מלחמה ודימום....
סתם לשפוך קצת את הלב:
בשני שעבר החזירו 2 עוברים יפים מאוד בני 6 תאים. אני התבאסתי שלא היו עוברים בני 8 תאים בכלל (מתוך 12 שנשאבו) וגם שהרופא לא רצה לעשות הנצה כי אמר משהו על מעטפת דקה....
בקיצור הייתי יומיים בבית מבחירה למרות שלרוב חוזרת ישר לעבודה. ביום השלישי קמתי ללכת לעבודה ובדרך מהגן של הילדה לעבודה נתקפתי בחילה ורצתי להקיא. ושוב לא הלכתי לעבודה.
ביום רביעי התחיל כל הבלאגן והמלחמה ובתור תושבת הדרום בטווח של כ20ק"מ מעזה מאז יום חמישי אין גן ואני לא הולכת לעבודה.
כל האזעקות והבומים די השכיחו לי את הציפיה לבטא מצד אחד מצד שני המתח הנפשי עצום. מצד אחד רוצה כבר לצאת מהבית מצד שני מפחדת.
והיום בבוקר, אחרי שחשבתי ללכת לעבודה היום, שוב לא הצלחתי למצוא את האומץ לצאת ולהשאיר את הבת שלי עם אחותי המפוחדת גם היא....וכדי לעשות את היום לעוד יותר "מושלם" התחיל דימום.....בדיוק כמו בסבב הקודם שכשל....דימום קל ביום ה8 להחזרה.....
אוף
סתם לשפוך קצת את הלב:
בשני שעבר החזירו 2 עוברים יפים מאוד בני 6 תאים. אני התבאסתי שלא היו עוברים בני 8 תאים בכלל (מתוך 12 שנשאבו) וגם שהרופא לא רצה לעשות הנצה כי אמר משהו על מעטפת דקה....
בקיצור הייתי יומיים בבית מבחירה למרות שלרוב חוזרת ישר לעבודה. ביום השלישי קמתי ללכת לעבודה ובדרך מהגן של הילדה לעבודה נתקפתי בחילה ורצתי להקיא. ושוב לא הלכתי לעבודה.
ביום רביעי התחיל כל הבלאגן והמלחמה ובתור תושבת הדרום בטווח של כ20ק"מ מעזה מאז יום חמישי אין גן ואני לא הולכת לעבודה.
כל האזעקות והבומים די השכיחו לי את הציפיה לבטא מצד אחד מצד שני המתח הנפשי עצום. מצד אחד רוצה כבר לצאת מהבית מצד שני מפחדת.
והיום בבוקר, אחרי שחשבתי ללכת לעבודה היום, שוב לא הצלחתי למצוא את האומץ לצאת ולהשאיר את הבת שלי עם אחותי המפוחדת גם היא....וכדי לעשות את היום לעוד יותר "מושלם" התחיל דימום.....בדיוק כמו בסבב הקודם שכשל....דימום קל ביום ה8 להחזרה.....
אוף
