מכתב לרונן (אישי)

remezh

New member
מכתב לרונן (אישי)

רונן יקר ! נכון פגשת אותה ,הרגשת מיד שזו האהבה הגדולה שלך ,עוד בשיחת הטלפון , הנפש ,(למי שמאמין בנפשות כמובן),מרגישה -זו נשמתך התאומה, יש לכם את אותם הרגשות ,חושבים יחד על אותם הדברים ,כואבים יחד , נפגעים יחד ,אוהבים את אותם הסיפורים .... מציירים את אותו הסמיילי מעל האות וו,ועוד כהנה וכהנה דברים , האמת -מפחיד , ואתה רוצה אותה ,ואתה מוכן להשפיל את עצמך כדי שהיא תהיה איתך טוב לא בדיוק להשפיל ,אבל אתה כל כך מבין אותה ,מחובר אליה בחבל התבור , אבל היא או אתה החליטו שזה לא זה ברגע זה. אוקיי בוא נהיה רגע ראליים, כמה זוגות בעולם חיים טוב ,והם לא בדיוק נפשות תאומות? לא דומים ,לא יופי ,ולא אופי ,ולא נעליים. ומי אמר בכלל ,שככה צריך להיות? דומים, אולי בעצם צריכים ניגודים? אולי צריכים להשלים את עצמינו בצורה אחרת , אולי הנשמה התאומה שלנו באמת ,זה לא מה שאנו צריכים כבר אמרתי ,מתי מעט פוגשים בנשמתם התאומה? אז ככה , ראית אותה ,נשמת אותה ,נגעת בה ,רווית ממנה (או שלא),התאבלת עליה מעט ,ככה צריך , להתאבל קצת על נשמה שלך שהלכה לך ,מותר לך לכאוב ,רצוי אפילו לשמור מקום וזכרון , זכרון טוב , ואין ברירה להמשיך. אולי תמצא נשמה שהיא לא תאומתך ,אבל זו תהיה אהבה טובה ,רגועה ,יציבה עם בסיס טוב . רונן יקר , הרגשות הן לא רק שלך ,יש עוד אנשים שחוו את חוויותך ,``צרת רבים חצי נחמה`` מקדישה לך שיר. אהבה גדולה קירות הבית רעדו הגג לפתע עף החלונות שנפערו אל החושך שעטף מה שנגלה לעין שעלה האור ההוא לא יכול לשכוח היא לא רוצה לזכור הרוח באה בסערה וכל מה שיקר הוטל לארץ למרמס מושפל עד לעפר כל רגע של יתמות נופץ ביופי הקשה בו הכאב ממתין בפתח כמו נושה הזמן ,הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה הוא עושה את שלו היאאת שלה היתה פה אהבה גדולה ואם ימצא אותך קולי ברע ואין בטוב מה שהיית בשבילי עוד לא חדל לכאוב עיני תוהות עוד ברחוב אחר צל של ספק במיטתי פעור כמו חוב המקום הריק הזמן..... ריטה, אז היתה פה אהבה ,ועכשיו כבר לא,תמשיך הלאה ,מגיע לך משהו טוב מגיע לך רמז.
 

taltallim

New member
מותר להצטרף??

מכירה כל כך טוב את התחושות האלה... ההרגשה הזאת... של תאום הנפש... זה כמעט מיסטי. אבל רמז חומד - וגם אתה רונן, תאומי הנפש שלנו הם תמיד רק ההשתקפויות שלנו עצמנו... הם השלכות של הפנטזיות האישיות שלנו... כמה מהר חומק מאיתנו ``עקרון המציאות`` במצבים האלה... כ``כ רוצים למצוא את התאום, כ``כ רוצים להאמין בקיומו... כ``כ לא רוצים להפרד מהתחושה העילאית הזאת של המיזוג... אבל - ממול שם, עומד אדם. כמו כולנו, עם מעלות ומגרעות, עם חלומות ופחדים... הוא זה לא אנחנו ואנחנו זה לא הוא... ככה זה בחיים. למרות הרצון המולד שלנו לחזור ולהתמזג (כמו ברחם זוכרים?)... מרגע לידתנו אנחנו אנשים נפרדים - לטוב ולרע. כי יש בשפע משניהם. אז- לקחת את זה לתשומת הלב... ולזכור שבאהבה כמו באהבה... יש משניהם גם מיזוג וגם נפרדות, גם חלומות פנימיים וגם מציאות. ובהצלחה..... תלתלים.
 

שבור

New member
אין דבר כזה נפש תאומה

תגידו אתם נורמלים ??? אולי אנשים יכולים להיות דומים לאהוב את אותם הדברים להתעניין באותם תחומים לאכול את אותם המאכלים לאהוב את אותם משכבים (~: אבל אין ולא יהיה נפשות תאומות חבר`ה האמינו לי זוהי עובדה מדעית אני
 

taltallim

New member
שבור...

תאום נפש זה לא אוסף של התנהגויות דומות.. זו חוויה פנימית... הרגשה פנימית - שיש שם בחוץ... משהו שהוא התאום הנפשי, המנטלי, הריגשי שלנו. מדע? מה זה קשור לעניין? מדע לא עוסק ולא יכול לעסוק בדברים והוכחות כאלה... אבל נראה לי שאולי ה- case study האישי שלך... נתפס בעינייך כעובדה מדעית?! מכל מקום.. נכון, רק בפנטזיות יש תאומי נפש... במציאות יש דברים אחרים (וזה לא אומר שפחות טובים).. אבל פנטזיות כאמור, זה לא מציאות. תלתלים.
 

יפעת*

New member
אפילו נפש זו לא עובדה מדעית

אז איך רגש, כמו קשר נפשי חזק יכול להיות עובדה מדעית?
 

שבור

New member
יפעתוש

נפש זהו עניין עדין - מסכים רגש זהו דבר מיסטי - מסכים חרטה ברטה זהו דבר אלוהי - מסכים אבל חומד, נא לא לשכוח פסיכיאטריה ופסיכולוגיה הן עניין מדעי גרידא כל השאר זהו משחק שאנחנו נהנים להתעסק בו אני
 

_רונן_

New member
תשאיר מספר טלפון של הקליניקה

כדי שנקבע תור באותה הזדמנות ?
 

יפעת*

New member
הוא דווקא כן יכול

(כמו כל אחד אחר שהוא בדרך למליון השלישי שלו). לגבי המדע, הלא מדוייק שנקרא פסיכולוגיה (ואגב מה הקשר בכלל לפסיכיאטריה?), גם אליו התיחסו לא כל כך מזמן כאל בול שיט, אז לא לזלזל לא כל מה שכתוב בספרים הוא הנכון, ומה שעוד לא נכתב, האם הוא לא קיים?
 

taltallim

New member
העניין בנינו...

עוד לא סגור - שבור רומאי שכמותך. מתיחסת להכללתך הגורפת בנוגע לפסיכיאטריה ולפסיכולוגיה - כמדעים. אבל... מצבי אנוש (שפעת...), ללא כוחות ואנרגיות להביא את אותם טיעונים מלומדים שיש באמתחתי. שומרת לעצמי את הזכות להתיחסות עתידית - ברשותך. ואגב, המשך התעלמותך ... נקלטת - אבל אני כרגיל ממשיכה ברלוונטיות הקונקרטית. לילה טוב, תלתלים (שהיא אני)
 

chirab

New member
יש ועוד איך!! אתה נורמאלי?

לאו דווקא בבני זוג, אבל יש וזו חוויה אדירה
 

GUGI**גוגי

New member
שאלת..

אותי אם אני נורמלי?.. אני לא!!! אבל זה לא קשור לעניין הנפשות התאומות!! B-)
 

chirab

New member
גוגצ`וק מה המצב?

מיד מרגישים שאתה לא נורמאלי, אתה לא צריך לאשר, וכשאמרתי לא נורמאלי התכוונתי לחברך הטוב שבור כי הוא פתח במילים אתם נורמאלים או משהו בסגנון. וגוגי, קראתי את ההודעה שלך למטה על אבא שלך, וחשבתי לעצמי, הנה את מכירה את גוגי תקופה קטנה, ולא מעלה בדעתך שהוא עובר משהו כזה... אני יודעת שזה טפשי, כי איך מישהו אמור לדעת לפי ההכרות הזו, ולמה זה בכלל מפתיע, אבל עדיין, קראתי וחשבתי, יו....ואני לא תיארתי לעצמי. ונכון שכשעוברים משהו כזה מרגישים שנפגשים עם עצמנו? פתאום אין מקום למשחקי היום יום. אני שמחה אתך שהסוף הוא כזה, ומקווה שאביך הוריש לך מחסנו, וגם מקווה שהתקופה הקשה כל כך הזו חיזקה את כולכם שיהיה לך ולמשפחה רק טוב שירה
 

מיכי

New member
לצערי הרב חייבת להסכים...

נפש תאומה היא בד``כ בדיוק אותו בנאדם שאין לנו שום סיכוי אבל שום סיכוי שיהיה לנו טוב ביחד כי הוא משקף לנו את עצמינו ואנחנו מצפים שהוא יהיה בדיוק כמונוושהכל ילך חלק. ואז כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה כי אין דבר כזה בחיים שהכל הולך חלק כל קשר כרוך בהתדיינות, בפשרה ובהקשבה. המחשבה כאילו יכול להיות מישהו שפשוט יקרא אותנו ואת רצונותינו היא אשליה שבמוקדם או במאוחר מתנפצת על סלעי המציאות הקשים. ולכן... עדיף לתלות תקוות דוקא באנשים שמעניינים ומאתגרים אותנו ולא בכאלה שאנחנו מרגישים כאילו פגשנו בהם את עצמינו כי את עצמינו אנחנו יכולים לפגוש רק שם בפנים... עמוק עמוק בתוכנו, אותו מקום שרובנו חוששים לגשת אליו.
 

remezh

New member
תלתלתלים,זה לא כמעט מיסטי...

זה מיסטי .נקודה . איש איש באמונתו יחיה. והתשובה כנ`ל לשבור. רמז.
 

יפעת*

New member
יפיופה מיסטית

העיקר לחיות, ולהאמין- לא חשוב במה- אוהבת אותך...
 
למעלה