מכתב אליך, חבר יקר...

מכתב אליך, חבר יקר...

מוצ"ש. אני לבד. כל כך לבד. שולחת לך מסרים של בדידות, הפוך על הפוך, בתקווה שבין. מנתקת איתך קשר. אומרת לך שזה לטובתך. שאני רק אכאיב לך. שוב. ואתה שואל אם אני בטוחה. ואני מהנהנת. אתה לא רואה. שואל אותי שוב. אני עונה במילה חרישית. אתה אומר לילה טוב ומנתק את הטלפון. אני לבד. כל כך לבד. מחפשת את אלו שאני לא אצליח להרחיק ממני. מחפשת את אלו שיישארו למרות הכל, בגלל הכל, עם הכל. ואתה הלכת. אתמול התקשרתי. לא יכלתי שלא לשמוע אאת הקול שלך. שאלת אם משהו השתנה מאז מוצ"ש. עניתי שלא. ואתה ענית שיש לך דברים אחרים על הראש, ושתקת. שאלתי אם אפשר לעזור. אבל מי רוצה עזרה של חולת נפש, שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה ומהעולם? ענית שלא. וניתקת את הטלפון. אני מתגעגעת אליך, ובכל זאת רוצה להתנתק. אולי כדי לעשות לך מבחן, אם תלך, אם תישאר. אם האהבה שלך אלי חוצה גבולות, "לא נמדדת במילים" כמו שכבר כתבת לי. אתה נכשל במבחן. מתרחק ממני. לא אוהב מספיק, לא קרוב מספיק, לא מבין מספיק. אולי עדיף ככה. אולי ביום מן הימים אתה תודה לי על הניתוק הזה. ביום מן הימים, כשאני כבר לא אהיה כאן, בעולם הזה. ביום מן הימים, כשאני כבר אכאיב את הכאב האחרון, שאני אפגע את הפגיעה האחרונה, שאני אנטוש אותך, ואיכשל במבחן שלי עצמי. חבר יקר, אוהבת. והלב נשבר לי לחשוב שלא נדבר יותר, שלא נראה יותר אחד את השני, שלא ניגע יותר. חבר יקר, מאחלת לך טוב. את הטוב האולטימטיבי, שיכול להגיע רק כשמישהי כמוני לא נמצאת בסביבה. אני מאחלת לך אושר. אמיתי. אוהבת תמיד. גם מרחוק.
 
מתוקה...

למה את בוחנת אותו? אם הוא אוהב ואם את רוצה ונשמע ממך שאת מאוד רוצה.. למה את נלחמת.. למה את נגדו שכל מה שהוא רוצה זה שתהיי איתו..? מתוקה אני כל כך מבינה מאיפה המכתב שלך נובע ויש לי דמעות. אם את כל כך אוהבת למה לוותר עליו. שום דבר לא מנצח את האהבה חוץ מהאהבה עצמה!!!
 
אני חושבת ש...

הקטע של לבחון זה כדי להוכיח ולהראות לעצמך אם הוא באמת רוצה, או הוא באמת אוהב ועד כמה... זה בדיוק המכתב שהייתי כותבת לידיד הכי טוב שלי... שהיה...
המילים האלה כל כך פשוטות אך באותה המידה גם חזקות ונוגעות בדיוק איפה שהם צריכות לגעת, מביעות בדיוק את מה שהן אמורות להביע... תהיי חזקה מתוקה...
 
למעלה