מכתב תודה לנהג

מצב
הנושא נעול.
מכתב תודה לנהג

מכתב תודה לנהג
שעת צהריים חמה.
האוטובוס המתנשף היה מלא בנשים עמוסות סלים, פועלים ממהרים ציודם, ואחרים שגם להם אצה הדרך.
האוטובוס עצר בתחנה, ועוד ועוד נדחסו פנימה, לא עברה מחצית הדקה ולהקת "נהגי המכוניות שמאחור" החלה לצפור בעצבנות. כשבעלי החנויות הסמוכות לא מוותרים גם הם, ומזכירים ש-"זה שטח עירוני". וש-"אם היה פה שוטר, היית מקבל קנס גבוה".

בדלת האחורית ניסתה אשה צעירה להעלות עגלה עם תינוק, מישהו ירד לעזור לה, תופעה רגילה, דברים של יום יום.
אלא שהעגלה היתה גדולה מידי. ניסיון לדחפה פנימה נכשל, נרתמו עוד מספר אנשים ולא הצליחו. מסביב צפירות מחרישות אוזניים, וגם המסייעים התייאשו וחזרו ועלו לאוטובוס.
במציאות הישראלית הרגילה היה הסיפור מסתיים בנטישת האשה בתחנה, מביטה בעגמומיות באוטובוס המתרחק.

אלא שלא כך אירוע בצהרי יום ד' ההוא.
לפתע דמם מנוע האוטובוס וקול הרמת ה-"הנד ברקס" נשמע ברמה. דממה הושלכה מסביב.
הנהג ירד אל המדרכה וקרב אל האם המופתעת, הוציא את התינוק מהעגלה לאט ובעדינות כאילו אין מסביב מאות נהגים עצבניים, מסר את התינוק לאם וסימן לה לעלות, קיפל את העגלה והעלה אותה לאוטובוס והניח אותה במקום בטוח, ןדאג למקום ישיבה לאם.

אז בכל זאת לא אבדה תקוותנו.
כך לפחות מוכיח אלי שויקי נהג אוטובוס 666-207.
(חוברת "בעצם" בימת צעירים 1977).
 

בועז ל

New member


מכתב תודה לנהג
שעת צהריים חמה.
האוטובוס המתנשף היה מלא בנשים עמוסות סלים, פועלים ממהרים ציודם, ואחרים שגם להם אצה הדרך.
האוטובוס עצר בתחנה, ועוד ועוד נדחסו פנימה, לא עברה מחצית הדקה ולהקת "נהגי המכוניות שמאחור" החלה לצפור בעצבנות. כשבעלי החנויות הסמוכות לא מוותרים גם הם, ומזכירים ש-"זה שטח עירוני". וש-"אם היה פה שוטר, היית מקבל קנס גבוה".

בדלת האחורית ניסתה אשה צעירה להעלות עגלה עם תינוק, מישהו ירד לעזור לה, תופעה רגילה, דברים של יום יום.
אלא שהעגלה היתה גדולה מידי. ניסיון לדחפה פנימה נכשל, נרתמו עוד מספר אנשים ולא הצליחו. מסביב צפירות מחרישות אוזניים, וגם המסייעים התייאשו וחזרו ועלו לאוטובוס.
במציאות הישראלית הרגילה היה הסיפור מסתיים בנטישת האשה בתחנה, מביטה בעגמומיות באוטובוס המתרחק.

אלא שלא כך אירוע בצהרי יום ד' ההוא.
לפתע דמם מנוע האוטובוס וקול הרמת ה-"הנד ברקס" נשמע ברמה. דממה הושלכה מסביב.
הנהג ירד אל המדרכה וקרב אל האם המופתעת, הוציא את התינוק מהעגלה לאט ובעדינות כאילו אין מסביב מאות נהגים עצבניים, מסר את התינוק לאם וסימן לה לעלות, קיפל את העגלה והעלה אותה לאוטובוס והניח אותה במקום בטוח, ןדאג למקום ישיבה לאם.

אז בכל זאת לא אבדה תקוותנו.
כך לפחות מוכיח אלי שויקי נהג אוטובוס 666-207.
(חוברת "בעצם" בימת צעירים 1977).
 
הדור הזה בקושי קיים היום

מכתב תודה לנהג
שעת צהריים חמה.
האוטובוס המתנשף היה מלא בנשים עמוסות סלים, פועלים ממהרים ציודם, ואחרים שגם להם אצה הדרך.
האוטובוס עצר בתחנה, ועוד ועוד נדחסו פנימה, לא עברה מחצית הדקה ולהקת "נהגי המכוניות שמאחור" החלה לצפור בעצבנות. כשבעלי החנויות הסמוכות לא מוותרים גם הם, ומזכירים ש-"זה שטח עירוני". וש-"אם היה פה שוטר, היית מקבל קנס גבוה".

בדלת האחורית ניסתה אשה צעירה להעלות עגלה עם תינוק, מישהו ירד לעזור לה, תופעה רגילה, דברים של יום יום.
אלא שהעגלה היתה גדולה מידי. ניסיון לדחפה פנימה נכשל, נרתמו עוד מספר אנשים ולא הצליחו. מסביב צפירות מחרישות אוזניים, וגם המסייעים התייאשו וחזרו ועלו לאוטובוס.
במציאות הישראלית הרגילה היה הסיפור מסתיים בנטישת האשה בתחנה, מביטה בעגמומיות באוטובוס המתרחק.

אלא שלא כך אירוע בצהרי יום ד' ההוא.
לפתע דמם מנוע האוטובוס וקול הרמת ה-"הנד ברקס" נשמע ברמה. דממה הושלכה מסביב.
הנהג ירד אל המדרכה וקרב אל האם המופתעת, הוציא את התינוק מהעגלה לאט ובעדינות כאילו אין מסביב מאות נהגים עצבניים, מסר את התינוק לאם וסימן לה לעלות, קיפל את העגלה והעלה אותה לאוטובוס והניח אותה במקום בטוח, ןדאג למקום ישיבה לאם.

אז בכל זאת לא אבדה תקוותנו.
כך לפחות מוכיח אלי שויקי נהג אוטובוס 666-207.
(חוברת "בעצם" בימת צעירים 1977).
הדור הזה בקושי קיים היום
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה