יוקר המחיה גבוה ונמוך יותר גם יחד - זה מסובך
בעיקרון מגורים בשכירות בקלגרי זולים ממרבית ארה"ב. אבל, כרגע יש לחץ בשוק כי עדיין יש המוני מפונים ודיירים זמניים בעיר כתוצאה משטפונות הקיץ האחרון. שוק הקונים של נכסים לעומת זאת תמיד יחסית יקר ונמצא בעלייה מתמדת מאז 2009 בערך (או כך כתוב בעיתונים כל הזמן).
מזון באופן כללי יקר יותר בקנדה מארה"ב. כנ"ל מרבית מוצרי הצריכה האחרים. יש יותר מיסים, יש עלויות שינוע ושילוח ויש גם את העניין של שוק קצת יותר ריכוזי. אבל, ברגע שאתה מקבל משכורות (או תשלומי מלגה לצורך העניין) וחיי את כל חייך הכלכליים בקנדה, אז השכר ועלויות המחייה מתואמים די טוב, והרבה פעמים, אפשר אם לא מבזבזים כסף, לחסוך קצת בסוף כל חודש.
כשממירים שקלים לדולר קנדי, זה נראה יקר, אבל כשמגיעים לכאן ומתחילים לחיות מגלים שזה בעצם לא כזה נורא.
ואם זה 'כמו כלבים' או 'צנע' או 'בכבוד', זה כבר יותר סמנטיקה מכל דבר אחר. ממה שאני רואה, דוק' רווקים ללא תמיכה ממדינת המקור לא יכולים להרשות לעצמם מסעדה בינונית או יותר שלוש פעמים בשבוע או אפילו פעמיים בחודש, אבל כן יכולים להרשות לעצמם פעם פעמיים בשנה כרטיס לקונצרט אירוע ספורט או תיאטרון (במיוחד אם אגודת הסטודנטים מסבסדת וזה קורה די הרבה) סקי פאס יומי פעם או פעמיים בעונה, או הוצאות לטיול אחר בקיץ, וביקור מולדת פעם בשנה וחצי-שנתיים, תלוי ביעד הטיסה.
