נוסטלגיה טרום קורונה
Well-known member
תעודת סטודנטכל מסמך זיהוי פרובינציאלי תופס.
בישראל מוסדות יכולים לבקש תעודת זהות באופן ספציפי בעוד בקנדה אין בכלל מסמך כזה.
מהי לשיטתך התעודה שהכי קל לזייף?
תעודת סטודנטכל מסמך זיהוי פרובינציאלי תופס.
בישראל מוסדות יכולים לבקש תעודת זהות באופן ספציפי בעוד בקנדה אין בכלל מסמך כזה.
מהי לשיטתך התעודה שהכי קל לזייף?
לזייף אותה לצורך גניבת זהות לא יועיל. רשיון נהיגה (אותו בדרך כלל מזייפים לצורך גניבת זהות) הוא גם הכרטיס עם אמצעי ההגנה המתקדמים ביותר אחרי דרכון.תעודת סטודנט
למה?לזייף אותה לצורך גניבת זהות לא יועיל.
כי אי אפשר להשתמש בה לשום דבר שקשור לכסף של בעל התעודה האמיתי.למה?
אם היא קבילה כתעודה מזהה גם למקומות אחרים, יש כאן בעצם גניבת זהות.
סופרמן, ההכרות שלי עם החוק קלושה. הנושא נידון גם בתקשורת, לכן ידעתי שיש משהו כמו הגנה על בריאות הציבור. מכיוון שמישהו נסה לסלף את האמת פניתי לגוגל ולקח לי שניות ספורות למצוא.לצערנו משתפרת צודקת. אתה רק מעמיד פנים שאתה מכיר היטב את החוק הישראלי, מסתבר שהיא מכירה אותו טוב ממך.
למה ציפית? לישראל אין חוקה ולכן קל בה מאוד לחוקק חוקים שפוגעים בחירויות האזרח.
Wishful thinking אינה משפיעה על עובדות, זכור זאת.
ויש חוק הגנה על בריאות הציבור, אותו חוק שמונע עישון במקומות רבים למשל. וישנו החוק שמתיחס למי שיודע שהוא מדביק אחרים במחלה כעבריין.
כל מי שמסרב להתחסן יכול להמשיך ולהחזיק בעבודתו בלי לסכן את הסובבים אותו אם ייבדק. מרגע שהוא מסרב- הוא חופשי להמשיך ולעבוד במקומות שאינם כרוכים במגע עם ציבור.
לפני בית המשפט העליון, יש בישראל את המחוקק. זה האחרון מייצג את הריבון. בית המשפט אמור להיכנס לנושא רק כשהמחוקק לא עושה מלאכתו נאמנה ומשהו נותר לא ברור למישהו.קיים חוק יסוד - הלא הוא חוק יסוד חופש העיסוק.
האם הפגיעה בו היא מידתית או לא - זה כבר תפקידו של בית המשפט העליון להכריע.
כאשר משהו נותר לא ברור וזקוק לפרשנות, או כאשר יש חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד ובית המשפט העליון בשיבתו כבית המשפט הגבוה לצדק סבור שהוא אינו "חוקתי". זה אמנם לא קרה המון, אבל קרה מספר פעמים. כמו במקרה של חוקים נגד המסתנניםלפני בית המשפט העליון, יש בישראל את המחוקק. זה האחרון מייצג את הריבון. בית המשפט אמור להיכנס לנושא רק כשהמחוקק לא עושה מלאכתו נאמנה ומשהו נותר לא ברור למישהו.
אכן קרה (אם כי במקרה הזה, לכתחילה, יהיה זה כנראה ביה"ד הארצי לעבודה ולא ביהמ"ש העליון). אבל הוא שאמרתי, זה קורה במקרים של רשלנות של המחוקק. המחוקק יכול, אם יבחר לרצות בכך, להכניס לכל חוק שצפוי להיות בעייתי את פסקת ההגבלה ובא לציון גואל. זה שהמחוקק פעמים רבות נמנע מכך, אם מתוך רשלנותו, אם מתוך הנוחות שביהמ"ש יוציא עבורו את הערמונים מהאש, אם בגלל בעיות קואליציוניות, זה חלק מהבעיה. אבל זה לא הופך את מעורבות בית המשפט לעניין שהוא לכתחילה. הוא לא. בכל אופן, לא אמור להיות על-פי שיטת הממשל הישראלית.כאשר משהו נותר לא ברור וזקוק לפרשנות, או כאשר יש חוק שעומד בסתירה לחוק יסוד ובית המשפט העליון בשיבתו כבית המשפט הגבוה לצדק סבור שהוא אינו "חוקתי". זה אמנם לא קרה המון, אבל קרה מספר פעמים. כמו במקרה של חוקים נגד המסתננים
אונס לכול דברלא יקבלו דמי אבטלה במשך 90 יום.
זו לא אפליה?!
זה לא אינוס?
כרגע יש קרוב למיליון. אם היו כמה אלפים- ניחא, אך כשמדובר בכעשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה (והאחוז גבוה יותר אם מתיחסים לגילאים שיכולים להתחסן)- אין פלא.אונס לכול דבר
למרות שמסורבי החיסון אונסים אותנו בהדבקה ברורה
ראו יש מיעוט מסרבי חיסון. והתחלואה ממריאה.
הם מסרבי חיסון ולא מסורבי חיסון.לא יקבלו דמי אבטלה במשך 90 יום.
זו לא אפליה?!
זה לא אינוס?
זה הנוהל הרגיל עבור מתפטרים. נשאלת השאלה אם ראוי לראות בעובדים שמסרבים לפעול בהתאם להנחיות מעסיקיהם כמתפטרים, אם לאו. על פניו, ההגדרה לא בלתי הגיונית. ודאי כך בהתחשב בעובדה שמאפשרים להם להיבדק במקום להתחסן וגם לכך הם מתעקשים לסרב. מכאן שמדובר בהחלטה שלהם וכמוה כהחלטת התפטרות על כל המשתמע מכך.לא יקבלו דמי אבטלה במשך 90 יום.
זו לא אפליה?!
זה לא אינוס?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.