מי ראה את חוק הרשות החדשה?

[שלמה כהן]

מי ראה את חוק הרשות החדשה?

היום התפרסם בעיתון (ידיעות) שחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אושר בקריאה ראשונה. כל זה יכול היה להיות נפלא אלמלא היה החוק הזה סודי כל כך... החוק הזה, שיש לו חשיבות גדולה כל כך, עובר בסודיות גמורה - מה שמעורר שאלות כבדות ביחס להמשך דרכו.

 

[שלמה כהן]

לא יאומן...

הצעת החוק פורסמה אחרי שעברה בקריאה ראשונה.

 

[TheReverend]

יש מצב לתקציר?

אין לי כח לקרוא 20 עמודים שבטוח רק ירגיזו אותי

 

[שלמה כהן]

יותר מאוחר - או מחר...

זה לא שלא התחלתי לקרוא - זה שדי מה חטפתי עצבים...

 

[isra533]

לא הבנתי מה הבעיה

האם זה טוב לדעתך או לא?

 

[שלמה כהן]

טוב או לא?

לעניין - אוכל להביע דעה רק אחרי שאקרא את החוק ואשווה אותו לקיים. לנושא: אם לציבור אין חלק במידנה, והוא רק בבחינת "מס עובד" - אז זה באמת לא משנה. העובדה היא שהחוק עובר ללא דיון ציבורי ראוי כלשהו (אלא אם כן אתה חושב של-120 החברים בגבעה בירושליים, ורק להם, ניתנה בינה) , כאילו היה דו"ח ועדת שיינין קדוש. ראה מקרה שאלה גבול המהירות המותרת. שם, לפחות התיימרו לתת לציבור פתחון פה...

 

[isra533]

מישהו שאל אותך

כמה צריך לשלם מס הכנסה או ביטוח לאומי. ענין התשלום לפי דעתי הוא שולי, הנקודה העיקרית האם ועדת שיינין וההחלטה לאמץ אותה בחוק תשנה את המצב או לא. קראתי גם את כל החלטות הועדה, הכוונה אמנם טובה והכיוון נכון ונראה אם 50% מהחלטות תמומשנה או ישארו שוב בתור עוד ועדה שהחלטותיה יקשטו עוד מצף בספרית השר. הייתי גם במפגש שדנו בו האם להעלות את מהירות הנסיעה או להשאירה כפי שהיא, ואמנם ניתנה זכות דיבור לכל אחד שהיה מעונין. למרות שהדעות היו מענינות, כל הדיון על המהירות הוא דיון שולי בהתיחס לבעית תאונות הדרכים. רובם ציינו שהמהירות הורגת, בעיקר אלה שהתנגדו להעלאת המהירות אבל קצת שכחו את הנהג הקובע את המהירות והוא הגורם לתאונה ולא המהירות. היה ציון מפי השר שבחמש השנים הבאות יושקעו 13 מיליארד ש"ח בתשתיות כאשר הן מהוות כ 4% מכלל התאונות ולא הוזכר שום סכום שיושקע בהדרכה של נהגים (אם יש הוא אפסי) המהוים 90% כגורם לתאונות.

 

[עודד רוט]

זווית אחרת

זווית נוספת על הקשר בין הון לבטיחות בדרכים: http://www.nfc.co.il/archive/003-D-12661-00.html?tag=17-05-57

 

[שלמה כהן]

ברגע שיש "צביעה" של כסף -

אני זכאי לשאול לאין הולך הכסף. בעבר - וזו עמדתו המסורתית של האוצר, כל הכנסות המדינה נכנסו לקופה אחת, ומשם חולקו לפי תוצאות תהליך הפוליטי. אגרת הבטיחות המוצעת היא: - הכרה שהשיטה נכשלה בקיום חובתו של השלטון לבטיחות אזרחיו בדרך. - הפקעת שיקול הדעת בהקצאה מידי האוצר. מייד עולות השאלות: - מה חובות השלון לאזרח? השאלה היא לא אם חובות כאלה קימות - אלא אם האזרח זכאי לכך שהתחייבויות אלו יפורסמו, ויהיו בעלות משמעות. - מה היקף ה"צביעה"? האם יש נושאים נוספים הראויים לצביעה? בהקשר לכך, ראוי לציין כי בה בעת שהרות הלאומית לבטיחות בדרכים תומכת ב"צביעת" תקציבה, היא מתנגדת לצביעת הקצבה למגזרי תחבורנה שונים מתוך תקציבה היא עצמה. במה דברים אמורים? במגזר כלי הרכב הדו-גלגלי, למשל. איזה חלק מתקציב הרשות מונה היום לבטיחות הרוכבים? איזה חלק יופנה בעתיד? האם צודק וראוי לגבות ממגזר מסויים, ולא להשקיע בבטיחותו? איפה אפשר לעיין בתקציב הרשות? מי האנשים השולטים עליו? נבחרי ציבור? נציגי ציבור? מי ממנה אותם? באיזה הליך?