ירח מאירה בשמים
New member
מכתב לעצמי.....(מוזמנים לקרוא)
קטנה כ"כ בעולם גדול ואכזרי קטנה עד כדי העלמות חלקית. רק אדם בעל משקפיים מיוחדות יכול לראות אותך... כל השנים חשבת שאת גדולה,מעל כולם "מי יכול עלי?" אבל עם הזמן את מבינה עד כמה קטנה-פיצית ממש כמו נמלה קטנטונת בקן ענק. את בוכה....למה? מה הסיבה? מישהו הרביץ? מישהו פגע? לא! את! את פגעת! לא רק בעצמך אלא בהרבה אחרים,אבל את נמלה קטנה ואגואיסטית, בעצם את לא נמלה, את פרה! הרבה יותר מתאים לך פרה מנמלה. רזה את קוראת לעצמך? איכס! 48? מי אמר שזה קצת? את שמנה! איכס! הסתכלת במראה...את ראית! אבל הכי גרוע שאת אגואיסטית...לא אכפת לך מכלום... לא מזיז לך שאת מגעילה לכולם,את פשוט התרגלת לזה.... את יושבת כמו מטומטמת בהפסקה וכותבת מכתבים לעצמך? מפזרת פה ושם הערות... ועכשיו את לבד,כולן יצאו מהכיתה... לבד-אולי תקפצי? לא-את לא תמותי,רק תשברי משהו..אסור בבית ספר-זה המוני מידי! הנה שירה נכנסה,תתיסי אליה... איכס-היא מציעה לך לאכול.... מה את אוכלת עכשיו? לפני שניה אכלת צהריים... עוד אוכל? שמנה-אסור לך, תשלטי בעצמך! מקודם הרכז (אותו אחד מהשיחה לפני שבוע) פנה אליך...."הפסקנו שיחה באמצע,מתי נמשיך?" את מסתכלת במבט שדורש רחמים-אבל לך לא מגיעים רחמים,עד כמה שאת רוצה-לא מגיע לך!!!! את באמת רוצה להמשיך לדבר איתו? להמשיך לדבר על עידו? על גבי הפסיכולוג? על אבא ואמא שלך? את לא חושבת שאת טוחנת מים? זה ממש ככה-לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר.... ואת שכחת להזכיר שאפשר גם-לדבר! אולי תשתקי מידי פעם? תסלי בשקט י´תינוקת. דיי,תפסיקי לכתוב,אח"כ את לא מסכמת בשיעור-"כואבת לך היד" י´תינוקת, תפסיקי להתלונן... דיי כבר! תעזבי את העט,נו.....? קרציה-תפסיקי לכתוב! טוב ביי ביי אני שונאת אותך עד אהבת מוות ירח!
קטנה כ"כ בעולם גדול ואכזרי קטנה עד כדי העלמות חלקית. רק אדם בעל משקפיים מיוחדות יכול לראות אותך... כל השנים חשבת שאת גדולה,מעל כולם "מי יכול עלי?" אבל עם הזמן את מבינה עד כמה קטנה-פיצית ממש כמו נמלה קטנטונת בקן ענק. את בוכה....למה? מה הסיבה? מישהו הרביץ? מישהו פגע? לא! את! את פגעת! לא רק בעצמך אלא בהרבה אחרים,אבל את נמלה קטנה ואגואיסטית, בעצם את לא נמלה, את פרה! הרבה יותר מתאים לך פרה מנמלה. רזה את קוראת לעצמך? איכס! 48? מי אמר שזה קצת? את שמנה! איכס! הסתכלת במראה...את ראית! אבל הכי גרוע שאת אגואיסטית...לא אכפת לך מכלום... לא מזיז לך שאת מגעילה לכולם,את פשוט התרגלת לזה.... את יושבת כמו מטומטמת בהפסקה וכותבת מכתבים לעצמך? מפזרת פה ושם הערות... ועכשיו את לבד,כולן יצאו מהכיתה... לבד-אולי תקפצי? לא-את לא תמותי,רק תשברי משהו..אסור בבית ספר-זה המוני מידי! הנה שירה נכנסה,תתיסי אליה... איכס-היא מציעה לך לאכול.... מה את אוכלת עכשיו? לפני שניה אכלת צהריים... עוד אוכל? שמנה-אסור לך, תשלטי בעצמך! מקודם הרכז (אותו אחד מהשיחה לפני שבוע) פנה אליך...."הפסקנו שיחה באמצע,מתי נמשיך?" את מסתכלת במבט שדורש רחמים-אבל לך לא מגיעים רחמים,עד כמה שאת רוצה-לא מגיע לך!!!! את באמת רוצה להמשיך לדבר איתו? להמשיך לדבר על עידו? על גבי הפסיכולוג? על אבא ואמא שלך? את לא חושבת שאת טוחנת מים? זה ממש ככה-לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר לדבר.... ואת שכחת להזכיר שאפשר גם-לדבר! אולי תשתקי מידי פעם? תסלי בשקט י´תינוקת. דיי,תפסיקי לכתוב,אח"כ את לא מסכמת בשיעור-"כואבת לך היד" י´תינוקת, תפסיקי להתלונן... דיי כבר! תעזבי את העט,נו.....? קרציה-תפסיקי לכתוב! טוב ביי ביי אני שונאת אותך עד אהבת מוות ירח!
