מסדרונות
אני לא יודע איך הגעתי לכאן, התעוררתי מזיע כולי במסדרון הצר והמוזנח הזה. קמתי מהרצפה הרופפת והסדוקה והתיישבתי על ספת-בד ירוקה ומלאה כתמים שהונחה באותו מסדרון. עברו כמה דקות עד אשר חזרתי להכרה מלאה והתחלתי לבחון את הסביבה. כמו שציינתי קודם הייתי במסדרון מוזנח מאד, עובש כיסה את הקירות והאויר החניק את נשימתי שממילא סבלה מקצרת. היבטתי בעצמי ופשפשתי בכיסים, בג'ינס לא מצאתי דבר וגם לא בכיס החולצה המשובצת שלבשתי. נאנחתי לעצמי והחלטתי לקום מהספה הזאת ולשוב לביתי, אם רק אדע איפה אני נמצא. לצערי לא מצאתי עלי את ארנקי אך תמיד אוכל ליצור קשר עם אישתי דרך טלפון ציבורי. התקדמתי במסדרון שנראה כלא מסתיים ולבסוף שאחר שהלכתי לאותו כיוון כמחצית הדקה הגעתי לסופו, שם עמד גבר לא מגולח בשנות השישים לחייו. הוא נראה רע בצורה יוצאת דופן ונדף ממנו ריח אלכוהול חריף, הוא ישב על כיסא עץ שבור למחצה ונראה כמו מביט בתקרה ללא כל מטרה. ניגשתי ושאלתי אותו לכיוון היציאה, הוא קם באיטיות מהכיסא ואמר לי, "קח את הדלת הימנית ליציאה" כשאמר זאת סימן בידו על הדלת השמאלית. לא הרבה יצא ממנו חשבתי לעצמי, פניתי דווקא בשמאלית כי אחרי הכל, היא נראתה הכיוון הנכון להמשיך בו. הגעתי לעוד מסדרון ותהיתי לעצמי באיזה בניין באיזור יש כל כך הרבה מסדרונות, כנראה שבניין מאד ישן. המשכתי במסדרון הזה שהיה מבחיל כקודמו ובסופו רק דלת אחת הייתה. בלית ברירה פתחתי אותה ונכסתי פנימה אל חדר כלשהו. החדר היה מרוצף בחופזה ולכן היו חלקים ברצפה שהיו מלאים בחורים. שמי ערב נראו דרך חלון קטן בחדר. התקרבתי אל החלון והסטתי את השלבים, לנסות לראות היכן אני נמצא ואולי לקבל מושג יותר טוב לאן לפנות כדי לצאת מהמקום המחורבן הזה כבר. בחוץ שרר חושך נורא פתאום למרות שקודם לכן הוא לא היה שם. גירדתי את היד שהציקה לי והמשכתי להביט מחוץ לחלון, בתוך החושך לא יכלתי לזהות הרבה גורמים, אולי כביש בקושי או עמוד תאורה מרוחק. עזבתי את החלון וחזרתי שוב לאותו מסדרון, הלכתי בו עד שהגעתי למסדרון המקורי שבו מצאתי את עצמי והחלטתי לנסות את מזלי בדלת השניה. הזקן הגיב בהערת ביניים על כך שאני לא בחרתי בדלת הנכונה כמו שאמר ואני החזרתי לו תשובת הסכמה. הוא הרי אינו מודע שהצביע לכל הכיוונים. בשלב הזה כבר אבד לי מעט מקור רוחי כאשר יצאתי אל עוד מסדרון. קיטרתי לעצמי שהמקום הזה הוא כמו מחילת נמלים והמשכתי ללכת במסדרון החדש שנראה רע ומגעיל כמו כל המקום המקולל הזה. כאשר הלכתי נתקלתי בחלקי עיתון שהיו מפוזרים על הרצפה, החלטתי להרים אחד מהם כי הרי זה מה שעושים גיבורים בסרטים, מרימים עיתונים אולי אמצא משהו מועיל. הכתב היה מטושטש ובשפה לא מוכרת, נבהלתי מעט וזרקתי את הדף על הרצפה תוך כדי התרחקותי ממנו. הרעב התחיל להציק לי ולא הצלחתי להזכר בפעם האחרונה שהכנסתי משהו לפי, אם רק הסלולארי שלי היה עלי הייתי יכול כבר מזמן לצאת מהחור הזה. המשכתי במסדרון שנהייה פחות מואר מרגע לרגע וחלפתי על פני חתול שחור וגרום, הגעתי לסוף המסדרון כמעט בחשיכה מוחלטת ושוב ניצבתי ליד שתי דלתות, אחת הפונה לימין ואחת הפונה לשמאל. שוב לקחתי את הפניה השמאלית כי עד כמה שאני חושב לפנות פעמיים ימינה מחזיר אותי לאותה הנקודה. איך שפתחתי את הדלת כמעט ונפלתי על אותו זקן שהדיף ריח אלכוהול. "איך לכל השדים והרוחות הוא הגיע לכאן", סיננתי בין השניינים באם הוא שמע אותי או לא. באקט של טירוף כלשהו חזרתי למסדרון ופתחתי את הדלת השניה שנראה היה שהובילה לאותו חדרון שבו הייתי קודם לכן. זיעה קרה החלה לשטוף אותי ורעידות קצרות ותכופות פקדו אותי כך שנאלצתי לפול על הרצפה. לפתע נהייה לי קר, מאד קר. הצלחתי לקום על רגלי ורצתי במסדרונות ועובר בין הדלתות, אני לא יודע כמה זמן עשיתי זאת אך לבסוף הגעתי לאותו מסדרון בעל ספה שבו מצאתי את עצמי לראשונה. התיישבתי על הספה ונתתי לעצמי לשקוע בתוכה, מגדף כל דבר שהצלחתי להעלות בראשי, זה היה נחמד למשך זמן אך לבסוף נמאס לי מכך. הרגשתי שאני עומד לאבד חלק ניקר מהשפיות שלי, תחושות קרות-חמות הציפו את בית החזה שלי וגרמו לי לשקוע בדיכאון כלשהו. החתול השחור שראיתי הופיע לפתע לידו והתחכך על רגלי הימנית. מזל שסוף סוף הקצתי, זה לא היה נחמד, עוד רעדו לי הידיים והייתי שטוף זיעה. לאחר שהתייצבתי והתחלתי להרגע לקחתי את היומן שלי וכתבתי את את החלום, או שמא הסיוט שעבר עלי. עכשיו אני יושב על המיטה כשמנורת הלילה פתוחה מעלי ואישתי לצידי, רושם את הדברים האלו, סיוט, בין הנוראים שעברו עלי. אני עוד רועד מידי פעם. החתול השחור קפץ ועלה על המיטה. ממתי יש לי חתול ?
אני לא יודע איך הגעתי לכאן, התעוררתי מזיע כולי במסדרון הצר והמוזנח הזה. קמתי מהרצפה הרופפת והסדוקה והתיישבתי על ספת-בד ירוקה ומלאה כתמים שהונחה באותו מסדרון. עברו כמה דקות עד אשר חזרתי להכרה מלאה והתחלתי לבחון את הסביבה. כמו שציינתי קודם הייתי במסדרון מוזנח מאד, עובש כיסה את הקירות והאויר החניק את נשימתי שממילא סבלה מקצרת. היבטתי בעצמי ופשפשתי בכיסים, בג'ינס לא מצאתי דבר וגם לא בכיס החולצה המשובצת שלבשתי. נאנחתי לעצמי והחלטתי לקום מהספה הזאת ולשוב לביתי, אם רק אדע איפה אני נמצא. לצערי לא מצאתי עלי את ארנקי אך תמיד אוכל ליצור קשר עם אישתי דרך טלפון ציבורי. התקדמתי במסדרון שנראה כלא מסתיים ולבסוף שאחר שהלכתי לאותו כיוון כמחצית הדקה הגעתי לסופו, שם עמד גבר לא מגולח בשנות השישים לחייו. הוא נראה רע בצורה יוצאת דופן ונדף ממנו ריח אלכוהול חריף, הוא ישב על כיסא עץ שבור למחצה ונראה כמו מביט בתקרה ללא כל מטרה. ניגשתי ושאלתי אותו לכיוון היציאה, הוא קם באיטיות מהכיסא ואמר לי, "קח את הדלת הימנית ליציאה" כשאמר זאת סימן בידו על הדלת השמאלית. לא הרבה יצא ממנו חשבתי לעצמי, פניתי דווקא בשמאלית כי אחרי הכל, היא נראתה הכיוון הנכון להמשיך בו. הגעתי לעוד מסדרון ותהיתי לעצמי באיזה בניין באיזור יש כל כך הרבה מסדרונות, כנראה שבניין מאד ישן. המשכתי במסדרון הזה שהיה מבחיל כקודמו ובסופו רק דלת אחת הייתה. בלית ברירה פתחתי אותה ונכסתי פנימה אל חדר כלשהו. החדר היה מרוצף בחופזה ולכן היו חלקים ברצפה שהיו מלאים בחורים. שמי ערב נראו דרך חלון קטן בחדר. התקרבתי אל החלון והסטתי את השלבים, לנסות לראות היכן אני נמצא ואולי לקבל מושג יותר טוב לאן לפנות כדי לצאת מהמקום המחורבן הזה כבר. בחוץ שרר חושך נורא פתאום למרות שקודם לכן הוא לא היה שם. גירדתי את היד שהציקה לי והמשכתי להביט מחוץ לחלון, בתוך החושך לא יכלתי לזהות הרבה גורמים, אולי כביש בקושי או עמוד תאורה מרוחק. עזבתי את החלון וחזרתי שוב לאותו מסדרון, הלכתי בו עד שהגעתי למסדרון המקורי שבו מצאתי את עצמי והחלטתי לנסות את מזלי בדלת השניה. הזקן הגיב בהערת ביניים על כך שאני לא בחרתי בדלת הנכונה כמו שאמר ואני החזרתי לו תשובת הסכמה. הוא הרי אינו מודע שהצביע לכל הכיוונים. בשלב הזה כבר אבד לי מעט מקור רוחי כאשר יצאתי אל עוד מסדרון. קיטרתי לעצמי שהמקום הזה הוא כמו מחילת נמלים והמשכתי ללכת במסדרון החדש שנראה רע ומגעיל כמו כל המקום המקולל הזה. כאשר הלכתי נתקלתי בחלקי עיתון שהיו מפוזרים על הרצפה, החלטתי להרים אחד מהם כי הרי זה מה שעושים גיבורים בסרטים, מרימים עיתונים אולי אמצא משהו מועיל. הכתב היה מטושטש ובשפה לא מוכרת, נבהלתי מעט וזרקתי את הדף על הרצפה תוך כדי התרחקותי ממנו. הרעב התחיל להציק לי ולא הצלחתי להזכר בפעם האחרונה שהכנסתי משהו לפי, אם רק הסלולארי שלי היה עלי הייתי יכול כבר מזמן לצאת מהחור הזה. המשכתי במסדרון שנהייה פחות מואר מרגע לרגע וחלפתי על פני חתול שחור וגרום, הגעתי לסוף המסדרון כמעט בחשיכה מוחלטת ושוב ניצבתי ליד שתי דלתות, אחת הפונה לימין ואחת הפונה לשמאל. שוב לקחתי את הפניה השמאלית כי עד כמה שאני חושב לפנות פעמיים ימינה מחזיר אותי לאותה הנקודה. איך שפתחתי את הדלת כמעט ונפלתי על אותו זקן שהדיף ריח אלכוהול. "איך לכל השדים והרוחות הוא הגיע לכאן", סיננתי בין השניינים באם הוא שמע אותי או לא. באקט של טירוף כלשהו חזרתי למסדרון ופתחתי את הדלת השניה שנראה היה שהובילה לאותו חדרון שבו הייתי קודם לכן. זיעה קרה החלה לשטוף אותי ורעידות קצרות ותכופות פקדו אותי כך שנאלצתי לפול על הרצפה. לפתע נהייה לי קר, מאד קר. הצלחתי לקום על רגלי ורצתי במסדרונות ועובר בין הדלתות, אני לא יודע כמה זמן עשיתי זאת אך לבסוף הגעתי לאותו מסדרון בעל ספה שבו מצאתי את עצמי לראשונה. התיישבתי על הספה ונתתי לעצמי לשקוע בתוכה, מגדף כל דבר שהצלחתי להעלות בראשי, זה היה נחמד למשך זמן אך לבסוף נמאס לי מכך. הרגשתי שאני עומד לאבד חלק ניקר מהשפיות שלי, תחושות קרות-חמות הציפו את בית החזה שלי וגרמו לי לשקוע בדיכאון כלשהו. החתול השחור שראיתי הופיע לפתע לידו והתחכך על רגלי הימנית. מזל שסוף סוף הקצתי, זה לא היה נחמד, עוד רעדו לי הידיים והייתי שטוף זיעה. לאחר שהתייצבתי והתחלתי להרגע לקחתי את היומן שלי וכתבתי את את החלום, או שמא הסיוט שעבר עלי. עכשיו אני יושב על המיטה כשמנורת הלילה פתוחה מעלי ואישתי לצידי, רושם את הדברים האלו, סיוט, בין הנוראים שעברו עלי. אני עוד רועד מידי פעם. החתול השחור קפץ ועלה על המיטה. ממתי יש לי חתול ?
