, לשפות שונות יש חוקים שונים, קשיים שונים ולא ניתן לשאול את אותן שאלות על כל שפה.

במשך חיי למדתי במערכות חינוך של 3 מדינות - אנגליה (בקיימבריג'), קליפורניה (בעמק הסיליקון) וישראל. בכל מקום אליו הלכתי הרגשתי שהלימודים בארץ הכי רציניים. נכון, היו הבדלים בצורות הלימוד ובמה שלומדים אבל בסופו של דבר כששאלתי את עצמי מה הרמה של מה שאני לומד, בארץ הרמה הייתה הכי גבוהה. זו התחושה הסובייקטיבית שלי מניסיון החיים שלי.

 

[JimmyGee]

Comparing US education to Israel makes no sense

I am not sure how it works in the UK but you can't compare the US to Israel.
In a US High School there are so many levels that it makes no sense to compare the "general level" to what's going on in Israel.
There are bad students who take really easy classes just so they can graduate. They obviously won't make it to good universities right out of high school. That "level" is much lower than Israel.
There are really good students who study college level classes. Much higher level than Israel.
There is anything in between.
It depends 100% on the student. How smart he/she is and how dedicated they are.
Comparing that to Israel is like comparing apples to watermellons.

 

[BigBadWolf]

במקרה למדתי גם שם, ובבית ספר טוב באזור טוב

זה נכון, יש המון בחירה שם בתיכון וניתן ללמוד ברמות שונות. עם זאת, מה שהם קוראים שם קורסים ברמת קולג' זה בערך מה שלומדים בארץ ב-5 יחידות. וכן, גם בארץ קיימת הרבה העשרה למי שמעוניין (מניסיון). באופן כללי גיליתי שם רמת ידע נמוכה ממה שאני מכיר מהארץ. אני לא אומר שהכל שם רע, היו שם שיטות לימוד מעניינות, אבל הפרטים הקטנים פחות מעניינים כאן. מה שמעניין הוא עם איזה ידע ואילו יכולות התלמידים יוצאים ובארץ יוצאים עם יכולות מאוד גבוהות.

 

[JimmyGee]

Maybe the Israelis are more driven and better students

but I don't think the system itself in Israel is better..

If you take an good Israeli student who does "5 units" and move him to the US I think he'll excel and do much better in that system.
By the time that student graduates from high school he would have a ton of college credtis at a high level then move on to a good university.
The system in the US is such that even bad students can graduate high school but definitely the sky is the limit for good students.
You can't really take a random student in a US high school and compare him to a random student in Israel.

 

[שיגרמ]

חינוך באנגליה לגיל הרך

עד הכניסה לבית הספר (שנעשית בשנה שהילד מגיע לגיל 5) החינוך הוא פרטי. לעיתים יש גן הצמוד לבית הספר, ושם מתחילים בשנה שהילד בן 4. רק להזכיר שהתאריך הקובע הוא 1 בספטמבר (ולא כמו בארץ 31 בדצמבר). מהטרם (סמסטר) שהילד הפך בן 3 זכאים לשעות ע"ח המדינה. העניין הוא שזה רק לטרם טיים, כלומר 38 שבועות. רוב הגנים עובדים כ 51 שבועות בשנה ככה שההנחה יוצאת יותר קטנה. ניתן גם לקבל child care vouchers דרך מקום העבודה מה שנותן הטבות מס. יש אתר Ofsted בו רשום כל גן וכל מי שמפעילה משפחתון (צ'יילד מיינדר) והם עושים ביקורות. שווה להיכנס ולהתרשם מה כתבו על הגן . בי"ס אבל לקחת בערבון מוגבל. חפשי קבוצות פייבוק של ישראלים באוקספורד או קיימברידג' ויתנו לך שם הרבה מידע. ניתן להרשם באמצע השנה, אבל סביר להניח שבגנים הטובים לא יהיה מקום. ולפעמים יש מזל ומישהו בידיוק עוזב. עקרונית, לעיתים מרשמים ה מ ו ן זמן מראש כדי לקבל גן טוב. רמת החינוך טובה (כמובן תלוי בגן או בי"ס הספציפי). יש למידה בקבוצות ופחות פרומטלית מבארץ. עד 30 תלמידים בכיתה ובכל כיתה לפחות מורה וסייעת. מהנסיון שלי, בסך הכל הילדים אוהבים ללכת לבית הספר, יש הרבה יצירה, פחות שיעורי בית ( מקבלים לרוב פעם בשבוע). כל זה נכון ליסודי. התיכון זה סיפור שונה.