מסרבי חיסון

לא יקבלו דמי אבטלה במשך 90 יום.
זו לא אפליה?!
זה לא אינוס?
שמעתי אתמול אצל אמנוו לוי, מורה סרבן חיסונים שאמר שהוא לא מוכן להתחסן בשום פנים ואופן
גם אם יפסיקו את משכורת ההוראה שלו לצמיתות.
הוא לא היה מוכן לשמוע על שום חיסוו בעולם.
ולא שינה לו כהוא זה שהיו באולפן שני רופאים ופרוספסור שהפצירו בו ללכת להתחסן.
הוא היה עם ה"מסתיר עיניים" הזה ששמים לחמורים על הראש ולא היה מוכן לשמוע כלום.
אפרופו, יש עוד 300 ח מורים כמוהו במשרד החינוך שלא רוצים להתחסן.
 

GoldenEyes

Well-known member
ויש עוד 300 ח מורים כמוהו במשרד החינוך שלא רוצים להתחסן.
300 ?
יש לי חדשות בשבילך סבא
זה כמה אלפים

וכן , אני בעד הדבר הזה שלא יישבו בבית ויקבלו בטוח לאומי חינם
מי שעושה דווקא , לא מוכן להתחסן , וזכותו , אבל גם לא מוכן לעשות שתי בדיקות בשבוע
אז שלא יבוא לעבודה כדי להדבק ולהיות מעמסה על המערכת כשיחלה , וכדי שלא יבוא להדביק אחרים
שיילך לחפש לו עבודה אחרת שלא צריך בה חיסונים או שתי בדיקות בשבוע
 
300 ?
יש לי חדשות בשבילך סבא
זה כמה אלפים

וכן , אני בעד הדבר הזה שלא יישבו בבית ויקבלו בטוח לאומי חינם
מי שעושה דווקא , לא מוכן להתחסן , וזכותו , אבל גם לא מוכן לעשות שתי בדיקות בשבוע
אז שלא יבוא לעבודה כדי להדבק ולהיות מעמסה על המערכת כשיחלה , וכדי שלא יבוא להדביק אחרים
שיילך לחפש לו עבודה אחרת שלא צריך בה חיסונים או שתי בדיקות בשבוע
300 שלא התחסנו באף חיסון אך הרבה יותר שלא התחסנו במנה השלישית.
 
300 ?
יש לי חדשות בשבילך סבא
זה כמה אלפים
זה באמת לא משנה אם יש 300 או שלוש מאות אלף
זה מקומם שמורים אשר אמורים לשמש דוגמא לתלמידים שלהם, מתנהגים בצורה כזאת.
מאחר ויש חוסר חמור במורים אז נוהגים בהם בכפפות משי.
יש כאן שני אלמנטים.
א) זכות הפרט שבו יש לו לאדם את הזכות להחליט לגבי גופו, נפשו וכושלאחותו.
ב) בריאות הציבור, בעיקר בריאות ציבור התלמידים.
מאחר והבריאות הקולקטיבית היא בראש מעיינינו אז לכן חייבים לחוקק חוק שיאפשר לכוחות הביטחון
לפרוץ באישון ליל לביתו של המורה הסרבן לאזוק אותו למיטה ולדחוף לו את כל שלושת החיסונים בבת אחת
אתה יודע מה? ועוד חיסון נוסף בקשיש ככה לשנה הבאה בירושלים החסונה. |חיוךרחב|
להשאיר אותו אזוק למיטה כל הלילה ורק למחרת יגיע איזה פקיד נמוך קרח ואפרורי עם תיק מתחת לבית השחי
שעובד בשב"כ כדי לשחרר לו ת'אזיקונים מהידיים והרגליים.
 
אין שום חוק יסוד כזה.
אני מניחה שעו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה, שהגיש את ההתנגדות מטעם האגודה למען זכויות האזרח מכיר את החוק טוב יותר משתינו.
לדבריו, "הפכנו בתזכיר החוק, ולא מצאנו כל נתונים, אף לא ברמז, לתופעה של עובדים בענפי תעסוקה שחל בהם תו ירוק, או ששוקלים לחייבם בתו ירוק, שאינם מתחסנים במטרה לקבל דמי אבטלה. הסיבה לכך, כאמור, פשוטה - אין כל מחקר, סקר או עדות על מי שטרם התחסן ומסרב להיבדק רק כדי לקבל דמי אבטלה.
"ולא רק התכלית אינה ראויה, אלא פגיעתה של החקיקה בזכויות יסוד עולה על הנדרש. חקיקה שמכשירה פיטורין ושוללת את רשת הביטחון הסוציאלי בעקבותיהם בגין סירוב להתחסן ולהיבדק אינה מידתית. היא פוגעת באוטונומיה, בחופש העיסוק, בזכות לקיום בכבוד ובזכות לביטחון סוציאלי".
 

משתפרת1

Well-known member
אני מניחה שעו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה, שהגיש את ההתנגדות מטעם האגודה למען זכויות האזרח מכיר את החוק טוב יותר משתינו.
לדבריו, "הפכנו בתזכיר החוק, ולא מצאנו כל נתונים, אף לא ברמז, לתופעה של עובדים בענפי תעסוקה שחל בהם תו ירוק, או ששוקלים לחייבם בתו ירוק, שאינם מתחסנים במטרה לקבל דמי אבטלה. הסיבה לכך, כאמור, פשוטה - אין כל מחקר, סקר או עדות על מי שטרם התחסן ומסרב להיבדק רק כדי לקבל דמי אבטלה.
"ולא רק התכלית אינה ראויה, אלא פגיעתה של החקיקה בזכויות יסוד עולה על הנדרש. חקיקה שמכשירה פיטורין ושוללת את רשת הביטחון הסוציאלי בעקבותיהם בגין סירוב להתחסן ולהיבדק אינה מידתית. היא פוגעת באוטונומיה, בחופש העיסוק, בזכות לקיום בכבוד ובזכות לביטחון סוציאלי".
ולא מוזכר כאן כל חוק יסוד בענינינים הללו. החקיקה החדשה פוגעת במה שבעיני העותרים נראה נכון.
 
ולא מוזכר כאן כל חוק יסוד בענינינים הללו. החקיקה החדשה פוגעת במה שבעיני העותרים נראה נכון.
קיים חוק יסוד - הלא הוא חוק יסוד חופש העיסוק.
האם הפגיעה בו היא מידתית או לא - זה כבר תפקידו של בית המשפט העליון להכריע.
 

משתפרת1

Well-known member
קיים חוק יסוד - הלא הוא חוק יסוד חופש העיסוק.
האם הפגיעה בו היא מידתית או לא - זה כבר תפקידו של בית המשפט העליון להכריע.
ויש חוק הגנה על בריאות הציבור, אותו חוק שמונע עישון במקומות רבים למשל. וישנו החוק שמתיחס למי שיודע שהוא מדביק אחרים במחלה כעבריין.
כל מי שמסרב להתחסן יכול להמשיך ולהחזיק בעבודתו בלי לסכן את הסובבים אותו אם ייבדק. מרגע שהוא מסרב- הוא חופשי להמשיך ולעבוד במקומות שאינם כרוכים במגע עם ציבור.
 

GoldenEyes

Well-known member
ויש חוק הגנה על בריאות הציבור, אותו חוק שמונע עישון במקומות רבים למשל. וישנו החוק שמתיחס למי שיודע שהוא מדביק אחרים במחלה כעבריין.
כל מי שמסרב להתחסן יכול להמשיך ולהחזיק בעבודתו בלי לסכן את הסובבים אותו אם ייבדק. מרגע שהוא מסרב- הוא חופשי להמשיך ולעבוד במקומות שאינם כרוכים במגע עם ציבור.
(y)
 

ויש חוק הגנה על בריאות הציבור, אותו חוק שמונע עישון במקומות רבים למשל. וישנו החוק שמתיחס למי שיודע שהוא מדביק אחרים במחלה כעבריין.
כל מי שמסרב להתחסן יכול להמשיך ולהחזיק בעבודתו בלי לסכן את הסובבים אותו אם ייבדק. מרגע שהוא מסרב- הוא חופשי להמשיך ולעבוד במקומות שאינם כרוכים במגע עם ציבור.
נתחיל מזה שאמרת שאין כאן שום חוק יסוד. אז יש.
מעבר לכך נראה לי שעשית כאן קצת סלט משפטי. חוק ההגנה על בריאות הציבור עוסק בכלל בפיקוח על מזון. חוק על הגבלת עישון במקומות ציבוריים זה חוק אחר. ההתייחסות למי שמדביק ביודעין לדעתי הוא לא חוק נפרד , אלא אחד מסעיפי חוק העונשין. וגם הוא מתייחס לאדם שחולה או נדבק במחלה, ולא לגבי חיסון.

חוק יסוד חופש העיסוק הוא כאמור חוק יסוד. וככזה יש לו מעמד גבוה יותר מאשר חוקים אחרים. ניתן לפגוע בחופש העיסוק אם זה נעשה לתכלית ראויה ובאופן מידתי. מהי תכלית ראויה ומהי פגיעה מידתית - זה כפי שציינתי , לא לנו לקבוע, אלא לבית המשפט העליון.

פקודת בריאות העם היא זו מאפשרת כפיית חיסון במקרים מאוד חריגים. נדיר שנעשה בה שימוש, וגם אם נעשה זה לא קרה בעשרות השנים האחרונות, כלומר טרם חקיקת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק.

אני לא מתיימר לדעת מה תהיה החלטתו של בג"צ לכשהסוגיה תגיע לפתחו. אבל המצב רחוק מלהיות כל כך פשוט כפי שאת מציגה אותו.
 

משתפרת1

Well-known member
נתחיל מזה שאמרת שאין כאן שום חוק יסוד. אז יש.
מעבר לכך נראה לי שעשית כאן קצת סלט משפטי. חוק ההגנה על בריאות הציבור עוסק בכלל בפיקוח על מזון. חוק על הגבלת עישון במקומות ציבוריים זה חוק אחר. ההתייחסות למי שמדביק ביודעין לדעתי הוא לא חוק נפרד , אלא אחד מסעיפי חוק העונשין. וגם הוא מתייחס לאדם שחולה או נדבק במחלה, ולא לגבי חיסון.

חוק יסוד חופש העיסוק הוא כאמור חוק יסוד. וככזה יש לו מעמד גבוה יותר מאשר חוקים אחרים. ניתן לפגוע בחופש העיסוק אם זה נעשה לתכלית ראויה ובאופן מידתי. מהי תכלית ראויה ומהי פגיעה מידתית - זה כפי שציינתי , לא לנו לקבוע, אלא לבית המשפט העליון.

פקודת בריאות העם היא זו מאפשרת כפיית חיסון במקרים מאוד חריגים. נדיר שנעשה בה שימוש, וגם אם נעשה זה לא קרה בעשרות השנים האחרונות, כלומר טרם חקיקת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק.

אני לא מתיימר לדעת מה תהיה החלטתו של בג"צ לכשהסוגיה תגיע לפתחו. אבל המצב רחוק מלהיות כל כך פשוט כפי שאת מציגה אותו.
לחוק ההגנה על בריאות הציבור יש חלק שעוסק במזון, והוא המפורסם יותר. הוא לא מסתכם רק בזה.
אוקיי, אכן נמתין לפסיקת בית המשפט העליון.
 
לחוק ההגנה על בריאות הציבור יש חלק שעוסק במזון, והוא המפורסם יותר. הוא לא מסתכם רק בזה.
אוקיי, אכן נמתין לפסיקת בית המשפט העליון.
אז מה עוד בדיוק כולל החוק הנקרא : חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) ?

ההדגשה שלי

להלן קישור

ואם התכוונת לחוק אחר, אז כדי שהדיון יהיה ענייני אשמח לדעת לאיזה חוק התכוונת.
 

משתפרת1

Well-known member
אז מה עוד בדיוק כולל החוק הנקרא : חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) ?

ההדגשה שלי

להלן קישור

ואם התכוונת לחוק אחר, אז כדי שהדיון יהיה ענייני אשמח לדעת לאיזה חוק התכוונת.
אז הנה פקודת בריאות העם.
כדי לקצר את החיטוט במסמך הארוך הזה מעתיקה את סעיף 19
19. בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ"ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט באותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ"ל חובת הרכבת-מגן או הרכבה אחרת שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. המסרב ביודעין עפ"י סעיף זה להרכבת-מגן או להרכבה אחרת נגד אבעבועות, חולירע או דבר, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.
מותר על פי החוק להטיל חובת התחסנות. יתרה מכך הסרבן יואשם בעבירה. מאחר והחוק הזה נקבע מזמן הסכום לא רלוונטי. יש תיקונים לחוק שהותאמו למצב הקורונה, אם תחפש תוכל למצוא את התיקונים הרלוונטיים, אבל גם הצורה הבסיסית של החוק מבהירה שניתן להטיל סנקציות על סרבני חיסונים.
והנה סעיף 20:
20. (1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות[3] להכריז במודעה כנ"ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:
(א) ביקורים מבית לבית;
(ב) הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומות-שיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה;
(ג) כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה;
ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כולם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים.

משנמצאה סכנה של מחלה אפידמית- שר הבריאות רשאי להתקין בצו או בהוראה כל מה שימצא רצוי לשם מניעתה או הקלתה של המחלה.
אז כרגע לא לוקחים את הסרבנים למשפט, לא אוסרים אותם לחודש, לא מטילים עליהם קנסות. מבקשים מהם להבדק. זאת כדי לעצור את המחלה האפידמית. כשהם מסרבים אפילו לבדיקה- הם פשוט לא יכולים לעבוד במקום בו אחרים חשופים להם.

פק' 53 לש' 1947
 
אז הנה פקודת בריאות העם.
כדי לקצר את החיטוט במסמך הארוך הזה מעתיקה את סעיף 19
19. בכל עיר או כפר או אזור שמחלה מידבקת קיבלה בהם או עלולה לקבל בהם צורה אפידמית או אשר קיימת סמוך להם מחלה מידבקת שלדעת המנהל יש בה סכנה לבריאות הציבור של העיר, הכפר או האזור הנ"ל, רשאי המנהל או הרופא הממשלתי לנקוט באותם אמצעים שיראה צורך בהם כדי להגן על גרי המקומות האלה מהידבקות, ולתכלית זו רשאי הוא, בין שאר דברים, להטיל על גרי העיר, הכפר או האזור הנ"ל חובת הרכבת-מגן או הרכבה אחרת שלדעתו יהא צורך בהן כדי לצמצם את התפשטות ההדבקה. המסרב ביודעין עפ"י סעיף זה להרכבת-מגן או להרכבה אחרת נגד אבעבועות, חולירע או דבר, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.
מותר על פי החוק להטיל חובת התחסנות. יתרה מכך הסרבן יואשם בעבירה. מאחר והחוק הזה נקבע מזמן הסכום לא רלוונטי. יש תיקונים לחוק שהותאמו למצב הקורונה, אם תחפש תוכל למצוא את התיקונים הרלוונטיים, אבל גם הצורה הבסיסית של החוק מבהירה שניתן להטיל סנקציות על סרבני חיסונים.
והנה סעיף 20:
20. (1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות[3] להכריז במודעה כנ"ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:
(א) ביקורים מבית לבית;
(ב) הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומות-שיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה;
(ג) כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה;
ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כולם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים.

משנמצאה סכנה של מחלה אפידמית- שר הבריאות רשאי להתקין בצו או בהוראה כל מה שימצא רצוי לשם מניעתה או הקלתה של המחלה.
אז כרגע לא לוקחים את הסרבנים למשפט, לא אוסרים אותם לחודש, לא מטילים עליהם קנסות. מבקשים מהם להבדק. זאת כדי לעצור את המחלה האפידמית. כשהם מסרבים אפילו לבדיקה- הם פשוט לא יכולים לעבוד במקום בו אחרים חשופים להם.

פק' 53 לש' 1947

אז אחת משתי האפשרויות - או שלא קראת את התגובה שלי מאתמול מ 16:26 (את עדיין יכולה לקרוא אותה שוב) או שמשום מה קשה לך להגיד שטעית. ציינתי במפורש שעשית סלט משפטי וחוק ההגנה על בריאות הציבור זה חוק אחד (שהחליף ב 2015 את פקודת המזון) ואילו פקודת בריאות העם היא חוק אחר. אפילו ציינתי שניתן לכפות חיסון לפי פקודת בריאות העם במקרים נדירים.
להלן אפילו הציטוט מהתגובה שלי "פקודת בריאות העם היא זו מאפשרת כפיית חיסון במקרים מאוד חריגים. נדיר שנעשה בה שימוש, וגם אם נעשה זה לא קרה בעשרות השנים האחרונות, כלומר טרם חקיקת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק."
 

משתפרת1

Well-known member
אז אחת משתי האפשרויות - או שלא קראת את התגובה שלי מאתמול מ 16:26 (את עדיין יכולה לקרוא אותה שוב) או שמשום מה קשה לך להגיד שטעית. ציינתי במפורש שעשית סלט משפטי וחוק ההגנה על בריאות הציבור זה חוק אחד (שהחליף ב 2015 את פקודת המזון) ואילו פקודת בריאות העם היא חוק אחר. אפילו ציינתי שניתן לכפות חיסון לפי פקודת בריאות העם במקרים נדירים.
להלן אפילו הציטוט מהתגובה שלי "פקודת בריאות העם היא זו מאפשרת כפיית חיסון במקרים מאוד חריגים. נדיר שנעשה בה שימוש, וגם אם נעשה זה לא קרה בעשרות השנים האחרונות, כלומר טרם חקיקת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק."
ממש משנה מהי הכותרת. התוכן הוא שיש הגנה על בריאות הציבור!
בתקופה האחרונה נוספו לחוק עדכונים שמתיחסים במפורש לענין מגיפת הקורונה. מסתבר שמדובר במקרה חריג ונדיר.
 
ממש משנה מהי הכותרת. התוכן הוא שיש הגנה על בריאות הציבור!
בתקופה האחרונה נוספו לחוק עדכונים שמתיחסים במפורש לענין מגיפת הקורונה. מסתבר שמדובר במקרה חריג ונדיר.
- כאשר דנים בצורה רצינית רצוי לדעת על מה מסתמכים ולא לזרוק סתם מישמש.
- ממילא את פקודת בריאות העם אני מכיר והתייחסתי אליה עוד קודם, אז לא ברור מה החידוש.
- פקודת בריאות העם עוברת עדכונים כל הזמן, בכל מיני נושאים. כשמדובר על עדכונים לגבי מחלות זיהומיות זה לא בהכרח חריג, כי זה נובע גם מעדכון רשימת המחלות החייבות דיווח (מופיעה באחת התוספות לדעתי).
- יש חוקים רבים שנועדו להגן על הציבור. העניין אם חוקים, שיש לעתים התנגשות ביניהם, משום שכל הגנה שנובעת מחוק אחד יוצרת הגבלה עבור אחר. אפשר לפתוח דיון פילוסופי שלם על זה (כגון עקרונות הצו הקטגורי של קאנט וכו') אבל זה לא המקום. כשיש התנגשות ההכרעה מוטלת לכתפי בית המשפט.
- הפעלה גורפת של חיסון חובה התרחשה במקרים נדירים - אבעבועות שחורות , ואם אינני טועה גם טיפוס, וזה קרה בשנים הראשונות למדינה. אפילו בזמן התפרצות הפוליו (הן ב 1988 והן ב 2013) ככל שאני יודע לא כפו חיסון על האנשים או הטילו סנקציות - אם כי יש לסייג שדרך ההדבקה של פוליו היא פקאלית-אוראלית ולא טיפתית.
הפעלה מצומצמת של הסעיף בוצעה גם היא פעמים בודדות. אחד המקרים התרחש לפני שנים ספורות ע"י רופא מחוז חיפה דאז (שמואל רישפון) שהוא באמת שילוב נדיר של אדם עם מוח וביצים, שקבל החלטה להגביל כניסה של ילדים לא מחוסנים לגן ספציפי בזמן התפרצות חצבת.
- הרינגטון תמצת היטב את הסוגיה המשפטית. השאלה אם ניתן לראות בכך (התחסנות או בדיקות תכופות) הנחיית מעסיק סבירה אשר עובד שאינו מקיים אותה (גם אם מקיים את כל ההנחיות האחרות) יחשב כמי שמתפטר. אז לא טרחתי לבדוק בפסיקות של בית הדין לעבודה אם יש תקדימים בנושא. אבל אם מישהו חושב שמדובר בסוגיה עקרונית שעומדת בניגוד לחוק חופש העיסוק , הדבר יכול להגיע גם עד בית המשפט העליון.

בכל מקרה , זה נראה שכל הדיון המעניין הזה הופך לא רלוונטי, משום שלפי מה שהבנתי הממשלה עצמה מתכוונת לרדת מהעניין (או שחושבים שאין רוב להעביר חקיקה בכנסת, או שחוששים שזה לא יעמוד במבחן בג"צ).
 
- הרינגטון תמצת היטב את הסוגיה המשפטית. השאלה אם ניתן לראות בכך (התחסנות או בדיקות תכופות) הנחיית מעסיק סבירה אשר עובד שאינו מקיים אותה (גם אם מקיים את כל ההנחיות האחרות) יחשב כמי שמתפטר. אז לא טרחתי לבדוק בפסיקות של בית הדין לעבודה אם יש תקדימים בנושא. אבל אם מישהו חושב שמדובר בסוגיה עקרונית שעומדת בניגוד לחוק חופש העיסוק , הדבר יכול להגיע גם עד בית המשפט העליון.
הוא לא תימצת את זה, כי יש כאן מקרה אחר, שהעובד כן רוצה לעבוד והמעסיק מונע ממנו.
העובד לא מגיש התפטרות, אלא מציית למעביד ולא מגיע למקום העבודה כי אין לו תו ירוק.
המעביד בוחר לפטר אותו ולכן אין כאן שום התפטרות.
 
למעלה