קירשנבאום8
Well-known member
מכתב מטלטל של הוריו של תומר לרמטכל:
"לצערנו הרב, עד רגע זה לא מצאנו את הזמן להתאבל עליו, אנו נמצאים בתוך מחול שדים נורא, בתוך כאוס, ומנסים להבין איך איבדנו את הבן שלנו, למה, מי לא שמר עליו, מי הפקיר אותו. לצערנו, אפילו לנו, כהוריו, רבים סימני השאלה מסימני הקריאה, והמצב הזה אינו נותן לנו מנוח.
אנו דורשים שהמחדל הזה ייחקר באופן יסודי, שצה"ל יהפוך כל אבן, יבחן כל תמונה, יתחקר כל אדם, בלי הנחות, בלי לעגל פינות, בלי לחפש את הש"ג, בלי לטייח, בלי להסתיר.
אנו דורשים שתיערך חשיבה מחדש באילו דרכים ניתן לבחון את מה שקרה מהיום בו נעצר ועד הרגע בו נשם את נשימותיו האחרונות. אסור להסתפק בעוד 'בדיקה' שתוביל לכמה מסקנות מערכתיות חסרות תוחלת.
אנו דורשים שייפסק מסע ההכפשה נגד בננו המת.
עוד לפני שהתבררו העובדות, בחרת גם אתה לעשות שימוש במילים שרק העצימו את הכאב שלנו, שהטילו על בננו ז"ל כתם שחור עצום, בזמן שאינו יכול להגיב.
לקראת סיום שירות הקבע שלו בחרו להטיל עליו האשמות חמורות,תוך התעלמות מוחלטת מאחריותם של דרגי הפיקוד הבכירים ממנו ונקיטת פעולות שונות ומקוממות, שמרגיש שנועדו יותר לפגוע בנפשו של בננו ז"ל מאשר להגן על ביטחון המדינה. זה לא מוסיף כבוד לצה"ל. זה לא מתוך רצון, כפי שאתה ציינת, 'לשמור על צנעתו ועל צנעת משפחתו', אלא מחשש שהוא יספר איך פועלים באמ"ן: נותנים חופש פעולה ומעודדים יצירתיות וניצול יכולות של חייל מעולה, אבל במקום ללוות את החייל ולפקח על מעשיו, מעלימים עין עד שזה יוצא מכלל שליטה.
הוא אמנם לא היה בצינוק, אבל הפך לאדם שאיש אינו רוצה בקרבתו, זאת עוד טרם החל ההליך המשפטי. נפגענו עד עמקי נשמתנו כשכל המפקדים שהיוו כמעט את כל עולמו בשנים האחרונות, נטשו ומחקו אותו מסדר היום שלהם. רק פעמיים בכל תשעת החודשים נזכרו לשאול אותו על מצבו.
איבדנו את היקר לנו מכל. איש לא יחזיר את בננו, אבל לא נשקוט ולא ננוח עד אשר תתברר האמת המלאה, עד אשר נקבל את תמונת המצב המלאה, קשה ככל שתהיה, עד אשר צה"ל יסיק את כל המסקנות מהאירוע הנורא הזה.
ביום אחד באמצע החיים קברנו את בננו ז"ל.
לא ניתן לקבור גם האמת".
"לצערנו הרב, עד רגע זה לא מצאנו את הזמן להתאבל עליו, אנו נמצאים בתוך מחול שדים נורא, בתוך כאוס, ומנסים להבין איך איבדנו את הבן שלנו, למה, מי לא שמר עליו, מי הפקיר אותו. לצערנו, אפילו לנו, כהוריו, רבים סימני השאלה מסימני הקריאה, והמצב הזה אינו נותן לנו מנוח.
אנו דורשים שהמחדל הזה ייחקר באופן יסודי, שצה"ל יהפוך כל אבן, יבחן כל תמונה, יתחקר כל אדם, בלי הנחות, בלי לעגל פינות, בלי לחפש את הש"ג, בלי לטייח, בלי להסתיר.
אנו דורשים שתיערך חשיבה מחדש באילו דרכים ניתן לבחון את מה שקרה מהיום בו נעצר ועד הרגע בו נשם את נשימותיו האחרונות. אסור להסתפק בעוד 'בדיקה' שתוביל לכמה מסקנות מערכתיות חסרות תוחלת.
אנו דורשים שייפסק מסע ההכפשה נגד בננו המת.
עוד לפני שהתבררו העובדות, בחרת גם אתה לעשות שימוש במילים שרק העצימו את הכאב שלנו, שהטילו על בננו ז"ל כתם שחור עצום, בזמן שאינו יכול להגיב.
לקראת סיום שירות הקבע שלו בחרו להטיל עליו האשמות חמורות,תוך התעלמות מוחלטת מאחריותם של דרגי הפיקוד הבכירים ממנו ונקיטת פעולות שונות ומקוממות, שמרגיש שנועדו יותר לפגוע בנפשו של בננו ז"ל מאשר להגן על ביטחון המדינה. זה לא מוסיף כבוד לצה"ל. זה לא מתוך רצון, כפי שאתה ציינת, 'לשמור על צנעתו ועל צנעת משפחתו', אלא מחשש שהוא יספר איך פועלים באמ"ן: נותנים חופש פעולה ומעודדים יצירתיות וניצול יכולות של חייל מעולה, אבל במקום ללוות את החייל ולפקח על מעשיו, מעלימים עין עד שזה יוצא מכלל שליטה.
הוא אמנם לא היה בצינוק, אבל הפך לאדם שאיש אינו רוצה בקרבתו, זאת עוד טרם החל ההליך המשפטי. נפגענו עד עמקי נשמתנו כשכל המפקדים שהיוו כמעט את כל עולמו בשנים האחרונות, נטשו ומחקו אותו מסדר היום שלהם. רק פעמיים בכל תשעת החודשים נזכרו לשאול אותו על מצבו.
איבדנו את היקר לנו מכל. איש לא יחזיר את בננו, אבל לא נשקוט ולא ננוח עד אשר תתברר האמת המלאה, עד אשר נקבל את תמונת המצב המלאה, קשה ככל שתהיה, עד אשר צה"ל יסיק את כל המסקנות מהאירוע הנורא הזה.
ביום אחד באמצע החיים קברנו את בננו ז"ל.
לא ניתן לקבור גם האמת".