מכתב בקשר לכתבה הזדונית במעריב
שלום, בהקשר לתרופות דיכאון הייתה כתבה במעריב של שבת. מאחר והחלטתי לפנות לרופא על מנת להתחיל בתרופות, אני מבטלת את החלטתי לאחר שקארתי את הכתבה. והנה אף אתם ממליצים על התרופה קסנקס שעל-פי הכתבה, תרופה זו אסורה בהחלט ואף גורמת להיתאבדות, כמו-כן הפרוזק תרופה מסוכנת בדיוק כמו הקסנקס ואף יותר.. אשמח לקבל תגובה לדברי תודה ע.פ. ע.פ. היקרה, אני מזועזע מתגובתך לכתבה בעיתון. אמנם נדברים שנכתבו קשים ביותר, אך הם חד צדיים, מעוותים, מגמתיים וכידוע הנייר סובל הכל, בעיקר כשבעל העיתון רוצה למכור עוד מספר עותקים. באשר לשאלותייך: קסנקס ומשפחתו: ואליום, ואבן, לוריוואן, אסיוואל, נומבון, כמו גם המשקאות האלכוהוליים, יוצרים דיכאון ורוב ההתאבדויות מתבצעות בהפסקת ההשפעה של האלכוהול. אלה עובדות. אני חושש שאם מישהו יקרא את המלים הללו זה לא ירתיע אותו מלהמשיך ללגום את הבירה שלו בבר. מבחינתי כרופא, היה טוב לו זה קרה. לגבי פרוזק ושאר התרופות נוגדות הדיכאון, האנשים מתאבדים או אלימים לפני הנטילה, וממשיכים להיות כך במשך ימים או שבועות אחדים עד שהתרופה משפיעה, אם בכלל. עוד משהו מהכתבה שאת לא ציינת, 1/3 מהסובלים מדיכאון או כל מחלה רפואית אקוטית מבריאים גם בלי טיפול, לכן מקרה אחד שצויין שם שהפסיק תרופות והבריא, נופל במסגרת זו, ללא קשר להפסקת התרופה או כל פעולה אחרת שביצע. השאלה הראשונה לגבייך היא, האם את סובלת מדיכאון? אם איכות החיים שלך נפגעה בעקבות הדיכאון, כדאי לעשות מעשה ולחזור לנורמה. יש היום שתי דרכים בדוקות לכך: תרופות נוגדות דיכאון, שהן הפתרון הזול יותר ובעל המאמץ הקטן יותר. פסיכוטראפיה הכרנית (קוגניטיבית) שעדיף לעשות אותה בסיוע של מטפל הכרני מנוסה או בעזרת הספר ``בוחרים להרגיש טוב`` של ד``ר דייויד ברנס. לכך ניתן להוסיף עיסוי רפואי אצל טל זיו או התעמלות, ששניהם מזרזים את תהליך ההחלמה. לצערי אין דרכים מוסמכות אחרות לקצר את משך הדיכאון או למנוע את השנותו. בכבוד רב ד``ר עישר -----Original Message----- From: ע. [mailto
[email protected]] Sent: Friday, July 06, 2001 10:58 AM To: [email protected] Subject: תרופות אנטי דכאוניות
שלום, בהקשר לתרופות דיכאון הייתה כתבה במעריב של שבת. מאחר והחלטתי לפנות לרופא על מנת להתחיל בתרופות, אני מבטלת את החלטתי לאחר שקארתי את הכתבה. והנה אף אתם ממליצים על התרופה קסנקס שעל-פי הכתבה, תרופה זו אסורה בהחלט ואף גורמת להיתאבדות, כמו-כן הפרוזק תרופה מסוכנת בדיוק כמו הקסנקס ואף יותר.. אשמח לקבל תגובה לדברי תודה ע.פ. ע.פ. היקרה, אני מזועזע מתגובתך לכתבה בעיתון. אמנם נדברים שנכתבו קשים ביותר, אך הם חד צדיים, מעוותים, מגמתיים וכידוע הנייר סובל הכל, בעיקר כשבעל העיתון רוצה למכור עוד מספר עותקים. באשר לשאלותייך: קסנקס ומשפחתו: ואליום, ואבן, לוריוואן, אסיוואל, נומבון, כמו גם המשקאות האלכוהוליים, יוצרים דיכאון ורוב ההתאבדויות מתבצעות בהפסקת ההשפעה של האלכוהול. אלה עובדות. אני חושש שאם מישהו יקרא את המלים הללו זה לא ירתיע אותו מלהמשיך ללגום את הבירה שלו בבר. מבחינתי כרופא, היה טוב לו זה קרה. לגבי פרוזק ושאר התרופות נוגדות הדיכאון, האנשים מתאבדים או אלימים לפני הנטילה, וממשיכים להיות כך במשך ימים או שבועות אחדים עד שהתרופה משפיעה, אם בכלל. עוד משהו מהכתבה שאת לא ציינת, 1/3 מהסובלים מדיכאון או כל מחלה רפואית אקוטית מבריאים גם בלי טיפול, לכן מקרה אחד שצויין שם שהפסיק תרופות והבריא, נופל במסגרת זו, ללא קשר להפסקת התרופה או כל פעולה אחרת שביצע. השאלה הראשונה לגבייך היא, האם את סובלת מדיכאון? אם איכות החיים שלך נפגעה בעקבות הדיכאון, כדאי לעשות מעשה ולחזור לנורמה. יש היום שתי דרכים בדוקות לכך: תרופות נוגדות דיכאון, שהן הפתרון הזול יותר ובעל המאמץ הקטן יותר. פסיכוטראפיה הכרנית (קוגניטיבית) שעדיף לעשות אותה בסיוע של מטפל הכרני מנוסה או בעזרת הספר ``בוחרים להרגיש טוב`` של ד``ר דייויד ברנס. לכך ניתן להוסיף עיסוי רפואי אצל טל זיו או התעמלות, ששניהם מזרזים את תהליך ההחלמה. לצערי אין דרכים מוסמכות אחרות לקצר את משך הדיכאון או למנוע את השנותו. בכבוד רב ד``ר עישר -----Original Message----- From: ע. [mailto