כתבתי פוסט בדיוק על המחקר הזה
אני מעתיק את הטקסט לכאן. המקור בקישור.
אתחיל בעידכון אישי. שנתיים וחצי לאחר שעברתי לתזונה דלת פחמימות, המחסום נשבר. בבדיקה האחרונה שלי הוכח מעל לכל ספק כי עשיתי החלטה נבונה. בדיקת הA1C שלי ירדה לנורמה, והיא כרגע עומדת על 5.5% .
אני משוכנע שחלקכם עשויים לחשוב: "רגע, זה לא נמוך מדי?" , "זה לא מסוכן?" או "הרי לסוכרתי ממליצים להיות פחות מ7%", "זה אומר שיש הרבה היפו" וכו'.
ואני לא מאשים אתכם, זו האג'נדה המקובלת היום ברוב עולם הרפואה, וכתבתי על כך בעבר בפוסט על ערכי היעד בסוכרת. אבל למעשה, בעיני זה אבסורד שלהיות בערכים תקינים זה נחשב מסוכן לסוכרתי ולהיות בערכים גבוהים זה בסדר. האם אני מסכן את עצמי כשאני שומר על ערכים נורמלים? איך זה קרה שזו הדעה הרווחת?
יש לא מעט סיבות, אבל אחת מהן היא מחקר שנעשה בשנת 2008 , המכונה ACCORD Study, שכותרתו הייתה "בדיקת השפעת הורדת ערכי סוכר אצל חולי סוכרת סוג 2". המחקר בדק השפעה של טיפול בסוכרתיים אשר מכוון להורדת ערך הA1C לפחות מ- 6% במקום היעדים הסטנדרטים של 7%. קבוצה אחת של נבדקים קיבלה טיפול תרופתי אגרסיבי להורדת ערכי הסוכר, וקבוצת הביקורת קיבלה טיפול "סטנדרטי". סה"כ השתתפו במחקר כ 10,000 נבדקים.
המחקר הופסק לאחר 3.5 שנים בגלל שנראתה להפתעת החוקרים עלייה גבוהה יותר בתמותה בקרב הקבוצה בעלת היעד הנמוך יותר. המסקנה של החוקרים הייתה כי שימוש בטיפול תרופתי אגרסיבי להורדת הA1C אינה משפרת אחוזי תמותה ואירועים לבביים ואף עשויה להגבירם אצל סוכרתיים סוג 2. זה מה שרוב הרופאים שמעו על המחקר הזה, אבל התמונה כרגיל, קצת מורכבת יותר.
ראשית יש מספר נקודות שצריך לקחת בחשבון כשבוחנים את תוצאות המחקר:
כל המשתתפים במחקר היו בעלי רקע של בעיות לב בעבר
90% מהמשתתפים השתמשו בתרופה בשם Avandia , שיצאה משימוש כיום עקב תרומתה להגברת שכיחות התקפי לב.
הנבדקים אכלו תזונה המבוססת המלצות סטנדרטיות, שהיא תזונה עשירה בפחמימות. המשמעות היא שהיה שנדרש טיפול תרופתי אגרסיבי בשביל להוריד את ערכי הסוכר בדם, לא היה שימוש בתזונה נכונה ככלי להורדת הסוכר. טיפול אגרסיבי משמעותו ירידות סוכר רבות יותר, ותנודתיות רבה יותר בערכי הסוכר, מאוד רחוק מהדרך של ד"ר ברנשטיין למשל.
אבל זה לא הכל, ב2010 התפרסם מאמר נוסף. לאחר בחינה מחודשת של הנתונים, הסתבר כי החוקרים טעו במסקנתם מהמחקר. הנבדקים אשר מתו ממחלות לב היו אלה שלא הצליחו לרדת מתחת לערך של A1C של 7%. לעומתם אלו שהתרופות הביאו אותם לערכים נמוכים, היו בעלי אחוזי התמותה הנמוכים ביותר. אז לא ההורדה האגרסיבית של ערכי הסוכר היא זו שגרמה לתמותה, אי-ההצלחה בטיפול היא זו שהביאה לכך…
רופא בשם ריצ'ארד ברגנסטל, שהוא דובר איגוד הסוכרת האמריקאי, ה-ADA , צוטט בהקשר זה (בתירגום חופשי):
"כשהתפרסמו תוצאו מחקר ACCORD, כולם דיברו על כך שהירידה ב-A1c היא זו שגרמה לתמותה המוגברת, שזו ההיפוגליקמיה, אבל כל זה הוכח כלא נכון. היה חשוב לבחון את המידע, רק כדי לומר כי בקבוצה שקיבלה טיפול אגרסיבי הבעיות לא הופיעו אצל אלה אשר הגיעו ל-A1C נמוך, אלא אצל אלה שהיו עם A1C גבוה למרות הטיפול שניתן."
When ACCORD was reported, everybody said, 'Oh, I'm sure it was the rapid drop in the A1c,' 'I'm sure it was the lower A1c,' 'I'm sure it was the hypoglycemia,' and none of those has proven to be true. It was important to see these data, to say that in the intensive group it really was not the people with lower A1c who had problems, it actually was those who had the higher A1c who, despite intense efforts, we couldn't get under control."
מובן שיש עדיין קצוות פתוחים בכל מה שנוגע למחקר הזה, אבל ככל שעובר הזמן מסתבר שהמסקנות של החוקרים היו נמהרות מדי ולא מדוייקות. למרות זאת לא תשמעו על כך בשום מקום, ורבים עדיין מצטטים את המחקר הזה כהוכחה לכך שA1C נמוך מסוכן לסוכרתיים.
לסיכום, נכון להיום אין עדות חד משמעית כי ערכי יעד נמוכים לסוכרתיים הם מסוכנים, ואפילו להפך. השאלה הגדולה בעיני היא כמובן איך מגיעים לכך, האם בטיפול תרופתי אגרסיבי או האם בתזונת דלת פחמימות, אשר מקטינה מאוד את הסיכויים להיפוגליקמיה ושומרת על תנודתיות נמוכה בערכי הסוכר.