מכת דליפות באוטובוסים עירוניים של אגד

מצב
הנושא נעול.

itamo

New member
מכת דליפות באוטובוסים עירוניים של אגד

מכת דליפות באוטובוסים עירוניים של אגד
בחורף האחרון שמתי לב לכך שכמעט בכל נסיעה באוטובוס עירוני של אגד יש לפחות מושב אחד שנרטב מחלון שדולף. אני לא זוכר את זה, לפחות לא בהיקף הזה בשנים קודמות.

האם יש ירידה ברמת התחזוקה באגד? או שבאוטובוסים העירוניים החדשים שבהם החלונות לא מורכבים כמו פעם בתוך מסילות עם גומיות, אלא מדובר בלוחות זכוכית גדולים שמודבקים חיצונית על האוטובוס, התכנון והביצוע גרועים והם לא עמידים במים לאורך זמן ?
 
לא נעים לומר אך למרות כל מה שתשמע - איכות ההרכבה ירדה

מכת דליפות באוטובוסים עירוניים של אגד
בחורף האחרון שמתי לב לכך שכמעט בכל נסיעה באוטובוס עירוני של אגד יש לפחות מושב אחד שנרטב מחלון שדולף. אני לא זוכר את זה, לפחות לא בהיקף הזה בשנים קודמות.

האם יש ירידה ברמת התחזוקה באגד? או שבאוטובוסים העירוניים החדשים שבהם החלונות לא מורכבים כמו פעם בתוך מסילות עם גומיות, אלא מדובר בלוחות זכוכית גדולים שמודבקים חיצונית על האוטובוס, התכנון והביצוע גרועים והם לא עמידים במים לאורך זמן ?
לא נעים לומר אך למרות כל מה שתשמע - איכות ההרכבה ירדה
בארץ בשנים האחרונות ולא באשמתנו אלא כי החומרים שבהם משתמשים זולים ושיטות הבידוד פחות טובות ופחות איכותיות גם אם מישהו אחר לא יודה בכך. היום מנסים להספיק ולבנות כמה שיותר בכמה שפחות זמן וזו התוצאה. כמובן שבאוטובוסי הליילנד רויאל טייגר מרק2 שנסעו על הכבישים מאז 1950 ועד 1994 היתה אטימות הרבה יותר טובה, הם שקלו יותר והיו מאסיביים יותר ומכאן גם איטיים יותר אך בהחלט החזיקו מעמד הרבה יותר שנים. אוטובוסים שהוכנסו לשרות בירושלים בשנת 1955 יצאו משירות בשנת 1980 ומצבו של המרכב היה עדיין בסדר גמור ובהרבה מקרים כמעט ללא חלודה. הטייגרים היו הכי אמינים לנסיעה בגשם סוער ובחולות סיני והם גם עשו את מלחמת יום הכיפורים לקלה יותר מבחינת עבירות חולית.
איכות ההרכבה של המרצדסים המוגמרים עם מרכב גרמני באגד ממודלים 1980-81 היתה מעולה והאטימות שלהם לגשם היתה גם היא יוצאת דופן.
אני מעיין בתיקים של השוסונים בשנות ה-50 ואם אמצא תלונות על נזילות ורטיבות, אשמח לפרטן. לשוסונים היו בעיות אחרות כידוע וגם לאחר החלפת מנועייהם למנועי ליילנד לא נפתרו רוב הבעיות. אם כיום יש נזילות - הרי שלשוסונים היה פרקינסון מרוב רעידות...
מצרף צילום של ליילנד רויאל טייגר, מרק 2, 66-367 בקו 25 בשנת 1975. כל הזכויות לצילום המצורף לא שמורות כי אני הצלם בגיל 12... שימוש חופשי.

 
השוסון רעד דווקא כי היה מתקדם לתקופתו

לא נעים לומר אך למרות כל מה שתשמע - איכות ההרכבה ירדה
בארץ בשנים האחרונות ולא באשמתנו אלא כי החומרים שבהם משתמשים זולים ושיטות הבידוד פחות טובות ופחות איכותיות גם אם מישהו אחר לא יודה בכך. היום מנסים להספיק ולבנות כמה שיותר בכמה שפחות זמן וזו התוצאה. כמובן שבאוטובוסי הליילנד רויאל טייגר מרק2 שנסעו על הכבישים מאז 1950 ועד 1994 היתה אטימות הרבה יותר טובה, הם שקלו יותר והיו מאסיביים יותר ומכאן גם איטיים יותר אך בהחלט החזיקו מעמד הרבה יותר שנים. אוטובוסים שהוכנסו לשרות בירושלים בשנת 1955 יצאו משירות בשנת 1980 ומצבו של המרכב היה עדיין בסדר גמור ובהרבה מקרים כמעט ללא חלודה. הטייגרים היו הכי אמינים לנסיעה בגשם סוער ובחולות סיני והם גם עשו את מלחמת יום הכיפורים לקלה יותר מבחינת עבירות חולית.
איכות ההרכבה של המרצדסים המוגמרים עם מרכב גרמני באגד ממודלים 1980-81 היתה מעולה והאטימות שלהם לגשם היתה גם היא יוצאת דופן.
אני מעיין בתיקים של השוסונים בשנות ה-50 ואם אמצא תלונות על נזילות ורטיבות, אשמח לפרטן. לשוסונים היו בעיות אחרות כידוע וגם לאחר החלפת מנועייהם למנועי ליילנד לא נפתרו רוב הבעיות. אם כיום יש נזילות - הרי שלשוסונים היה פרקינסון מרוב רעידות...
מצרף צילום של ליילנד רויאל טייגר, מרק 2, 66-367 בקו 25 בשנת 1975. כל הזכויות לצילום המצורף לא שמורות כי אני הצלם בגיל 12... שימוש חופשי.
השוסון רעד דווקא כי היה מתקדם לתקופתו
היה לו מבנה אחוד...
 
גם המאקים רעדו. הבעיה בשוסון נגרמה עקב

השוסון רעד דווקא כי היה מתקדם לתקופתו
היה לו מבנה אחוד...
גם המאקים רעדו. הבעיה בשוסון נגרמה עקב
כך שהמנוע היה מלפנים ליד הנהג ונוצר חוסר איזון מסויים עם החלק האחורי של האוטובוס. רוב הרעידות התרחשו מאחור בסמוך לדלת האחורית. כמה שניסו לפתור את הבעיה, לא הצליחו והיא רק החריפה עם הזמן. בעיה נוספת בשוסון היתה התרוקנות מהירה של המצברים. הרכב זלל חשמל עד שהיתה הוראה שבלילות החורפיים של סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 היתה חובה לחבר בלילות הקרים את המצברים למקור טעינה או להשאיר במקרים מסויימים את הרכב מותנע. דבר זה יצר בלאי מואץ וביזבוז דלק. כך זה היה נהוג בהמקשר, והדבר אף מוזכר בספר "המקשר ליובלו".
בעיה נוספת היתה עם מנוע "סומואה 615" שבעליות קשות הוא התחמם ושבק חיים. הבעיה היתה להתניע אותו מחדש. מנועי הסומואה היו כישלון נורא למרות שמבחינת כושר הסחיבה עלו על המנועים ב-"דן" שהיו מתוצרת יצרן אחר לגמרי: Hispano-Suiza שנחשבו לאמינים הרבה יותר מאלו של המקשר או אגד-אשד. בתמונה המצורפת תוכל לראות כיצד נראה מנוע משוקם מתוצרת סומואה מדגם 615-D. הוא הורכב אח"כ גם באוטובוסי סויאם-רנו וגם שם נחל כישלון גמור בפריז שלאחריו הוחלף במנועים אחרים, ביניהם גם מנועי מרצדס, אך הללו היו חזקים מדי למרכב שהחל להתפרק.

 

alantan

New member
שאלה לי אליך אביתר

לא נעים לומר אך למרות כל מה שתשמע - איכות ההרכבה ירדה
בארץ בשנים האחרונות ולא באשמתנו אלא כי החומרים שבהם משתמשים זולים ושיטות הבידוד פחות טובות ופחות איכותיות גם אם מישהו אחר לא יודה בכך. היום מנסים להספיק ולבנות כמה שיותר בכמה שפחות זמן וזו התוצאה. כמובן שבאוטובוסי הליילנד רויאל טייגר מרק2 שנסעו על הכבישים מאז 1950 ועד 1994 היתה אטימות הרבה יותר טובה, הם שקלו יותר והיו מאסיביים יותר ומכאן גם איטיים יותר אך בהחלט החזיקו מעמד הרבה יותר שנים. אוטובוסים שהוכנסו לשרות בירושלים בשנת 1955 יצאו משירות בשנת 1980 ומצבו של המרכב היה עדיין בסדר גמור ובהרבה מקרים כמעט ללא חלודה. הטייגרים היו הכי אמינים לנסיעה בגשם סוער ובחולות סיני והם גם עשו את מלחמת יום הכיפורים לקלה יותר מבחינת עבירות חולית.
איכות ההרכבה של המרצדסים המוגמרים עם מרכב גרמני באגד ממודלים 1980-81 היתה מעולה והאטימות שלהם לגשם היתה גם היא יוצאת דופן.
אני מעיין בתיקים של השוסונים בשנות ה-50 ואם אמצא תלונות על נזילות ורטיבות, אשמח לפרטן. לשוסונים היו בעיות אחרות כידוע וגם לאחר החלפת מנועייהם למנועי ליילנד לא נפתרו רוב הבעיות. אם כיום יש נזילות - הרי שלשוסונים היה פרקינסון מרוב רעידות...
מצרף צילום של ליילנד רויאל טייגר, מרק 2, 66-367 בקו 25 בשנת 1975. כל הזכויות לצילום המצורף לא שמורות כי אני הצלם בגיל 12... שימוש חופשי.
שאלה לי אליך אביתר
זכור לי שהליילנדים היו רועשים למדי, מין רעש שנשמע כאילו המנוע רועד כל הזמן כמו מכונית מודל T...


לעומתם, הסקניה היה חרישי וכך גם המרצדסים ואוטובוסים אחרים משנות השמונים ואילך.

מה ההסבר לכך? האם מדובר בטכנולוגיה ישנה או בפחות איטום של הרעשים?

*ערכתי את ההודעה כי נראה לי שלמרות שמה, אוטובוס סקניה הוא זכר.
 
מותר לענות?

שאלה לי אליך אביתר
זכור לי שהליילנדים היו רועשים למדי, מין רעש שנשמע כאילו המנוע רועד כל הזמן כמו מכונית מודל T...


לעומתם, הסקניה היה חרישי וכך גם המרצדסים ואוטובוסים אחרים משנות השמונים ואילך.

מה ההסבר לכך? האם מדובר בטכנולוגיה ישנה או בפחות איטום של הרעשים?

*ערכתי את ההודעה כי נראה לי שלמרות שמה, אוטובוס סקניה הוא זכר.
מותר לענות?
ראשית, המנוע של הליילנד לא כל כך רועש... (מנסיון...)
שנית, נראה לי שהתשובה נעוצה במיקומו של המנוע. מנוע תת ריצפתי יותר קרוב למרבית הנוסעים ולכן יותר שומעים אותו. במנוע אחורי הרעש מורגש יותר במושב האחורי ורובו בכלל יוצא החוצה. לכן אגב האוטובוסים עם מנוע אחורי רועשים יותר לסביבה מהטייגר.
 
הוא דווקא יותר רועש, גם מניסיון...

מותר לענות?
ראשית, המנוע של הליילנד לא כל כך רועש... (מנסיון...)
שנית, נראה לי שהתשובה נעוצה במיקומו של המנוע. מנוע תת ריצפתי יותר קרוב למרבית הנוסעים ולכן יותר שומעים אותו. במנוע אחורי הרעש מורגש יותר במושב האחורי ורובו בכלל יוצא החוצה. לכן אגב האוטובוסים עם מנוע אחורי רועשים יותר לסביבה מהטייגר.
הוא דווקא יותר רועש, גם מניסיון...
ואם תעמוד בחוץ, תשמע אותו חזק יותר.
 

alantan

New member
תודה רבה בני, אולי הרעש הוא מטעה ומדובר יותר ברעידות יותר

מותר לענות?
ראשית, המנוע של הליילנד לא כל כך רועש... (מנסיון...)
שנית, נראה לי שהתשובה נעוצה במיקומו של המנוע. מנוע תת ריצפתי יותר קרוב למרבית הנוסעים ולכן יותר שומעים אותו. במנוע אחורי הרעש מורגש יותר במושב האחורי ורובו בכלל יוצא החוצה. לכן אגב האוטובוסים עם מנוע אחורי רועשים יותר לסביבה מהטייגר.
תודה רבה בני, אולי הרעש הוא מטעה ומדובר יותר ברעידות יותר
חזקות שגורמות לאפקט פסיכולוגי של רעש חזק יותר?
 
המנוע בליילנד הוא תת רצפתי במרכז השלדה ולכן

שאלה לי אליך אביתר
זכור לי שהליילנדים היו רועשים למדי, מין רעש שנשמע כאילו המנוע רועד כל הזמן כמו מכונית מודל T...


לעומתם, הסקניה היה חרישי וכך גם המרצדסים ואוטובוסים אחרים משנות השמונים ואילך.

מה ההסבר לכך? האם מדובר בטכנולוגיה ישנה או בפחות איטום של הרעשים?

*ערכתי את ההודעה כי נראה לי שלמרות שמה, אוטובוס סקניה הוא זכר.
המנוע בליילנד הוא תת רצפתי במרכז השלדה ולכן
הוא נשמע חזק בכל מרכז הרכב. בסקניה ובמרצדס ומאן המנוע אחורי ולכן בחלק הקדמי הוא כמעט ולא נשמע - חרישי יותר. גם מדובר בטכנולוגיה בליילנד הרבה יותר ישנה ובמנוע רעשני יותר והרבה יותר מזהם ללא ציון יורו בכלל כידוע. מבחינת איטום ובידוד - להערכתי הליילנד עדיף. פעם היו אוטמים כמו שצריך. כיום זה גומיות שאחרי כמה שנים גם מתפוררות. בליילנד היה איטום של פח עם גומיות ועם חיזוקי ברגים. כיום גם שיטת הבנייה שונה ואין שלדה לרכב כמו בעבר. כיום כל האוטובוסים הם אינטגרלים בניגוד לעבר. זו גם הסיבה שהמרצדס או הסקניה יתקשו מאוד בנסיעה בחולות (כריות אויר שאינן מתאימות לדרכים קשות בניגוד לעלי קפיצי הברזל המאסיביים אצל הליילנד).
 

alantan

New member
זה מסביר את זה - בתור חנון, תמיד ישבתי מקדימה...


המנוע בליילנד הוא תת רצפתי במרכז השלדה ולכן
הוא נשמע חזק בכל מרכז הרכב. בסקניה ובמרצדס ומאן המנוע אחורי ולכן בחלק הקדמי הוא כמעט ולא נשמע - חרישי יותר. גם מדובר בטכנולוגיה בליילנד הרבה יותר ישנה ובמנוע רעשני יותר והרבה יותר מזהם ללא ציון יורו בכלל כידוע. מבחינת איטום ובידוד - להערכתי הליילנד עדיף. פעם היו אוטמים כמו שצריך. כיום זה גומיות שאחרי כמה שנים גם מתפוררות. בליילנד היה איטום של פח עם גומיות ועם חיזוקי ברגים. כיום גם שיטת הבנייה שונה ואין שלדה לרכב כמו בעבר. כיום כל האוטובוסים הם אינטגרלים בניגוד לעבר. זו גם הסיבה שהמרצדס או הסקניה יתקשו מאוד בנסיעה בחולות (כריות אויר שאינן מתאימות לדרכים קשות בניגוד לעלי קפיצי הברזל המאסיביים אצל הליילנד).
זה מסביר את זה - בתור חנון, תמיד ישבתי מקדימה...

האמת שאהבתי להרגיש שאני מסתכל על הכביש מהחלון הקדמי.
&nbsp
תודה על ההסברים. כמו שכתבתי לבני, נדמה לי שלליילנדים היו ויברציות חזקות שאולי עשו אפקט של רעש יותר מהרעש עצמו.
 

אלון 58

New member
אתמול נסעתי באוטובוס דולף של דן...,

מכת דליפות באוטובוסים עירוניים של אגד
בחורף האחרון שמתי לב לכך שכמעט בכל נסיעה באוטובוס עירוני של אגד יש לפחות מושב אחד שנרטב מחלון שדולף. אני לא זוכר את זה, לפחות לא בהיקף הזה בשנים קודמות.

האם יש ירידה ברמת התחזוקה באגד? או שבאוטובוסים העירוניים החדשים שבהם החלונות לא מורכבים כמו פעם בתוך מסילות עם גומיות, אלא מדובר בלוחות זכוכית גדולים שמודבקים חיצונית על האוטובוס, התכנון והביצוע גרועים והם לא עמידים במים לאורך זמן ?
אתמול נסעתי באוטובוס דולף של דן...,
זהו 90-929-01 שיצא אתמול ב-09:02 מהתמח"ת בקו 52,וירדתי ממנו במגדלי-קונקורד בין ר"ג לב"ב,רוב הדרך הוא דלף בצדו השמאלי באמצע,גם כשהיתה הפוגה בגשם והברד.
רציתי להעלות את תמונתו כאן אבל לאחרונה התמונות לא עולות לי בממשק החדש של הפורומים,ול-
-משוב לא ממש יש מענה לבעיה.
 

אלון 58

New member
90-929-01 / דן

אתמול נסעתי באוטובוס דולף של דן...,
זהו 90-929-01 שיצא אתמול ב-09:02 מהתמח"ת בקו 52,וירדתי ממנו במגדלי-קונקורד בין ר"ג לב"ב,רוב הדרך הוא דלף בצדו השמאלי באמצע,גם כשהיתה הפוגה בגשם והברד.
רציתי להעלות את תמונתו כאן אבל לאחרונה התמונות לא עולות לי בממשק החדש של הפורומים,ול-
-משוב לא ממש יש מענה לבעיה.
90-929-01 / דן
קו 52 אתמול,בדרך בן-גוריון בגבול רמת-גן ובני-ברק,זהו האוטובוס הדולף בתוכו,בזמן הגשם ואחריו.

 
נסעתי אתמול או בשלישי במפרקית 525 וגם בה הייתה דליפה מהתקרה

אתמול נסעתי באוטובוס דולף של דן...,
זהו 90-929-01 שיצא אתמול ב-09:02 מהתמח"ת בקו 52,וירדתי ממנו במגדלי-קונקורד בין ר"ג לב"ב,רוב הדרך הוא דלף בצדו השמאלי באמצע,גם כשהיתה הפוגה בגשם והברד.
רציתי להעלות את תמונתו כאן אבל לאחרונה התמונות לא עולות לי בממשק החדש של הפורומים,ול-
-משוב לא ממש יש מענה לבעיה.
נסעתי אתמול או בשלישי במפרקית 525 וגם בה הייתה דליפה מהתקרה
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה