מכירים את הסיטואציה הבאה:
נכנסים למיטה עם החוקית, הטלפון על שקט שקט. הלב מפוצץ מהתרגשות והמוח, ואי אפשר לומר כלום. אתה מסתכל עליה, ואתה לא רואה אותה בכלל. נשכב, מתכסה, עיניים בתקרה. בוהות, מחפשות. מזוית העין אתה רואה אותה מסתכלת עליך. היא לא טיפשה, אבל יש דברים שהיא מעדיפה לא לדעת. או לפחות לא לשאול. האמת - תמיד יותר מסובכת. אז היא מוותרת. חצות ושלושים, אתה פותח "סשן" של Sאמסים. אתה שולח, היא מחזירה. אתה מתרגש, החוקית ישנה. מחכה לאור של המסך הקטן, שיידלק כבר. "You Got Mail"... הכל כל כך טעון, עומד להתפוצץ. יש לך כל כך הרבה מה לומר, והכל צריך להישאר בפנים... בשקט הזה של אחת בלילה, אתה לא יכול שלא לשמוע את דפיקות הלב שלך, מתערבבות עם הבכי החנוק שלה. זו שהיום עוד לידך...
נכנסים למיטה עם החוקית, הטלפון על שקט שקט. הלב מפוצץ מהתרגשות והמוח, ואי אפשר לומר כלום. אתה מסתכל עליה, ואתה לא רואה אותה בכלל. נשכב, מתכסה, עיניים בתקרה. בוהות, מחפשות. מזוית העין אתה רואה אותה מסתכלת עליך. היא לא טיפשה, אבל יש דברים שהיא מעדיפה לא לדעת. או לפחות לא לשאול. האמת - תמיד יותר מסובכת. אז היא מוותרת. חצות ושלושים, אתה פותח "סשן" של Sאמסים. אתה שולח, היא מחזירה. אתה מתרגש, החוקית ישנה. מחכה לאור של המסך הקטן, שיידלק כבר. "You Got Mail"... הכל כל כך טעון, עומד להתפוצץ. יש לך כל כך הרבה מה לומר, והכל צריך להישאר בפנים... בשקט הזה של אחת בלילה, אתה לא יכול שלא לשמוע את דפיקות הלב שלך, מתערבבות עם הבכי החנוק שלה. זו שהיום עוד לידך...