ילדת החיים
New member
מכתב ללא סוף וללא פואנטה
יושבת וכותבת לך.... הנה-שוב אתה חוזר מחר.אחרי סופש של לימודים.שוב אתה חוזר ושוב הרצון לברוח מפניך עולה וגועש בי.ולא יודעת איך להתמודד עם זה. אתה מדהים,בחור.אתה כל אשר אי פעם רציתי.וחלק ממה שתמיד בזתי לו ותיעבתי אותו..... איכשהו זה קרה.איכשהו נקשרתי.איכשהו התאהבתי. מי היה משער,שמביקור מטומטם בקופידון כל זה יקרה.אם מישהו היה אומר לי שאת החבר שלי אכיר באתר-הייתי צוחקת..... פנית.עניתי.אחרי שבוע התקשרת. התחלנו לדבר.איך,למה....לא יודעת. לא נראה לי שדיברתי איתך בסיכוי פוטנציאלי אפילו לפתח משהו.כמה דיברנו בטלפון?שבועיים?ומשהו התפתח-בלי ששמתי לב אפילו. לא חשתי כהרגלי את אורות האזהרה של "את נקשרת"....... זה פשוט קרה.....היית בחיפה.רצית לראות אותי. האקסית הייתה אצלך......שמעתי אותה צוחקת ברקע כשדיברנו.אפילו העזת ואמרת לי שאתה שוכב איתה...כנות מוחלטת,שכ"כ מאפיינת אותי ומכובדת על ידי.ובאת לפגוש אותי אחרי שהחזרת אותה הביתה..... זוכרת שראיתי אותך.זוכרת בחור.שיער קצוץ.מכנס דגמח.סווטשירט של פוקס.עם הקפוצ'ון על הראש(אני לא היחידה שאוהבת להסתובב איתו על הראש). נראית כמו.....לא יודעת....קפוצונים מזכירים לי דרדסים משומ מה. הוא בא לפגוש מישהי שהוא מתאמץ ומדבר איתה שבועיים או יותר בפלאפון.עם קפוצ'ון על הראש בלילה חשוך.נראה כמו מחבל מתאבד.ווט ט'ה פאק?!?! אבל-את מי עניין המראה החיצוני?ממש לא אותי.וכרגיל-לא נמשכתי פיזית.כי אין משיכה ללא רגש.... נסענו ליערות(התפוצצתי מצחוק-לשם הבחור האחרון לקח אותי,ושתי דקות אחרי שהחנה הוא הציע לי לרומם את רוחו-תרתי משמע-כי חברתו זרקה אותו יום לפני,והוא צריך "תנחומים",כדבריו).... היה מקסים,מופלא.לראשונה פגשתי מישהו שהוא לא אני,שליערות בכלל,ולכרמל בפרט יש משמעות עמוקה כ"כ כלפיו. עמדתי על הצוק.אתה מאחוריי.זוכרת ת'מחשבות(הוא הולך לחבק אותי?אויש,נו-תוריד תידיים.אני יודעת שזה מה שאתה רוצה....ובפנים-תקווה מטורפת ואמונה שאתה אחר,שאתה אמיתי) אני חושבת שכל מה שדיברתי עליו היו החברים לשעבר שלי.ואתה הקשבת. היה שלב שהתנתקת-הרגשתי את זה.הרגע תם. נסענו לחניון על יד הבית שלך(מדהים.אנחנו נכנסים לשכונה שלך-"וואו,אתה יודע שX גר כאן?אני והוא גרנו כאן ביחד" "באמת" "כן-פה ימינה" "או קיי"....אחכ התברר לי ש"פה ימינה"-גם אתה גר.בית לצד בית-אותה החצר,שאתם גרים בה) ראינו את הזריחה מתוך הרכב("לא-הוא הולך לנשק אותי?טוב,נו"-מודה,רציתי להרגיש את השפתיים שלך.....אולי בתור חלק מהניתוק ממוד.נישקת....נישקתי בחזרה-לא ביותר מדיי רגש,כי הרגש היה שייך למודי.אך באותו הרגש שהתפתח אצלי כלפיך.בשיחות הטלפון-כבשת אותי,כמה שלא רציתי להודות בכך.מודי התחיל להתרחק-כמה שלא רציתי להודות גם בכך) משם-המשך שיחות הטלפון.פגישה בסופ"ש הבא. הלב התמלא לאט לאט בלירן,לירן ולירן.מודי עבר לרקע.עדיין כאב,עדיין צרם.עדיין הרגשתי כלפיו,אך פחות.... כמה חודשים זה נמשך....די בסוד מכולם-מהחברה הכי טובה,ומהחבר הכי טוב....מכולם.מעצמי בעיקר.אבל הלב ידע,הוא הרגיש. רק המוח אמר-שש,אל תוציאי בקול רם.תהני מהקסם השקט שיש רק לך,ואיש אינו יודע.אם תדברי-תודי שהוא בליבך.ואז-אם ילך זה יכאב יותר.אם תדברי-לשונות רעים יעשו לכם "עין הרע" בשלב כלשהו הבנתי כמה עמוק אתה בי.אני חושבת שזה היה מעט אחרי הסילבסטר.כשאני אושר וש' יצאנו.כשאני ואושר ישנו אצלך(לילה שאני לא אשכח-החיבוק האמיתי האחרון שלי לנסיכה הזו). ואז התחלתי לבטא את השם שלך בקול.בפני כולם. מבחני סוף סמסטר-באת איתי למכללה.הסיכון היה אדיר.חישוב של "מה יקרה אם מוד יראה?""מה אושר תחשוב"? באת איתי.הייתי מוכנה להודות בקול שאני ואתה-יחד.שיש לי חבר. אז מוד לא היה שם.לא היה חשוב כללל-הנוכחות שלו הייתה שולית.מה שהיה חשוב הוא שהייתי מוכנה שהוא יראה אותך.הייתי מוכנה לפסול כל סיכוי איתו.(למרות שכל סיכוי איתו כבר היה פסול) לא נראה לי שכאן כבר אפשר היה לתאר את מה שהרגשתי כלפיך.זה היה יותר מכל רגש שחוויתי.זה היה מדהים.מפחיד.מזמין.משהו שרציתי כ"כ..... והיום-זה משהו שיש לי.משהו שאני קולטת בכל יום מחדש כמה מבורכת אני,שאתה כאן.שאני זוכה להכיר אותך. ובכל יום מחדש-אני מפחדת את הפחדים הישנים כבר של "מה הוא חושב,מה הוא מרגיש",האם אתה רוצה לראות אותי,האם אני רוצה לראות אותך.זה לא מובן מאליו.זה מדהים. לשם שינוי אני לא חייבת להיות מחוברת אליך באינפוזיה של 24 שעות ביממה בכדי לאהוב אותך.לא חייבת להיות צמודה אליך או לדעת מה עשית בכל שעה של היום.לא חייבת לדבר איתך בכלל. כ"כ הרבה לבטים עולים לי.להמשיך או לא,רוצה או לא.איתך או לא. ובכל פעם מחדש-אני לא עומדת בפניך.בכל פעם מחדש-אני מרגישה שאני איתך.ואתה איתי.וזה מתגבר על כל מכשול ריאלי או דמיוני. כי שנינו רוצים.....כי שנינו אוהבים. כי על הכל-ותחת הכל-יש עטיפה,מעטפת,בסיס-של אוהבים.ורוצים.ועושים.וממשיכים.כי אוהבים.כי רוצים.כי משנים. כי מדברים. לא יודעת מה אני רוצה לומר. אולי פשוט נזכרת בהתחלה. אני אוהבת אותך ילד
יושבת וכותבת לך.... הנה-שוב אתה חוזר מחר.אחרי סופש של לימודים.שוב אתה חוזר ושוב הרצון לברוח מפניך עולה וגועש בי.ולא יודעת איך להתמודד עם זה. אתה מדהים,בחור.אתה כל אשר אי פעם רציתי.וחלק ממה שתמיד בזתי לו ותיעבתי אותו..... איכשהו זה קרה.איכשהו נקשרתי.איכשהו התאהבתי. מי היה משער,שמביקור מטומטם בקופידון כל זה יקרה.אם מישהו היה אומר לי שאת החבר שלי אכיר באתר-הייתי צוחקת..... פנית.עניתי.אחרי שבוע התקשרת. התחלנו לדבר.איך,למה....לא יודעת. לא נראה לי שדיברתי איתך בסיכוי פוטנציאלי אפילו לפתח משהו.כמה דיברנו בטלפון?שבועיים?ומשהו התפתח-בלי ששמתי לב אפילו. לא חשתי כהרגלי את אורות האזהרה של "את נקשרת"....... זה פשוט קרה.....היית בחיפה.רצית לראות אותי. האקסית הייתה אצלך......שמעתי אותה צוחקת ברקע כשדיברנו.אפילו העזת ואמרת לי שאתה שוכב איתה...כנות מוחלטת,שכ"כ מאפיינת אותי ומכובדת על ידי.ובאת לפגוש אותי אחרי שהחזרת אותה הביתה..... זוכרת שראיתי אותך.זוכרת בחור.שיער קצוץ.מכנס דגמח.סווטשירט של פוקס.עם הקפוצ'ון על הראש(אני לא היחידה שאוהבת להסתובב איתו על הראש). נראית כמו.....לא יודעת....קפוצונים מזכירים לי דרדסים משומ מה. הוא בא לפגוש מישהי שהוא מתאמץ ומדבר איתה שבועיים או יותר בפלאפון.עם קפוצ'ון על הראש בלילה חשוך.נראה כמו מחבל מתאבד.ווט ט'ה פאק?!?! אבל-את מי עניין המראה החיצוני?ממש לא אותי.וכרגיל-לא נמשכתי פיזית.כי אין משיכה ללא רגש.... נסענו ליערות(התפוצצתי מצחוק-לשם הבחור האחרון לקח אותי,ושתי דקות אחרי שהחנה הוא הציע לי לרומם את רוחו-תרתי משמע-כי חברתו זרקה אותו יום לפני,והוא צריך "תנחומים",כדבריו).... היה מקסים,מופלא.לראשונה פגשתי מישהו שהוא לא אני,שליערות בכלל,ולכרמל בפרט יש משמעות עמוקה כ"כ כלפיו. עמדתי על הצוק.אתה מאחוריי.זוכרת ת'מחשבות(הוא הולך לחבק אותי?אויש,נו-תוריד תידיים.אני יודעת שזה מה שאתה רוצה....ובפנים-תקווה מטורפת ואמונה שאתה אחר,שאתה אמיתי) אני חושבת שכל מה שדיברתי עליו היו החברים לשעבר שלי.ואתה הקשבת. היה שלב שהתנתקת-הרגשתי את זה.הרגע תם. נסענו לחניון על יד הבית שלך(מדהים.אנחנו נכנסים לשכונה שלך-"וואו,אתה יודע שX גר כאן?אני והוא גרנו כאן ביחד" "באמת" "כן-פה ימינה" "או קיי"....אחכ התברר לי ש"פה ימינה"-גם אתה גר.בית לצד בית-אותה החצר,שאתם גרים בה) ראינו את הזריחה מתוך הרכב("לא-הוא הולך לנשק אותי?טוב,נו"-מודה,רציתי להרגיש את השפתיים שלך.....אולי בתור חלק מהניתוק ממוד.נישקת....נישקתי בחזרה-לא ביותר מדיי רגש,כי הרגש היה שייך למודי.אך באותו הרגש שהתפתח אצלי כלפיך.בשיחות הטלפון-כבשת אותי,כמה שלא רציתי להודות בכך.מודי התחיל להתרחק-כמה שלא רציתי להודות גם בכך) משם-המשך שיחות הטלפון.פגישה בסופ"ש הבא. הלב התמלא לאט לאט בלירן,לירן ולירן.מודי עבר לרקע.עדיין כאב,עדיין צרם.עדיין הרגשתי כלפיו,אך פחות.... כמה חודשים זה נמשך....די בסוד מכולם-מהחברה הכי טובה,ומהחבר הכי טוב....מכולם.מעצמי בעיקר.אבל הלב ידע,הוא הרגיש. רק המוח אמר-שש,אל תוציאי בקול רם.תהני מהקסם השקט שיש רק לך,ואיש אינו יודע.אם תדברי-תודי שהוא בליבך.ואז-אם ילך זה יכאב יותר.אם תדברי-לשונות רעים יעשו לכם "עין הרע" בשלב כלשהו הבנתי כמה עמוק אתה בי.אני חושבת שזה היה מעט אחרי הסילבסטר.כשאני אושר וש' יצאנו.כשאני ואושר ישנו אצלך(לילה שאני לא אשכח-החיבוק האמיתי האחרון שלי לנסיכה הזו). ואז התחלתי לבטא את השם שלך בקול.בפני כולם. מבחני סוף סמסטר-באת איתי למכללה.הסיכון היה אדיר.חישוב של "מה יקרה אם מוד יראה?""מה אושר תחשוב"? באת איתי.הייתי מוכנה להודות בקול שאני ואתה-יחד.שיש לי חבר. אז מוד לא היה שם.לא היה חשוב כללל-הנוכחות שלו הייתה שולית.מה שהיה חשוב הוא שהייתי מוכנה שהוא יראה אותך.הייתי מוכנה לפסול כל סיכוי איתו.(למרות שכל סיכוי איתו כבר היה פסול) לא נראה לי שכאן כבר אפשר היה לתאר את מה שהרגשתי כלפיך.זה היה יותר מכל רגש שחוויתי.זה היה מדהים.מפחיד.מזמין.משהו שרציתי כ"כ..... והיום-זה משהו שיש לי.משהו שאני קולטת בכל יום מחדש כמה מבורכת אני,שאתה כאן.שאני זוכה להכיר אותך. ובכל יום מחדש-אני מפחדת את הפחדים הישנים כבר של "מה הוא חושב,מה הוא מרגיש",האם אתה רוצה לראות אותי,האם אני רוצה לראות אותך.זה לא מובן מאליו.זה מדהים. לשם שינוי אני לא חייבת להיות מחוברת אליך באינפוזיה של 24 שעות ביממה בכדי לאהוב אותך.לא חייבת להיות צמודה אליך או לדעת מה עשית בכל שעה של היום.לא חייבת לדבר איתך בכלל. כ"כ הרבה לבטים עולים לי.להמשיך או לא,רוצה או לא.איתך או לא. ובכל פעם מחדש-אני לא עומדת בפניך.בכל פעם מחדש-אני מרגישה שאני איתך.ואתה איתי.וזה מתגבר על כל מכשול ריאלי או דמיוני. כי שנינו רוצים.....כי שנינו אוהבים. כי על הכל-ותחת הכל-יש עטיפה,מעטפת,בסיס-של אוהבים.ורוצים.ועושים.וממשיכים.כי אוהבים.כי רוצים.כי משנים. כי מדברים. לא יודעת מה אני רוצה לומר. אולי פשוט נזכרת בהתחלה. אני אוהבת אותך ילד
