מי שטרם קרא..תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?

יעלקר

Member
מנהל
מי שטרם קרא..תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?

בשל האכזבה ממצב העצים, יכריזו במשרד החקלאות על תחרות בין הרשויות המקומיות. מנהל אגף פרחים והנדסת צומח: "אנחנו מדינה בת 70 שנה, אבל בהשוואה למדינות מערביות אחרות מצב העצים בעיר ובמגזר הכפרי הוא לא טוב"

במשרד החקלאות מאוכזבים ממצב העצים ברשויות ולכן החליטו לערוך תחרות לרגל 70 שנה למדינת ישראל. הרשויות בישראל יתחרו על התואר "העיר הדואגת ביותר לעצים". במשרד החקלאות יכריזו מחר (יום ב') על התחרות בכנס העצים הבוגרים ("העתיקים").

למעלה מ-90% מהישראלים חיים בסביבה עירונית, אבל למרות השיפור ביחס לעצים בשנים האחרונות בערים, נטיעת עצים אינה נמצאת בראש המדיניות של נבחרי הציבור בישראל. ניתן לראות זאת על פי היחס והתקציב המושקע לטיפול בהם מבחינת בית הגידול במדרכה, הטיפול השוטף והתקציב המושקע בהם מדי שנה.

כך, לדוגמה, על פי תחשיבים שפורסמו במשרד החקלאות, נמצא כי בעוד עלות הטיפול הנדרשת לעץ הינה לפחות כ-300 שקל בשנה, הסכום המושקע לטיפול בעץ בפועל בעיר בשנה הינו כ-100 שקל בלבד.

עץ אחד יכול לספוג בשנה 20 ק"ג אבק ו"לבלוע" 80 ק"ג תרחיפים, המכילים מתכות רעילות ככספית, ליתיום, עופרת. עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100,000 מ"ק אוויר מזוהם מדי שנה, מייצר 700 ק"ג חמצן, וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני, ומסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות.

"אין תרבות כלפי העצים"
"אנחנו מדינה בת 70 שנה, אבל בהשוואה למדינות מערביות אחרות מצב העצים בעיר ובמגזר הכפרי הוא לא טוב", קובע ישראל גלון, מנהל אגף פרחים והנדסת הצומח, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות. "לא מטפלים בהם כראוי, לא נותנים להם מספיק תקציב. העצים הבוגרים מתמוטטים אם לא משקמים אותם, ובכל תוכנית בניה ופיתוח כורתים עצים על ימין ועל שמאל".

גלון הוסיף: "למרות שהוקמה יחידת פקידי יערות עדיין יש בעיה. היינו בגלות הרבה שנים ועדיין לא פיתחנו תרבות ויחס כלפי העצים". לדבריו הבעיה נעוצה בקרב מקבלי ההחלטות, בהם ראשי הרשויות, מהנדסי העיר והאדריכלים. "זה לא באג'נדה שלהם. אז השנה החלטנו לעשות תחרות בין העיריות והמועצות. יש שנת בחירות. רשויות אוהבות תחרויות מהסוג הזה. זה ידרבן אותן להשתפר. אנחנו מאמינים שרשויות אוהבות להראות לאזרחים שלהם מה הן עושות, שהן עושות".

הרשויות שיירשמו לתחרות יקבלו ציון בין 70 ל-100, ויאלצו להציג את התוכנית לטיפול בעצים. האם הן דואגות לשקם עצים מבוגרים? האם יש להם תוכנית חינוך לשמירה על העצים? האם הם מתחזקים את העצים באופן מקצועי? "הסביבה העירונית מאופיינת בצפיפות רבה, העצים מהווים פתרון לאתגרים סביבתיים ומשמשים כבתי גידול לבעלי חיים ולשיפור המגוון הביולוגי בעיר ומהווים תרומה לנוף ולמראה העיר", ציין שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל. כך לדוגמה עץ אחד בקרבת הבית דומה לקיר אקוסטי ובולם רעשים, עצים בקרבת שכונות מעלים את ערך הנכסים, ומערכת שורשים של עצים בוגרים אפילו עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי ברעידות אדמה.

"גם התושבים מבינים את חשיבות הנושא", מציין גלון. "העצים הם לדורי דורות. את העצים שאתה שותל היום תראה את התוצאה רק בעוד 20-30 שנה. הרעיון הוא לייצר מוטיבציה בקרב מקבלי ההחלטות. אני לא פוליטיקאי, אבל אני יודע מהרבה אנשים שעובדים עם פוליטיקאים שהם אוהבים את התחרות. איך יכול להיות שרשויות לא יודעות איפה פחי האשפה אבל לא יודעות לומר איפה העצים? תשאלו את נציגי רוב הערים בארץ כמה עצים יש להם ובאיזה גיל ואיפה? הם לא ידעו לומר. אבל תוך שניה הם ישלפו ממחשב איפה נמצא כל פח וספסל"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html

בתקווה שזה יעזור במשהו.
 

odedmaman

New member
יוזמה מבורכת, אכן תרבות גינון בארץ היא בעייתית

מצער לראות את האופן שבו מתוחזקים העצים בארץ.
רובם לא נשתלים נכון, עם צוואר השורש עמוק מתחת לאדמה, ללא תשתית ראויה ומספיקה לשורשיהם,
והרבה פעמים רואים שהעצים פשוט ״מכוסחים״ שלא לצורך, משיקולים זרים (קבלני גיזום) , דבר שמקצר את חייהם בצורה משמעותית. וזו רק דוגמא מיני רבות על אופן הטיפול והגישה לעצים.
לפעמים גם בחירת מיני העצים מעלה תמיהות, ואף מריחה משיקולים לא ענייניים.
למשל בחירה במינים קצרי חיים למען ״שיהיה יפה ועכשיו״ לדוגמא שקדיות,שזיף פיסרדי וכו.
ועל דקלים וזיתים בכלל תופעה פסיכולוגית... ולא שיקול ענייני.

ובנושא האכיפה, אם היה קנסות מהמדינה על תחזוקה לקויה של העצים, ולא רק על כריתה לא חוקית, אולי המצב היה נראה אחרת.
וחקיקה? למשל דרישות מינימום של הצללה? לא חוקי עזר עירוניים, לא הנחיות לרשויות, אלא חקיקה ראשית ומחייבת.
 
הזכרת תרבות גינון.

ממעקב שלי במשך בערך 20 השנים האחרונות תרבות הגינון בארץ היא בדרך כלל
תרבות של מלחמה בצמחייה.
שנים שאני כואב לראות גננים בכל מקום שאין להם שום כבוד לצמחייה
וכל מה שהם רואים לנגד עיניהם זה להילחם בה ולצמצם אותה כמה שיותר.
הם רואים בצמחייה מטרד. זאת הגישה שלהם.
אין להם שום רגש , שום חשיבה , שום חיבור לחי ולצומח , שום עיניין , שום ידע ,
שום מקצועיות .
הם עובדים ללא שום אהבה וכיף , באים לכסח , לכרות , לשחוט וללכת.
ועל הנזקים הכבדים והבלתי הפיכים שהם משאירים אחריהם זה כבר בכלל טרגדיה ובכייה לדורות.
עשרות שנים פרחה שורת שיחי הדס מפוארים וירוקים בשכונה שלי.
יום אחד הגיע " גנן " , כרת אותם והשאיר אדמה חרוכה , הרוסה וריקה אחריו.
עשרות שנים של פריחה איטית וקסומה נחמקו בברוטאליות במספר שעות.
כשבאתי הביתה מהעבודה בערב כמעט התעלפתי.
ברור שלא כל הגננים הם כאלה אבל לצערי הרוב !
 
איזה יופי! כל הכבוד להם!


 
רעיון נהדר! אני בעד!


כן... שנראה מה באמת עושים ברשויות המקומיות עבור העצים...
כל הנושא של נטיעה, שימור, טיפוח, שיקום...


בתמונות: כך שומרים על עצים בת"א




 
למעלה