מה שהיא אמרה 2
גם אצלי המצב היה מאוד דומה.
שני לילות במחלקה, שניים במלונית. הייתי מאושרת שעברתי לשם. במחלקה לא הצלחתי לישון (גם כשהפיצקית ישנה, היינו בביות מלא). בלילה הראשון, התינוק של שותפתי לחדר לא הפסיק לבכות והעיר אותי ואת הפיצקית (שעד היום מתעוררת כשהיא שומעת תינוק בוכה!!) בלילה השני, הגיעה יולדת באמצע הלילה וכל ההתארגנות מאוד הפריעה לישון (בשני המקרים לא באה בטענות, אלה פשוט הנסיבות במחלקה...) הייתי פשוט גמורה. במלונית היה שקט, היתה פרטיות, הרגשתי שאני מצליחה קצת לנוח ולחזור לעצמי. להכיר לאט לאט את הפיצקית ואת ההתנהלות סביבה. בכלל לא השארתי את פיצקית בתינוקיה אבל כן התיעצנו עם האחיות לא מעט.
כמובן שגם בעלי היה וזה איפשר זמן התרגלות שקט למצב החדש בלי צורך לדאוג לאוכל (טעים ובשפע, ממש כיף) כלים, כביסה וכו' ביומיים הראשונים שהם די שוק...היינו לנו שלושתנו כמו בתוך בועה משלנו, כמעט בלי מבקרים והיה ממש טוב.
וגם אני ילדתי מוקדם (שבוע 37+1) אז היה טוב שלא היינו בבית וככה בעלי ואמא שלי סיימו ניקיונות שלא הספקתי לעשות...
אצלנו גם לא עלה הרבה, דרך הביטוחים המשלימים או לא זוכרת מה, היה ממש סביר.
עכשיו, לידה שניה לא חושבת על זה בכלל. רק לחזור הביתה מהר לפיצקית ולנסות לייצר שגרה עבורה כי גם ככה יעברו עליה ימים לא קלים.