מלאכית שלי.. את את כן את [ט']

why23

New member
מלאכית שלי.. את את כן את [ט']

עברו כבר כמה שעות מאז שחזרתי הביתה והיה לי ממש כיף איתך.. כבר הרבה זמן לא היה לי ככה כיף.. עובדה היה לי אפילו חשק לקנות דברים .. (מאוהבת בנעליים החדשות שלי) אפילו הצעתי שנלך לאכול.. אני הצעתי .. את יכולה להאמין ולא רק שהצעתי האוכל אפילו זכה להישאר בקיבה שלי (או כמו שתיקנו אותי מקודם תודה מורן ) אני זכיתי שהוא נשאר אז למה עכשיו רע לי למה המחשבות הרעות חודרות כל שכבת טוב שהצלחת לתת לי.. למה הוא רודף את מחשבותי (כן כן כוס אמא שלו .. לא נזכיר את שמו) למה אני לא יכולה להישתחרר למה אני רוצהלישון ומפחדת לעצום את עיני .. למה הייתי צריכה שוב בלילה לאכול חצי מקרר ולהקיא למה לא יכלתי פשוט לקבל את זה שהיה לי כיף ועשה לי טוב למה אני תמיד חייבת להרוס.. רוצה כל כך פשוט לקבל בחזרה את החיים שלי.. אבל לא יכולה.. את הלימודים דפקתי סופית.. לשתי "חברות " כבר אמרתי את מה שאני חושבת בפנים.. והמשפט שידיד שלי אמר לי ("לצערי אני יודע שאת תגיגע יותר מהר לבית קברות מאשר לבית חולים") כל כך מכאיב כרגע .. הוא הרי כל כך אמיתי אם אני לא אעצור את עצמי.. הולכת לטיפול אבל לא מספיק .. עד שאני מרגישה שאני נותנת לעצמי לדבר באמת הזמן נגמר וצריך לחכות עוד שבוע.. ובינתיים הגוף שלי נחלש .. מוצאת אתעצמי חסרת נשימה לחלוטין כשכל החדר מסתובב סביבי.. דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי רוצה שאוכל יהיה פשוט אוכל ולא הדבר שאני הכי שונאת במהלך היום וכל כך אוהבת שכואב לי שם הפנים איפה שפעם היה הלב שלי.. מי שלקח אותו בבקשה שיחזיר כי אני יודעת שלקחו אותו מלאכית יפייפיה שלי אוהבת אותך המון..
 
הלוואי

שגם לי הייתה מלאכית כזו! מתוקית שלי,האוכל הוא לא אוייב...אנחנו רק רואים אותו כיצור רע,פוחדים ממנו אבל המלאכית שלך מחזרקת אותך! אז תחזיקי בה ואל תרפי בקשי ממנה עזרה כי היא שלך,]היא תעזור לך! היא המלאכית שהקטנה ששומרת עלייך! הלוואי,שגם לי היתה אחת כזו!
 

Bells For Her

New member
יפה שלי

כואב לקרוא אותך סובלת, כואב לקרוא אותך ביסורים. אז היה בולמוס... והקאת את הכל. אבל זה היה אחרי ערב של כיף, שאכלת (וזה הזין אותך לשם שינוי), שקנית לך נעליים חדשות (תתחדשי), שנהנית, שלא פינית מקום למחשבות הרסניות ופשוט נתת להרגשה הטובה לחלחל קצת פנימה. ווהעובדה שנתת לעצמך את כל זה, זה פשוט מבורך. גם כי מגיע לך ערב של כיף, וגם כי זה מראה לך שזה אפשרי. זה אפשרי להתנתק קצת מהחולי, זה אפשרי להתנהג קצת נורמלי. אבל כשחזסרת הביתה, חזרת גם לזרועותיה ה"חמימות" של המחלה. חזרת בניגוד לרצונך, היא לקחה אותך לשם, היא עשתה לך את זה. ואת לא רוצה את זה, אני יודעת שאת לא רוצה את זה. אולי תגידי לפסיכולוג שלך שאת רוצה להפגש פעמיים בשבוע? מה את אומרת? כי אם עובר שבוע ואת כבר קהת חושים מחדש, זה באמת לא עוזר. צריך להתחיל כל פגישה, שוב, את הכל מהתחלה. אז אולי תשאלי אותו? אני באמת חושבת שזה רק יכול לעזור. אני מקווה שהבוקר את מרגישה יותר טוב מתוקה שלי, לא מגיע לך להשאר עם התחושות הרעות האלו. אוהבת...
 

why23

New member
....

אני כבר קהת חושים המון המון שזמן .. לא רק בהקשר לפסיכולוג.. "היא" לא לקחה אותי לשם למחלה אין כוח רצון משלה.. אני נתתי לעצמי לחזור וליפול. זה לא יעזור לי לשבת ולאשים את המחלה שבתכלס .. לא היא שולטת בי אלא אני אמרוה לשלוט בה אבל למה לה מצליחה?
 

Bells For Her

New member
כי את הלכת לאיבוד בתוכה

ואת לא מוצאת את עצמך יותר... והטיפול יכול לעזור לך בזה. למצוא את עצמך בתוךהחולי, להשיב את עצמך, שאת תחיי בתוך הגוף שלך, ולא המחלה. זה המקום שלך, היא תפסה אותו, ואת יכולה להשיב אותו לעצמך, הוא שלך, הוא מגיע לך המקום הזה. ואת לא מצליחה עכשיו, אבל את תצליחי, בעזרת הטיפול והרבה הרבה עבודה קשה. בגלל זה אני חושבת שכדאי לך לדבר איתו על שתי פגישות בשבוע, זה יהיה הרבה יותר פרודוקטיבי, אני בטוחה בזה.
 

why23

New member
כואב לי.. כל כך כואב..

פשוט כואב לי הלב... זהו אין יותר מה להוסיף..
 

Bells For Her

New member
גם לא אין הרבה להוסיף...

רק שאני אוהבת, ופה בשבילך, גם אם זה לא נראה ככה. את יכולה למצוא את התקווה הזו מתוקה, תחפשי טוב טוב, את תמצאי אותה.
 

inner light

New member
Y

אני כבר כמה דקות יושבת מול המסך.... ולא יודעת איך להתחיל לכתוב את מה שעובר לי בראש.... מתבלבלים לי דברים.... מאמי... לפעמים כל כך קשה להכיל את הטוב הזה... הוא נראה מאיים מדי...לא מוכר...משונה...זר. אבל הוא המלאך שמושיט את ידיו ואומר לך "בואי אל האור". אני כותבת לך את זה עם דמעות בעיניים.... כי גם אני כל כך הרבה פעמים אמרתי לו "לא תודה".... נפלת? תקומי....אל תתני לעצמך עכשיו לשבת על הרצפה ולהגיד "למה" ו"לא יכולה". כי את יודעת למה....ואת גם יודעת שאת יכולה... אם נפלת זה לא אומר שזהו. זה אומר שמפה את לוקחת את השיעור שלך, וממשיכה קדימה. זה שאמרת לחברות שלך מה שאת חושבת....אני חושבת שזה נפלא... איזה כיף זה לא להיות צבועה....לא? מאמי... יום חדש... תאגרי אנרגיות חדשות.... לכי לים בשקיעה.... ותנסי לראות שבאמת טוב...ושמגיע לך כל הטוב הזה...ותחבקי אותו. שבת שלום מאמי... שבת של שלום עם עצמך.
וחיבוק מהנשמה....
 

why23

New member
לא יודעת איך להגיד "כן תודה" [ט']

כל כך הרבה פעמים ניסיתי אבל מרגישה שאין לי מקום לטוב בתוכי .. יודעת רק רע לא מסוגלת להיתמודד עם טוב.. כל היום הזה היה נורא בולמוס אחד אחרי השני.. לא מסוגלת לתת לאף אחד להיתקרב אליי כרגע.. כאילו תמיד תשאר חומה אחת שלעולם אף אחד לא יחצה... גם מישרציתי שיחצה לא יכול.. כאילו החומה בעלת רצון משל עצמה.. אני כן על הרצפה יושבת עליה ומנסה לקום ואולי לא באמת רוצה.. אולי כבר כל כך התרגלתי לחיות בתוך הרע שלא רוצה טוב.. לא מסוגלת להאמין באמת אחיה חיים נורמלים וטובים אי פעם.. לא רוצה יותר כלום.. באמת כלום פשוט כואב
 

why23

New member
מצטערת מלאכית שלי

מצטערת שלא יכולה לתת לך להיתקרב אליי כרגע .. מצטערת שרוצה להיות לבד עם כל הרע הזה..
 

inner light

New member
מאמי....

החומה לא בעלת רצון משלה.... כל הבחירות שנעשות הן שלך.... אני לא מאמינה לך שאת כל כך התרגלת לחיות בתוך הרע, שאת לא רוצה טוב... אני כן מאמינה לזה שאת מפחדת... אני כן מאמינה לזה שכרגע את מאמינה שאין לך כוחות... ואני כן מאמינה לזה שה"לא רוצה" זה תירוץ....ל "לא נראה לי שאני יכולה". אין מה לעשות... זה לא קל... נכון... אבל לא תישברי עכשיו ותגידי "די..." את לא. את תלכי לישון... ומחר יום חדש... ואת יכולה לבחור שמחר יהיה אחרת... אני בטוחה שאת רוצה להתגלגל מצחוק במקום לשבת ולבכות.... ואני בטוחה שאת רוצה להיות עם אנשים ולהרגיש אהובה, מאשר לשבת על הריצפה ולהרגיש כל כך לבד.... מאמי.... את יכולה לעשות היום את ההפרדה בין הקולות הבריאים לקולות החולים... תקראי את מה שכתבת לי... ותראי שלא את דיברת.... תתני לעצמך קצת קרדיט... כי את יכולה לקום....ואת גם רוצה- המחלה שלך לא רוצה שתקומי. ככה את מוותרת לה? נותנת לה לנצח? את פייטרית.... את הרבה יותר חזקה ממנה.
 

why23

New member
אין לי ממי להרגיש אהובה

אהבה של חברות בחיים לא תוכל להחליף את האהבה שאני מחפשת ורוצה.. בלעדיה החיים פשוט לא שווים.. ואם אין מי שילחם עליי אני לא רוצה להילחם על עצמי.. לא רוצה ולא יכולה.. פה יבוא הקטע שיגידו לי שקודם כל אני צריכה להילחם על עצמי. אז את זה אני עושה 24 שנה ונמאס לי להילחם על עצמי ולהיות לבד.. אם זה מה שיש לחיים להציע לי .. מעדיפה לתת למחלה לנצח
 

inner light

New member
לא לא לא

מה שאת מחפשת ורוצה...הכי מגיע לך בעולם. וזה משהו שתוכלי לקבל רק אם תתני לעצמך. אל תפסלי את ההזדמנות הזו, כי לרגע נראה שחור... עננים מטבעם לחלוף.... מאמי... אני לא יודעת מה קרה שאת ככה עכשיו.... אבל אני רק רוצה להגיד לך- אל תכבי את האור. את לא נלחמת 24 שנה.... אולי זה מרגיש לך ככה, כי חסרות לך אנרגיות... אבל בעצם, כל מה שאני רוצה לחבק אותך עכשיו, עד שזה יעבור... לתת לך קצת כוחות.... את יודעת שזה לא מה שיש לחיים להציע... את לא רוצה לתת למחלה לנצח... זה לא פייר לתת לשטן לנצח מלאך.... מאמי... את חזקה מזה... אני יודעת שעכשיו קשה לך... אבל.... כשנסגרת דלת, נפתח חלון....תתני לעצמך לנשום אוויר. מחבקת אותך הכי חזק שאפשר. תפתחי את העיניים ותראי שאת לא לבד.... כי את לא
זה הרגשה...לא עובדה... והרגשה עוברת....
 

why23

New member
אני לבד כי אין לי אהבה..

וזה לא שאני לא נותנת לעצמי כי אני כן.. אבל אין אף אחד שרוצה אותי כל מי שהכי ראותי מהר מאוד גם זרק אותי... אז איך אני יכולה לתת למשהו לקרות שבכלל לא נמצא מולי.. אין לי כוחות אין לי.. ואני לבד.. במחלה הזאת אני לבד .. נמאס לי להיות זאת שנותנת מעצמי לאנשים ואף פעם לא מקבלת חזרה נמאס לי... נמאס לי לכאוב נמאס לי... ההרגשה הזאת לא עוברת היא פשוט לא.. אני חיה איתה כבר הרבה שנים .. אולי לא 24 אבל בהחלט יותר מידיי
 

inner light

New member
../images/Emo23.gif

אז אולי צריך לשחרר קצת? אולי צריך לתת לדברים לקרות בזמן שלהם? תמיד אמרתי לעצמי שאם אני מצפה ליותר מדי כלום לא יגיע... וכשהפחתתי ציפיות, התחילו להגיע דברים.... אולי זה זמן שאת צריכה לעבור עם עצמך? מאמי... תאמיני שיש בך, ותראי כמה רוצים אותך. תתני לעצמך לקבל.... תאמיני שבאמת מגיע לך
חיבוק חזק ממני
 
למעלה