מניקה ודואגת
ילד ראשון בן 3 שבועות,אחרי ניתוח קיסרי, התחלתי להניק מההתחלה בבית חולים כשרק בלילה הוא היה מקבל מטרנה בגלל הקושי אחרי ניתוח,
כרגע הנקה מלאה ועדיין אני כל הזמן חוששת האם הוא אוכל מספיק, למרות שהסימנים מראים שהכל בסדר, הוא רגוע לרוב לא בוכה, כל חיתול עם פיפי, וקקי נראה שגם בסדר, הוא נולד 3400, ירד ל 3200 בבית חולים, לפני שבוע היה 3500 ואתמול 3950, לפי טיפת חלב הוא בסדר למרות שהוא קצת ארוך,54 ס"מ אז עדיין נחשב קצת רזה לפי מה שהבנתי. אשמח להסבר על אחוזונים ואיך אפשר לבדוק כמה אמור לשקול לפי גילו וגובהו, והאם עדיין אני צריכה לדאוג שאולי לא אוכל מספיק?
הבעיה השניה שמאוד מטרידה אותי היא נושא השאיבות, בימים הראשונים שאבתי ממש מעט בבית חולים וכל פעם יצאו טיפות מאכזבות שתיסכלו אותי,
יש לי משאבה חשמלית מיד שרה של ספקטרה, השתמשתי פעמיים בקושי והגעתי אחרי מאמץ לשאוב 50, מעבר לזה שזה מתסכל (אולי לא ניסיתי מספיק) ולא כיף, אני פשוט לא יודעת מתי לשאוב אם אני מניקה כל 3-4 שעות, האם לשאוב בין לבין? מדאיג אותי שכשהוא ירצה לאכול לא יהיה לו מספיק.
ואיך בכלל מנהלים חיים אם כל היום עסוקים בהנקות ושאיבות?
יכול להיות שזה בכלל מוקדם לי לחשוב על שאיבות? בעיקר מפריע לי שכל יציאה מהבית צריכה להיות מתוזמנת לפי האוכל שלו(עוד לא מסתדר לי בראש להניק בחוץ) אז מבחינתי השאיבות הם בעיקר להאכלה מחוץ לבית ואולי לעזרה מדי פעם שהבעל יאכיל אותו בלילה.
ועוד לא דיברתי על לאגור כשאחזור לעבודה, אולי זה מוקדם אבל מאוד מטריד אותי הנושא הזה.
ובכלל האם כל אחת שמניקה גם נהנית מזה? לצערי אני מרגישה שכרגע זה בעיקר מעמסה מאוד גדולה עלי.
ילד ראשון בן 3 שבועות,אחרי ניתוח קיסרי, התחלתי להניק מההתחלה בבית חולים כשרק בלילה הוא היה מקבל מטרנה בגלל הקושי אחרי ניתוח,
כרגע הנקה מלאה ועדיין אני כל הזמן חוששת האם הוא אוכל מספיק, למרות שהסימנים מראים שהכל בסדר, הוא רגוע לרוב לא בוכה, כל חיתול עם פיפי, וקקי נראה שגם בסדר, הוא נולד 3400, ירד ל 3200 בבית חולים, לפני שבוע היה 3500 ואתמול 3950, לפי טיפת חלב הוא בסדר למרות שהוא קצת ארוך,54 ס"מ אז עדיין נחשב קצת רזה לפי מה שהבנתי. אשמח להסבר על אחוזונים ואיך אפשר לבדוק כמה אמור לשקול לפי גילו וגובהו, והאם עדיין אני צריכה לדאוג שאולי לא אוכל מספיק?
הבעיה השניה שמאוד מטרידה אותי היא נושא השאיבות, בימים הראשונים שאבתי ממש מעט בבית חולים וכל פעם יצאו טיפות מאכזבות שתיסכלו אותי,
יש לי משאבה חשמלית מיד שרה של ספקטרה, השתמשתי פעמיים בקושי והגעתי אחרי מאמץ לשאוב 50, מעבר לזה שזה מתסכל (אולי לא ניסיתי מספיק) ולא כיף, אני פשוט לא יודעת מתי לשאוב אם אני מניקה כל 3-4 שעות, האם לשאוב בין לבין? מדאיג אותי שכשהוא ירצה לאכול לא יהיה לו מספיק.
ואיך בכלל מנהלים חיים אם כל היום עסוקים בהנקות ושאיבות?
יכול להיות שזה בכלל מוקדם לי לחשוב על שאיבות? בעיקר מפריע לי שכל יציאה מהבית צריכה להיות מתוזמנת לפי האוכל שלו(עוד לא מסתדר לי בראש להניק בחוץ) אז מבחינתי השאיבות הם בעיקר להאכלה מחוץ לבית ואולי לעזרה מדי פעם שהבעל יאכיל אותו בלילה.
ועוד לא דיברתי על לאגור כשאחזור לעבודה, אולי זה מוקדם אבל מאוד מטריד אותי הנושא הזה.
ובכלל האם כל אחת שמניקה גם נהנית מזה? לצערי אני מרגישה שכרגע זה בעיקר מעמסה מאוד גדולה עלי.
