מנחה לחג

מצב
הנושא נעול.

Golf Bravo

New member
מנחה לחג

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
 

Golf Bravo

New member
הנוף

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
הנוף
משתנה אט אט ככל שמרחיקים מזרחה בסיביר. יותר מרחבים פתוחים, אזורי ביצות נרחבים המשתרעים עד האופק.
 

Golf Bravo

New member
כפר קטן

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
כפר קטן
עם תור ארוך במפגש כביש-מסילה.
 

Golf Bravo

New member
אילנסקייה

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
אילנסקייה
העיירה אילנסקי הייתה אחת התחנות הנחמדות ביותר לאורך הדרך. עיירה קטנה, כ-17 אלף תושבים.
 

Golf Bravo

New member
קטר בתצוגה באילנסקייה

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
קטר בתצוגה באילנסקייה
נראה כאילו עיטרו את הטנדר בדברי שירה.
 

משה343

New member
איזה כייף להגיע לרציף הרכבת ישר מהרחוב ...

קטר בתצוגה באילנסקייה
נראה כאילו עיטרו את הטנדר בדברי שירה.
איזה כייף להגיע לרציף הרכבת ישר מהרחוב ...
ולא כמו אצלנו , מאובטח כאילו אתה נכנס לכור בדימונה.
ואיזה הבדל בין האבטחה בתחנת רכבת מרכז בבאר שבע לבין התחנה המרכזית,
לתחנה המרכזית אפשר להיכנס עם טנק ולא ישימו לב לכך , פשוט לצבוע אותו בצבאים של אגד/מטרופולין.
 

Golf Bravo

New member
קבלת פנים על הרציף

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
קבלת פנים על הרציף
נשות העיירה משלימות הכנסה ממכירת דברי מאפה ותבשיל ביתיים לנוסעי הרכבות על המסילה הטרנס-סיבירית. התחנה ממוקמת כמעט באמצע הדרך בין מוסקבה לוולדיווסטוק, דבר המבטיח תאבון בריא של הנוסעים העוצרים כאן. ואכן חגגנו.
 

Golf Bravo

New member
דוגמית אחת

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
דוגמית אחת
היה מבחר גדול ויפה של פירות יער שונים ומשונים על הרציף. כיוון שלאורך הדרך לכאן ראיתי אנשים משוטטים ביערות סמוך למסילה עם סלים על ידיהם, אני מנחש שהפירות האלה נאספים מן הבר, ואינם מגודלים באופן מסחרי. אינני יודע מה בדיוק קניתי, זה נראה כמו אוכמניות ענקיות והיה טעים מאד.
 

davidfainshtein

New member
מנהל
אחד הדברים הראשונים שאני עושה

דוגמית אחת
היה מבחר גדול ויפה של פירות יער שונים ומשונים על הרציף. כיוון שלאורך הדרך לכאן ראיתי אנשים משוטטים ביערות סמוך למסילה עם סלים על ידיהם, אני מנחש שהפירות האלה נאספים מן הבר, ואינם מגודלים באופן מסחרי. אינני יודע מה בדיוק קניתי, זה נראה כמו אוכמניות ענקיות והיה טעים מאד.
אחד הדברים הראשונים שאני עושה
בכל פעם שאני מגיע לרוסיה - שוק!
קונה את כל המחבר העצום של פירות היער שבארץ אפילו לא נתנו להם שמות.
 

Golf Bravo

New member
דוגמית שנייה: Сырники

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
דוגמית שנייה: Сырники
סירניקי, או לפחות זה מה שאנחנו מנחשים, לאחר חיפושים ממושכים ברשת. מין חביתית סולת עגלגלה, מתוקה, מטוגנת, ומתוקה. ממולאת בגבינה לבנה (או אולי קוטג'). טעם גן עדן למי שאוהב את סוגי המאכלים האלה. זוגתי כבר טורחת לשחזר את הפלא הזה. כל הדברים שקנינו היו טריים להפליא. באותו הערב אכלנו ארוחת מלכים.
 

stratomaximus

New member
אכן סירניקי. נפוץ גם אצל יוצאי בריה"מ בישראל.

דוגמית שנייה: Сырники
סירניקי, או לפחות זה מה שאנחנו מנחשים, לאחר חיפושים ממושכים ברשת. מין חביתית סולת עגלגלה, מתוקה, מטוגנת, ומתוקה. ממולאת בגבינה לבנה (או אולי קוטג'). טעם גן עדן למי שאוהב את סוגי המאכלים האלה. זוגתי כבר טורחת לשחזר את הפלא הזה. כל הדברים שקנינו היו טריים להפליא. באותו הערב אכלנו ארוחת מלכים.
אכן סירניקי. נפוץ גם אצל יוצאי בריה"מ בישראל.
ובהחלט ממש טעים.
 

easylivin

New member


אכן סירניקי. נפוץ גם אצל יוצאי בריה"מ בישראל.
ובהחלט ממש טעים.
 

davidfainshtein

New member
מנהל
יאללה בוא אלינו.

דוגמית שנייה: Сырники
סירניקי, או לפחות זה מה שאנחנו מנחשים, לאחר חיפושים ממושכים ברשת. מין חביתית סולת עגלגלה, מתוקה, מטוגנת, ומתוקה. ממולאת בגבינה לבנה (או אולי קוטג'). טעם גן עדן למי שאוהב את סוגי המאכלים האלה. זוגתי כבר טורחת לשחזר את הפלא הזה. כל הדברים שקנינו היו טריים להפליא. באותו הערב אכלנו ארוחת מלכים.
יאללה בוא אלינו.
לפחות פעם בשבוע...
 

Golf Bravo

New member
אילנסקייה

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
אילנסקייה
הגברת עם הסלים מתכוננת לרדת למסילה ולחצות חזרה לעיר. כיוון שהרציפים עדיין לא מוגבהים ברוב התחנות, זוהי הדרך הקצרה ביותר לצאת מן התחנה.
 

Golf Bravo

New member
רק אני והקטר שלי

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
רק אני והקטר שלי
קשה להתרגל למראות האלה אחרי שכל הזמן מזהירים אותי בארץ להתרחק מן הפס הצהוב.
 

Golf Bravo

New member
Тайшет "הנהר הקר"

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
Тайшет "הנהר הקר"
טיישט היא צומת רכבות חשובה מאד בסיביר, למעלה מ-4,500 ק"מ ממוסקבה. מכאן מתחיל קו BAM אל אזורי הנידחים ביותר של סיביר. עפ"י המדריך שלי, בכל שנה מבקרים באזורי הטייגה שמצפון-מזרח לטיישט. טיישט נוסדה כאשר הגיעה לכאן המסילה הטרנס-סיבירית, בשלהי המאה ה-19. המקום "מככב" בסיפורים על הגולאגים של סיביר. אלכסנדר סולז'ניצין מספר על טיישט בספרו ארכיפלג גולג: "...מספרים שיש שם מפעל לחיטוא עץ לאדנים בזפת אשר חודר לעור ולעצמות ואדיו ממלאים את הריאות - וזהו מוות." (תרגום חופשי ועילג שלי). לא ניתן להימנע ממחשבות על המוני האסירים-עבדים שעברו בתחנה הזו בימי סטלין, רבים מהם מעולם לא שבו לבתיהם ולמשפחתם.
 

Golf Bravo

New member
BAM

מנחה לחג
הנה פרק נוסף במסעי ממוסקבה לבייג'ינג ברכבת. הפעם מקאנסק-יניסייסקי ועד לגבול רוסיה-מונגוליה.
לא עצרנו בקאנסק, אבל היתרון הגדול ברכבת הטרנס-מונגולית הוא שהיא אינה מנסה לקבוע שיאי מהירות. היא מאיטה בכל חצר עיתוקים וכל תחנה גדולה, עוברת מפלג אחר מפלג בזהירות ומגבירה מהירות רק כאשר יצאה מאזור התחנה. כך התאפשר לי לצלם את תחנת קאנסק, שבה עוצרת הרכבת הטרנס-סיבירית לוולדיווסטוק ואף הרכבת הטרנס-מנצ'ורית. לפי המדריך שלי זוהי עיר של כ-100 אלף תושבים, חסרת כל יחוד, אשר הייתה בעבר תחנת מעבר חשובה למתיישבים שנשלחו מזרחה לסיביר. אנטון צ'כוב, מספר סיפורים מן המעלה הראשונה, ביקר כאן בשלהי המאה ה-19 ומצא רק בתי מרזח.
לא אגזים אם אעריך שראיתי אלפי קרונות מיכל כאלה ברחבי סיביר, נראה לי שזהו סוג הקרון הנפוץ ביותר באזורים האלה.
BAM
מסילת בייקל-אמור נבנתה ברובה בימי מלחמת העולם השנייה, בעזרת אלפי אסירי גולאגים סובייטים, ומפלסת דרכה לאורך כ-4,300 ק"מ מטיישט ועד לחופי האוקינוס השקט. המסילה היא מצפון למסילה הטרנס-סיבירית ועוברת ברובה בערבות השוממות של סיביר. היום חיים כ-300 אלף איש לאורכה של המסילה הזו.
 

easylivin

New member
ה-BAM היה אחד הפרויקטים האדירים בהיסטוריה

BAM
מסילת בייקל-אמור נבנתה ברובה בימי מלחמת העולם השנייה, בעזרת אלפי אסירי גולאגים סובייטים, ומפלסת דרכה לאורך כ-4,300 ק"מ מטיישט ועד לחופי האוקינוס השקט. המסילה היא מצפון למסילה הטרנס-סיבירית ועוברת ברובה בערבות השוממות של סיביר. היום חיים כ-300 אלף איש לאורכה של המסילה הזו.
ה-BAM היה אחד הפרויקטים האדירים בהיסטוריה
של רוסיה, מסילה באורך של כ-4300 ק"מ (לא כולל שלוחות) שנבנתה בתנאים כמעט בלתי-אפשריים, בהרים וביערות אינסופיים באזורים שלא היו מיושבים כלל לפני בניית המסילה. היא שברה את שיאי ההשקעות שנדרשו בפרוייקט כלשהו ואת משך הזמן שנדרש לביצועו. התחילו לבנות אותה ב-1936 (כפי שכתבת, בידי אסירי גולאגים) וסיימו בערך ב-1984! המנהרה האחרונה נפרצה רק ב-2001.

עוד פרט מעניין בסיפור: המהפך התדמיתי שהפרוייקט הזה חווה. אם בתחילת הדרך כאמור היו אלה עובדי פרך שהקימו אותו, אז בשנות ה-70 כשהבנייה התחדשה (אחרי שנים ארוכות של הזנחה בימי חרושצ'וב), היו אלה צעירים שגוייסו מכל רחבי ברית המועצות באמצעות מסע תעמולה שכלל לא רק פוסטרים, אלא גם שירים שהושמעו ברדיו, תכניות טלוויזיה וסרטים. הם עבדו כפי שכתבתי בתנאים קשים מאוד, אבל רובם לא התחרטו ואם תשאל אותם, יגידו שאלה היו השנים היפות בחייהם. הרבה מאוד משפחות צעירות חוברו הודות
"לפרוייקט המאה" הזה, כפי שכינו אותו אז. מחנות העובדים הפכו במהרה למחנות משפחתיים, ולאחר כמה שנים לעיירות על כל התשתית הנלווית כולל גני ילדים ובתי ספר. זאת הייתה רומנטיקה מסוג מאוד מיוחד שמזכירה אולי את ראשית ימי הציונות והחלוציות בארץ ישראל.

התמונה הזאת ממחישה היטב את הגיל הממוצע של הבונים בתקופת השיא של הפרוייקט:
http://commons.wikimedia.org/wiki/F..._occasion_of_arrival_of_construction_team.jpg
 
אכן רצוי להצמד למישהו כשהטמ"פ מתחת ל-20

ה-BAM היה אחד הפרויקטים האדירים בהיסטוריה
של רוסיה, מסילה באורך של כ-4300 ק"מ (לא כולל שלוחות) שנבנתה בתנאים כמעט בלתי-אפשריים, בהרים וביערות אינסופיים באזורים שלא היו מיושבים כלל לפני בניית המסילה. היא שברה את שיאי ההשקעות שנדרשו בפרוייקט כלשהו ואת משך הזמן שנדרש לביצועו. התחילו לבנות אותה ב-1936 (כפי שכתבת, בידי אסירי גולאגים) וסיימו בערך ב-1984! המנהרה האחרונה נפרצה רק ב-2001.

עוד פרט מעניין בסיפור: המהפך התדמיתי שהפרוייקט הזה חווה. אם בתחילת הדרך כאמור היו אלה עובדי פרך שהקימו אותו, אז בשנות ה-70 כשהבנייה התחדשה (אחרי שנים ארוכות של הזנחה בימי חרושצ'וב), היו אלה צעירים שגוייסו מכל רחבי ברית המועצות באמצעות מסע תעמולה שכלל לא רק פוסטרים, אלא גם שירים שהושמעו ברדיו, תכניות טלוויזיה וסרטים. הם עבדו כפי שכתבתי בתנאים קשים מאוד, אבל רובם לא התחרטו ואם תשאל אותם, יגידו שאלה היו השנים היפות בחייהם. הרבה מאוד משפחות צעירות חוברו הודות
"לפרוייקט המאה" הזה, כפי שכינו אותו אז. מחנות העובדים הפכו במהרה למחנות משפחתיים, ולאחר כמה שנים לעיירות על כל התשתית הנלווית כולל גני ילדים ובתי ספר. זאת הייתה רומנטיקה מסוג מאוד מיוחד שמזכירה אולי את ראשית ימי הציונות והחלוציות בארץ ישראל.

התמונה הזאת ממחישה היטב את הגיל הממוצע של הבונים בתקופת השיא של הפרוייקט:
http://commons.wikimedia.org/wiki/F..._occasion_of_arrival_of_construction_team.jpg
אכן רצוי להצמד למישהו כשהטמ"פ מתחת ל-20
היסטוריה מעניינת יש למסילה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה