מכורה..

[איגואנה424]

מכורה..

"מכורה לצבעים לריחות לאוויר מכורה לאנשים (למרות שהם לא משהו בכלל) מכורה לשטיחים הירוקים שמקיפים אותי באביב ולמרבדים הצהובים שמתפשטים בקיץ מכורה לרוח שעוטפת אותי בעדינות המירבית מכורה לשקט... מכורה לדשא... מכורה לבית... מכורה לחיות... מכורה לקולות.. פשוט מכורה......" כל זה מתאר את הקיבוץ שלי. את הבית שלי. והכוונה היא ל-Home שלי. זה תמיד יהיה הבית שלי. אני פשוט מאוהבת בכל מה שיש פה.. בהכל. גם אם זה לא משהו בכלל. לא יכולה בלי זה... לא רוצה בלי זה... סתם רציתי לשתף...

 

[x just me x]

וואי.....

זה בדיוק אני!!!! (רק שאצלנו האנשים באמת על הפנים....אני לא יודעת מה אצלך)

 

[איגואנה424]

אצלינו אני לא רואה אותם יותר מידי ככה ש...

אני עוד איכשהו יכולה להסתגל לזה. חוץ מזה, בלעדיהם הקיבוץ לא היה קיבוץ.

 

[הגרה182]

גם אני הייתי ככה...

שעות הייתי מסתובבת בקיבוץ.. הייתי חוזרת הביתה עם רגליים שחורות, ואז הולכת על הדשא, במקום על השביל- כדי לנקות אותן קצת

כ"כ נהנתי מההרגשה הזאת של 'אני באמצע כלום, אבל זה הכל. וכל מה שאני צריכה ואוהבת'... ואז עזבנו.. ואמנם עכשיו זה הבית, אבל זו הרגשה שונה... אני לא יכולה למצוא את עצמי בחצר של אחד השכנים ועדיין להגיד שזה הבית..

 

[x just me x]

אני לא יודעת מה איתך....

אבל הקוצים הורגים אותי... ונראה לי שאני בכושר רק כי ללכת על אספלט רותח ביולי (לא חכם, אגב... אל תנסו!)- אוגוסט זה פאקינג שורף... הייתי רצה לצל/דשא... ואין הרבה צל או דשא.... מה שחייב לרוץ הרבה..... טחח....לא נעים. אגב.... מי שלא פרצה לבריכה בשעת לילה מאוחרת (בחופש הגדול) שתרים יד...

 

[איגואנה424]

זה קרה פעם אחת.

ומאז הבנתי שלא מסתדר לי בריכות. אני ומים שהם מחוץ למקלחת, לרוב לא הולכים ביחד.. ו......... ללכת יחפה זה הכי כייף!!! הכי כייף זה בבצפר. ואז אתה לומד לדלג מעל בדלי סיגריות, וכל מיני סמוחטות שאנשים ירקו ועוד כל מיני דברים כאלו... וואי.. ואחרי שיעור ספורט, להוריד נעליים וללכת יחף -בכלל.. תענוג!!!!!!!!!! רק ש.... הכיתה פשוט מתמלאת סירחון. פויה.