מסודרים מאחורי אביגדור
20 המנדטים ש"ישראל ביתנו" מקבלת בסקרים הם לא מצב רוח חולף. זאת המפלגה הכי מאורגנת ומרושתת שקיימת היום בישראל א' זוכר עד עכשיו את כנס הבחירות שהוא אירגן לאביגדור ליברמן באחת הערים בצפון. ליברמן נכנס לאולם, כולם מחאו כפיים, והוא התיישב במקומו על הבמה. א', שהיה רכז אזורי של מפלגתו של ליברמן בבחירות, ניגש אל המנהיג האחד והיחיד, הנערץ. "כמה אנשים הגיעו?" שאל אותו ליברמן. "300 איש", אמר א' בגאווה. "לא נכון, יש מקסימום 200, ספרתי", ענה לו ליברמן. א' התפנה לספור. ליברמן צדק. "אני לא מצליח להבין איך הוא הספיק לספור בדרך מהדלת עד לבמה, אבל זה הדבר היחיד שעיניין אותו. לא מי הגיע, אלא כמה. ככה הוא". א' הוא מעריץ מושבע. אבל לא רק מעריצים, לא רק חברי כנסת ואנשי מנגנון מיושבים, אלא אפילו מתנגדים נחרצים מסכימים כי ישראל ביתנו, המפלגה שהחליקה השבוע לקואליציה, היא המפלגה הכי מאורגנת ומרושתת שקיימת היום בישראל. "אני מכיר את ליברמן הרבה שנים, הוא איש ארגון מעולה, המפלגה שלו מאורגנת באופן יוצא מהכלל", אומר אלכס טנצר, פעיל חברתי ותיק ברחוב הרוסי ומי שמנסה להקים היום מערך מתחרה למפלגתו של ליברמן במפלגת הגמלאים. "המאבק שלו הוא עכשיו נגד ביבי, אבל הוא הרבה יותר מאורגן מהליכוד, שלא לדבר על מפלגת העבודה". לפני שעבד אצל ליברמן, א', שאינו ממוצא רוסי, עבד במפלגות אחרות. אבל מה שהוא פגש שם לא דומה למה שפגש אצל ליברמן. "במפד"ל, בש"ס או בליכוד רושמים מתפקדים לפי משפחות: משפחה זו וזו מרחוב זה וזה התפקדה אצלנו", הוא מספר, "ליברמן רצה שהרישום יהיה אישי: איציק או משה או סרגיי. הוא ידע בדיוק כמה אנשים יש לו בכל סניף. בכנסים אנשים באים ונותנים לו פתקים בנוסח 'ברחוב שלי יש בעיה בצנרת'. ליברמן נותן לאנשים שלו לטפל בפתקים האלה. ש"ס עושה את הדברים האלה כסיסמה. אבל אם למישהו בש"ס יש בעיה, אין סיכוי שהוא יגיע לאלי ישי. אצל איווט הוא יגיע". תוכנית פעולה מגובשת לא מדובר כאן בעניין אישי. בין אם ליברמן הוא ציניקן שלא מתעניין במצוקות של הזולת אלא רק בכוח שהזולת יכול להעניק לו בקלפי, כפי שאומרים יריביו, ובין אם מדובר בדאגה אמיתית לאנשים וברצון לעזור להם, כפי שאומרים אנשיו - ברור שמדובר כאן בתוכנית פעולה מגובשת. ישראל ביתנו, מספרת המנכ"לית פאינה בירנבאום, חילקה את ישראל לתשעה מרחבים, שבהם פועלים כ-50 סניפים, המגיעים בערים מסוימות עד רמת הרובע ויוצרים "קשר הדוק מאוד בכל הרמות המנוהל כולו על ידי המפלגה". "אני בפוליטיקה מאז 1992", מספרת ח"כ ליה שמטוב, מספר 11 ברשימת ישראל ביתנו. "הייתי בליכוד, עבדתי בהרבה מערכת בחירות, גם אצל נתניהו, וראיתי איך הליכוד עובד. הם עובדים חודשיים לפני הבחירות, פותחים את הסניף. אנחנו בישראל ביתנו עובדים כל הזמן. אצלנו כאילו מחר הולכים לבחירות". קחו לדוגמה את העניין המוניציפלי. שמטוב, שלפני בחירתה לכנסת הנוכחית שימשה סגנית ראש עיריית נצרת עילית מטעם ישראל ביתנו, חברה בפורום המוניציפלי של המפלגה. ישראל ביתנו מרושתת היטב בשלטון המקומי. היא ירשה חלק מהמנגנון שהשאירה אחריה ישראל בעלייה, עליה השלום, ויש לה היום שלושה ראשי ערים, 26 סגני ראשי עיר וכמעט 100 חברי מועצה. הפורום מתכנס פעם בחודש, מספרת שמטוב, בראשותו של ליברמן עצמו. "עוד מעט יש בחירות, אנחנו מזמנים את ראשי הסניפים והמחוזות, מחליטים איפה נתמודד על ראשות העיר, איפה נעשה קואליציות ועם מי", היא אומרת. ה"עוד מעט בחירות", ששמטוב מדברת עליהן, יתרחשו עוד שנתיים. אבל ליברמן כבר מוכן. פרושים טוב על המפה מבט על תוצאות הבחירות מראה שישראל ביתנו פרושה יפה על פני המפה. ביותר מעשר ערים היא הגיעה למקום הראשון. בנצרת עילית, עירה של שמטוב, היא קיבלה יותר מ-33% מהקולות. בערים גדולות כמו אשדוד או באר שבע היא קיבלה כ-20%. אבל ברוב הערים קשה לראות שלטים עם הכתובת "סניף ישראל ביתנו". "אנחנו לא מאמינים בסניפי נדל"ן כמו הליכוד או העבודה או סניף ישראל בעלייה בכפר ירכא, שמעולם לא נפתח אבל השלט שלו קיים", אומרת המנכ"לית קירשנבאום, מינוי אישי של ליברמן. "סניפים עולים כסף: שכירות, שכר לאנשים שמחזיקים אותם. אצלנו הסניפים מתנהלים בעצם מהבתים של הפעילים או מהמשרדים שלהם במועצה המקומית". בכמה ערים, מספרת קירשנבאום, מקיימת המפלגה "מעין פרלמנט" שבו יושבים נציגי המפלגה לצד מצביעים מהשטח ודנים בעניינים המציקים להם. "כל אחד חושב שהדשא שלו יותר ירוק, אבל אני חושבת שאנחנו מנוהלים טוב יותר ממפלגות אחרות", אומרת קירשנבאום. "אין לנו עיר שיש בה שני סניפים שרבים אחד עם השני כמו שיש במפלגות אחרות. כולם עובדים לפי ההכוונה של ראש המפלגה. אצלנו יש יותר שקט, יותר אחדות. כואב לי הלב כשאני רואה את המלחמות הפנימיות במפלגות אחרות. זה לא מביא תועלת לאף אחד. עכשיו הזמן להתאחד". הסיבה לכך שבישראל ביתנו אין מריבות אינה תלויה, כנראה, דווקא באופיים הנוח של חבריה. היא תלויה בראש ובראשונה בשלטון היחיד המוחלט של היו"ר הנערץ ליברמן. "אין דבר כזה שמישהו בישראל ביתנו יוציא מלה מהפה בלי לקבל את האישור של איווט", אומר אדם שהיה פעיל במפלגה, "כולם מבינים שאם הם ידברו, הם לא יהיו שם. ליברמן ביקש רק תיק אחד. בכל מפלגה אחרת היו מתקוממים נגדו, פה אף אחד לא צייץ". "בישראל ביתנו אין ויכוח, כולם מדברים בקול אחד", מוסיף טנצר, יריב של ליברמן, "מי שמתווכח, מוצא את עצמו בחוץ. הציבור אוהב את זה. נמאס לאנשים מהסכסוכים הפנימיים". לא פלא שהתנהגות הזו מזכירה לפעילה ברחוב הרוסי, שאיננה שייכת לישראל ביתנו, את ההתנהגות של המפלגה הקומוניסטית.
20 המנדטים ש"ישראל ביתנו" מקבלת בסקרים הם לא מצב רוח חולף. זאת המפלגה הכי מאורגנת ומרושתת שקיימת היום בישראל א' זוכר עד עכשיו את כנס הבחירות שהוא אירגן לאביגדור ליברמן באחת הערים בצפון. ליברמן נכנס לאולם, כולם מחאו כפיים, והוא התיישב במקומו על הבמה. א', שהיה רכז אזורי של מפלגתו של ליברמן בבחירות, ניגש אל המנהיג האחד והיחיד, הנערץ. "כמה אנשים הגיעו?" שאל אותו ליברמן. "300 איש", אמר א' בגאווה. "לא נכון, יש מקסימום 200, ספרתי", ענה לו ליברמן. א' התפנה לספור. ליברמן צדק. "אני לא מצליח להבין איך הוא הספיק לספור בדרך מהדלת עד לבמה, אבל זה הדבר היחיד שעיניין אותו. לא מי הגיע, אלא כמה. ככה הוא". א' הוא מעריץ מושבע. אבל לא רק מעריצים, לא רק חברי כנסת ואנשי מנגנון מיושבים, אלא אפילו מתנגדים נחרצים מסכימים כי ישראל ביתנו, המפלגה שהחליקה השבוע לקואליציה, היא המפלגה הכי מאורגנת ומרושתת שקיימת היום בישראל. "אני מכיר את ליברמן הרבה שנים, הוא איש ארגון מעולה, המפלגה שלו מאורגנת באופן יוצא מהכלל", אומר אלכס טנצר, פעיל חברתי ותיק ברחוב הרוסי ומי שמנסה להקים היום מערך מתחרה למפלגתו של ליברמן במפלגת הגמלאים. "המאבק שלו הוא עכשיו נגד ביבי, אבל הוא הרבה יותר מאורגן מהליכוד, שלא לדבר על מפלגת העבודה". לפני שעבד אצל ליברמן, א', שאינו ממוצא רוסי, עבד במפלגות אחרות. אבל מה שהוא פגש שם לא דומה למה שפגש אצל ליברמן. "במפד"ל, בש"ס או בליכוד רושמים מתפקדים לפי משפחות: משפחה זו וזו מרחוב זה וזה התפקדה אצלנו", הוא מספר, "ליברמן רצה שהרישום יהיה אישי: איציק או משה או סרגיי. הוא ידע בדיוק כמה אנשים יש לו בכל סניף. בכנסים אנשים באים ונותנים לו פתקים בנוסח 'ברחוב שלי יש בעיה בצנרת'. ליברמן נותן לאנשים שלו לטפל בפתקים האלה. ש"ס עושה את הדברים האלה כסיסמה. אבל אם למישהו בש"ס יש בעיה, אין סיכוי שהוא יגיע לאלי ישי. אצל איווט הוא יגיע". תוכנית פעולה מגובשת לא מדובר כאן בעניין אישי. בין אם ליברמן הוא ציניקן שלא מתעניין במצוקות של הזולת אלא רק בכוח שהזולת יכול להעניק לו בקלפי, כפי שאומרים יריביו, ובין אם מדובר בדאגה אמיתית לאנשים וברצון לעזור להם, כפי שאומרים אנשיו - ברור שמדובר כאן בתוכנית פעולה מגובשת. ישראל ביתנו, מספרת המנכ"לית פאינה בירנבאום, חילקה את ישראל לתשעה מרחבים, שבהם פועלים כ-50 סניפים, המגיעים בערים מסוימות עד רמת הרובע ויוצרים "קשר הדוק מאוד בכל הרמות המנוהל כולו על ידי המפלגה". "אני בפוליטיקה מאז 1992", מספרת ח"כ ליה שמטוב, מספר 11 ברשימת ישראל ביתנו. "הייתי בליכוד, עבדתי בהרבה מערכת בחירות, גם אצל נתניהו, וראיתי איך הליכוד עובד. הם עובדים חודשיים לפני הבחירות, פותחים את הסניף. אנחנו בישראל ביתנו עובדים כל הזמן. אצלנו כאילו מחר הולכים לבחירות". קחו לדוגמה את העניין המוניציפלי. שמטוב, שלפני בחירתה לכנסת הנוכחית שימשה סגנית ראש עיריית נצרת עילית מטעם ישראל ביתנו, חברה בפורום המוניציפלי של המפלגה. ישראל ביתנו מרושתת היטב בשלטון המקומי. היא ירשה חלק מהמנגנון שהשאירה אחריה ישראל בעלייה, עליה השלום, ויש לה היום שלושה ראשי ערים, 26 סגני ראשי עיר וכמעט 100 חברי מועצה. הפורום מתכנס פעם בחודש, מספרת שמטוב, בראשותו של ליברמן עצמו. "עוד מעט יש בחירות, אנחנו מזמנים את ראשי הסניפים והמחוזות, מחליטים איפה נתמודד על ראשות העיר, איפה נעשה קואליציות ועם מי", היא אומרת. ה"עוד מעט בחירות", ששמטוב מדברת עליהן, יתרחשו עוד שנתיים. אבל ליברמן כבר מוכן. פרושים טוב על המפה מבט על תוצאות הבחירות מראה שישראל ביתנו פרושה יפה על פני המפה. ביותר מעשר ערים היא הגיעה למקום הראשון. בנצרת עילית, עירה של שמטוב, היא קיבלה יותר מ-33% מהקולות. בערים גדולות כמו אשדוד או באר שבע היא קיבלה כ-20%. אבל ברוב הערים קשה לראות שלטים עם הכתובת "סניף ישראל ביתנו". "אנחנו לא מאמינים בסניפי נדל"ן כמו הליכוד או העבודה או סניף ישראל בעלייה בכפר ירכא, שמעולם לא נפתח אבל השלט שלו קיים", אומרת המנכ"לית קירשנבאום, מינוי אישי של ליברמן. "סניפים עולים כסף: שכירות, שכר לאנשים שמחזיקים אותם. אצלנו הסניפים מתנהלים בעצם מהבתים של הפעילים או מהמשרדים שלהם במועצה המקומית". בכמה ערים, מספרת קירשנבאום, מקיימת המפלגה "מעין פרלמנט" שבו יושבים נציגי המפלגה לצד מצביעים מהשטח ודנים בעניינים המציקים להם. "כל אחד חושב שהדשא שלו יותר ירוק, אבל אני חושבת שאנחנו מנוהלים טוב יותר ממפלגות אחרות", אומרת קירשנבאום. "אין לנו עיר שיש בה שני סניפים שרבים אחד עם השני כמו שיש במפלגות אחרות. כולם עובדים לפי ההכוונה של ראש המפלגה. אצלנו יש יותר שקט, יותר אחדות. כואב לי הלב כשאני רואה את המלחמות הפנימיות במפלגות אחרות. זה לא מביא תועלת לאף אחד. עכשיו הזמן להתאחד". הסיבה לכך שבישראל ביתנו אין מריבות אינה תלויה, כנראה, דווקא באופיים הנוח של חבריה. היא תלויה בראש ובראשונה בשלטון היחיד המוחלט של היו"ר הנערץ ליברמן. "אין דבר כזה שמישהו בישראל ביתנו יוציא מלה מהפה בלי לקבל את האישור של איווט", אומר אדם שהיה פעיל במפלגה, "כולם מבינים שאם הם ידברו, הם לא יהיו שם. ליברמן ביקש רק תיק אחד. בכל מפלגה אחרת היו מתקוממים נגדו, פה אף אחד לא צייץ". "בישראל ביתנו אין ויכוח, כולם מדברים בקול אחד", מוסיף טנצר, יריב של ליברמן, "מי שמתווכח, מוצא את עצמו בחוץ. הציבור אוהב את זה. נמאס לאנשים מהסכסוכים הפנימיים". לא פלא שהתנהגות הזו מזכירה לפעילה ברחוב הרוסי, שאיננה שייכת לישראל ביתנו, את ההתנהגות של המפלגה הקומוניסטית.