מי נוסע במוניות שירות!? אתה שם?
מי נוסע במוניות שירות!? אתה שם?
אחרי שבפרק הקודם בסדרת "פליקס נוסע באמצעי תח"צ שנויים במחלוקת", הפעם החלטתי לעלות על מונית שירות.
לא, לא כדי להגיע ליעד במהירות ובבטחה. אחא כדי לנסות להבין למה פועלות בארץ מוניות שירות.
כדי שמוניות שירו ימשיכו לנסוע צריכים להתקיים שני תנאים: 1. חוקיות – החוק מתיר להן לפעול. 2. ביקוש – אחרת לא יהיה כדאי להפעילן, ומאחר שמדובר בעסק פרטי הן פשוט יפסיקו לפעול ברגע שהנוסעים יפסיקו לנסוע בהן.
אי-אפשר להתעלם מכך שאין אלטרנטיבה אחרת בשבת (שפועלת כיום, פרט לחיפה), ולכן בשרשור זה אתמקד אך ורק בנסיעות בימי חול.
מבחינת חוקיות – לא מכאן תבוא הישועה. אני לא רואה שום סיכוי שהמחוקק יאסור על פעילותן, זה כרוך ביותר מדי בעיות. אגב, במזרח ירושלים פעלו פעם הרבה מוניות שירות לא חוקיות. כשמשרד התחבורה החליט להלחם בתופעה, הפתרון היה להקים חברת תח"צ חדשה שתתן לתושבים אלטרנטיבה. וזה עבד! הנתונים מראים על ירידה חדה בכמות מוניות השירות במזרח העיר. אנשים עברו לנסוע באוטובוס של חברת התח"צ.
אז לאחר ההקדמה הארוכה כאורך הגלות, הבה ניגש לעניין – מי נוסע במוניות שירות. ולמה.
ה"קו" הראשון שהחלטי לנסות הוא אחד הפופולאריים (אם לא הכי) – נתניה – ת"א.
המוצא שלי היה התחנה המרכזית בנתניה, והיעד היה דרך נמיר פינת קק"ל.
סיבוב קצר סביב התחנה המרכזית, וכבר איתרתי את התחנה של מוניות השירות. או בעצם "תחנה". מדובר בנתיב נסיעה עם שפת מדרכה בצבע אדום לבן, וכן מעקות בין הכביש למדרכה שהעירייה הציבה כנראה כדי למנוע מהמוניות לעמוד שם. מצחיק. שניה לפני שהגעתי בדיוק יצאה מונית, אז ציפיתי להמתנה ארוכה. עליתי למונית, וחיכינו שהיא תתמלא. לא עברו 5 דקות, והמונית התמלאה ויצאנו לדרכינו. המונית יצאה ישירות למחלף נתניה ומשם לאורך כביש החוף. בפועל זמן ההגעה ליעד היה קצר בהרבה יחסית לאוטובוס.
טוב, זה לא חכמה, המוצא שלי היה התחנה המרכזית. וכמו שראיתי בעצמי, המונית יצאה ישירות לכביש המהיר, ולא נסעה דרך העיר. אך מה אם אמתין באחד הרחובות בעיר? יצאתי לקניות בקניון עיר ימים, ובסיום המתנתי בצומת לבון/בן-גוריון. במקרה האוטובוס הגיע מיד, אך כמובן לא עליתי עליו. הרי המטרה שלי היא לא לחזור הביתה, אלא לנסוע במונית שירות. אחרי כמה דקות הגיעה לה מונית שירות. ריקה. ציפיתי להמתנה ארוכה, אך להפתעתי הנהג יצא לדרך מיד. אז איפה הקאץ'? מסלול מאסף. הוא העלה נוסעים בווינגייט, יקום, געש-שפיים, ובהרצליה. (סוג של 601). האם הנסיעה הייתה מהירה יותר יחסית ל 605? לא. אבל אם המונית מגיעה לפני האוטובוס לתחנה, יתכן שתגיע לפניו גם לתל אביב.
טוב, נתניה היא באמת דוגמא חריגה. אפשר לכנות אותה "בירת מוניות השירות". הגיע הזמן לנסות איזור אחר. הפעם מצאתי את עצמי בצומת קסטינה, והיעד שלי הוא מרכז רחובות. הדרך הנכונה לעשות את זה היא קו 301. בעוד אני עומד בתחנה של 301, אשה שנמצאת לידי שואלת אם יש מונית שירות לראשל"צ. אני יודע את התשובה, יש. אבל במקום לענות, אני שואל אותה למה לא אוטובוס? ומתפתח דיון קצר, שבו אני עומד על החסרונות של מונית השירות, למשל זה שאין להן לו"ז מסודר. השיחה נקטעת כשבאופק נראה קו 301. כמה שניות אחריו מופיעה מונית שירות. מסתבר שטעיתי. מי אמר שלמוניות שירות אין לו"ז מסודר? דווקא יש! המונית לעולם תגיע חצי דקה לאחר הג'מבו. עליתי לי על המונית בתקווה שהאשה שעלתה לפני רגע לאוטובוס לא תראה אותי (מה היא תחשוב? אני מנסה לשכנע אותה לנסוע באוטובוס, ועולה למונית :/ ). במשך כל הנסיעה המונית שמרה על מרחק 500 מטר מהאוטובוס. אין יותר מדי מה להרחיב, נסעתי באותו המסלול, ובאותו הזמן. אז למה לנסוע במונית? אולי בגלל שהמחיר נמוך יותר ב2 שקל? יתכן.
(*הערה: תודה לקוראי הנאמנים שקוראים את ההודעה במלואה. מי שדילג לסוף - חבל. הפסד שלו*)
החלטתי לנסות משהו שונה (במקצת) – מונית שירות במסלול עירוני. וכך מצאתי את עצמי ברחוב ההלכה, ממתין לקו 66. כלומר, ל"קו" 66 של מוניות חי. תוך כמה שניות הגיעה מונית. מלאה. והיא כמובן לא עצרה. כעבור כמה דקות שוב מגיעה מונית שירות. ושוב היא מלאה. עוברות להן עוד כ 5 דקות, ופעם נוספת, מונית שירות מלאה. זה קצת פרדוקסלי, כי זה מה שהפוך (בין היתר) את המוניות לכלי לא אמין, ואמור להוריד את הביקוש. אבל הביקוש הגבוה הוא זה שגרם לעומס מלכתחילה. בעודי מהרהר בכך, מגיעה מונית שירות נוספת, והפלא זה פלא, יש בה מקום. היעד (האמיתי) שלי הוא צומת סגולה, אך מכיוון שהמונית לא מגיעה לשם, היעד שלי יהיה כביש 40, ומשם אמשיך באוטובוס "למורת רוחי". בעודי מוציא מהארנק 6.60 ₪ ומעביר לנוסע שלפני (וברקורסיה זה יגיע לנהג אם כלום לא ישתבש), חשבתי על כך שבאוטובוס 6.60 ₪ היו מביאים אותי עד ליעד, בזכות המעבר החופשי במשך 90 דקות, ואילו כאן אאלץ לשלם 13.20 ₪, כלומר כפול. אבל למה שהנהג אמר לא ציפיתי – לאחר ששאל אותי אם אני נוסע לרמת-גן, וכשציינתי את יעדי, הוא ירה לעברי מחיר של 13 ₪. כן כן, 13 ₪ עבור מקטע הנסיעה מרח' ההלכה עד לכביש 40, באמצע השבוע ביום חול בשעות היום. לזה יש להוסיף 6.60 ₪ עבור האוטובוס, וביחד הגענו ל 19.60 ₪ לעומת מחיר אמיתי של 5 ₪ עבורי (סטודנט) באוטובוס. טוב, משהו פה באמת לא הגיוני. אדם רציונאלי לא יסע במונית שירות בקו 66. אבל המוניות נוסעות מלאות! למישהו יש הסבר כלשהו לתופעה?
לא אמרתי נואש והחלטתי לחפש אלטרנטיבה אחרת להגיע לפ"ת (במונית שירות, אלא מה?). נזכרתי שראיתי מדי פעם באלנבי מוניות שירות בקו 82, של תחנת מוניות לימון. הגעתי לכרמלית והתחלתי לחפש את נק' המוצא של הלימונית. הסתובבתי מסביב לגן הכובשים, ברחוב הכרמל, ברחוב הכובשים, ברחוב חנניה, ובכל האיזור בעצם. נתקלתי במוניות הטייסים ("16"), במוניות חי ("66"), אך אין זכר ללימונית. גם לא בסיבוב השני שעשיתי. ציפיתי למחיר מופקע, המתנה ארוכה, תנאי נסיעה גרועים, אבל לא ציפיתי לחזור "בידיים ריקות". כל הניסיונות לנסוע במונית שירות בקו 82 לא עלו יפה. כנראה הייתי צריך להתכונן מראש, ולבדוק באתר האינטרנט של מוניות לימון איפה תחנת המוצא. אה, רגע...
מי נוסע במוניות שירות!? אתה שם?
אחרי שבפרק הקודם בסדרת "פליקס נוסע באמצעי תח"צ שנויים במחלוקת", הפעם החלטתי לעלות על מונית שירות.
לא, לא כדי להגיע ליעד במהירות ובבטחה. אחא כדי לנסות להבין למה פועלות בארץ מוניות שירות.
כדי שמוניות שירו ימשיכו לנסוע צריכים להתקיים שני תנאים: 1. חוקיות – החוק מתיר להן לפעול. 2. ביקוש – אחרת לא יהיה כדאי להפעילן, ומאחר שמדובר בעסק פרטי הן פשוט יפסיקו לפעול ברגע שהנוסעים יפסיקו לנסוע בהן.
אי-אפשר להתעלם מכך שאין אלטרנטיבה אחרת בשבת (שפועלת כיום, פרט לחיפה), ולכן בשרשור זה אתמקד אך ורק בנסיעות בימי חול.
מבחינת חוקיות – לא מכאן תבוא הישועה. אני לא רואה שום סיכוי שהמחוקק יאסור על פעילותן, זה כרוך ביותר מדי בעיות. אגב, במזרח ירושלים פעלו פעם הרבה מוניות שירות לא חוקיות. כשמשרד התחבורה החליט להלחם בתופעה, הפתרון היה להקים חברת תח"צ חדשה שתתן לתושבים אלטרנטיבה. וזה עבד! הנתונים מראים על ירידה חדה בכמות מוניות השירות במזרח העיר. אנשים עברו לנסוע באוטובוס של חברת התח"צ.
אז לאחר ההקדמה הארוכה כאורך הגלות, הבה ניגש לעניין – מי נוסע במוניות שירות. ולמה.
ה"קו" הראשון שהחלטי לנסות הוא אחד הפופולאריים (אם לא הכי) – נתניה – ת"א.
המוצא שלי היה התחנה המרכזית בנתניה, והיעד היה דרך נמיר פינת קק"ל.
סיבוב קצר סביב התחנה המרכזית, וכבר איתרתי את התחנה של מוניות השירות. או בעצם "תחנה". מדובר בנתיב נסיעה עם שפת מדרכה בצבע אדום לבן, וכן מעקות בין הכביש למדרכה שהעירייה הציבה כנראה כדי למנוע מהמוניות לעמוד שם. מצחיק. שניה לפני שהגעתי בדיוק יצאה מונית, אז ציפיתי להמתנה ארוכה. עליתי למונית, וחיכינו שהיא תתמלא. לא עברו 5 דקות, והמונית התמלאה ויצאנו לדרכינו. המונית יצאה ישירות למחלף נתניה ומשם לאורך כביש החוף. בפועל זמן ההגעה ליעד היה קצר בהרבה יחסית לאוטובוס.
טוב, זה לא חכמה, המוצא שלי היה התחנה המרכזית. וכמו שראיתי בעצמי, המונית יצאה ישירות לכביש המהיר, ולא נסעה דרך העיר. אך מה אם אמתין באחד הרחובות בעיר? יצאתי לקניות בקניון עיר ימים, ובסיום המתנתי בצומת לבון/בן-גוריון. במקרה האוטובוס הגיע מיד, אך כמובן לא עליתי עליו. הרי המטרה שלי היא לא לחזור הביתה, אלא לנסוע במונית שירות. אחרי כמה דקות הגיעה לה מונית שירות. ריקה. ציפיתי להמתנה ארוכה, אך להפתעתי הנהג יצא לדרך מיד. אז איפה הקאץ'? מסלול מאסף. הוא העלה נוסעים בווינגייט, יקום, געש-שפיים, ובהרצליה. (סוג של 601). האם הנסיעה הייתה מהירה יותר יחסית ל 605? לא. אבל אם המונית מגיעה לפני האוטובוס לתחנה, יתכן שתגיע לפניו גם לתל אביב.
טוב, נתניה היא באמת דוגמא חריגה. אפשר לכנות אותה "בירת מוניות השירות". הגיע הזמן לנסות איזור אחר. הפעם מצאתי את עצמי בצומת קסטינה, והיעד שלי הוא מרכז רחובות. הדרך הנכונה לעשות את זה היא קו 301. בעוד אני עומד בתחנה של 301, אשה שנמצאת לידי שואלת אם יש מונית שירות לראשל"צ. אני יודע את התשובה, יש. אבל במקום לענות, אני שואל אותה למה לא אוטובוס? ומתפתח דיון קצר, שבו אני עומד על החסרונות של מונית השירות, למשל זה שאין להן לו"ז מסודר. השיחה נקטעת כשבאופק נראה קו 301. כמה שניות אחריו מופיעה מונית שירות. מסתבר שטעיתי. מי אמר שלמוניות שירות אין לו"ז מסודר? דווקא יש! המונית לעולם תגיע חצי דקה לאחר הג'מבו. עליתי לי על המונית בתקווה שהאשה שעלתה לפני רגע לאוטובוס לא תראה אותי (מה היא תחשוב? אני מנסה לשכנע אותה לנסוע באוטובוס, ועולה למונית :/ ). במשך כל הנסיעה המונית שמרה על מרחק 500 מטר מהאוטובוס. אין יותר מדי מה להרחיב, נסעתי באותו המסלול, ובאותו הזמן. אז למה לנסוע במונית? אולי בגלל שהמחיר נמוך יותר ב2 שקל? יתכן.
(*הערה: תודה לקוראי הנאמנים שקוראים את ההודעה במלואה. מי שדילג לסוף - חבל. הפסד שלו*)
החלטתי לנסות משהו שונה (במקצת) – מונית שירות במסלול עירוני. וכך מצאתי את עצמי ברחוב ההלכה, ממתין לקו 66. כלומר, ל"קו" 66 של מוניות חי. תוך כמה שניות הגיעה מונית. מלאה. והיא כמובן לא עצרה. כעבור כמה דקות שוב מגיעה מונית שירות. ושוב היא מלאה. עוברות להן עוד כ 5 דקות, ופעם נוספת, מונית שירות מלאה. זה קצת פרדוקסלי, כי זה מה שהפוך (בין היתר) את המוניות לכלי לא אמין, ואמור להוריד את הביקוש. אבל הביקוש הגבוה הוא זה שגרם לעומס מלכתחילה. בעודי מהרהר בכך, מגיעה מונית שירות נוספת, והפלא זה פלא, יש בה מקום. היעד (האמיתי) שלי הוא צומת סגולה, אך מכיוון שהמונית לא מגיעה לשם, היעד שלי יהיה כביש 40, ומשם אמשיך באוטובוס "למורת רוחי". בעודי מוציא מהארנק 6.60 ₪ ומעביר לנוסע שלפני (וברקורסיה זה יגיע לנהג אם כלום לא ישתבש), חשבתי על כך שבאוטובוס 6.60 ₪ היו מביאים אותי עד ליעד, בזכות המעבר החופשי במשך 90 דקות, ואילו כאן אאלץ לשלם 13.20 ₪, כלומר כפול. אבל למה שהנהג אמר לא ציפיתי – לאחר ששאל אותי אם אני נוסע לרמת-גן, וכשציינתי את יעדי, הוא ירה לעברי מחיר של 13 ₪. כן כן, 13 ₪ עבור מקטע הנסיעה מרח' ההלכה עד לכביש 40, באמצע השבוע ביום חול בשעות היום. לזה יש להוסיף 6.60 ₪ עבור האוטובוס, וביחד הגענו ל 19.60 ₪ לעומת מחיר אמיתי של 5 ₪ עבורי (סטודנט) באוטובוס. טוב, משהו פה באמת לא הגיוני. אדם רציונאלי לא יסע במונית שירות בקו 66. אבל המוניות נוסעות מלאות! למישהו יש הסבר כלשהו לתופעה?
לא אמרתי נואש והחלטתי לחפש אלטרנטיבה אחרת להגיע לפ"ת (במונית שירות, אלא מה?). נזכרתי שראיתי מדי פעם באלנבי מוניות שירות בקו 82, של תחנת מוניות לימון. הגעתי לכרמלית והתחלתי לחפש את נק' המוצא של הלימונית. הסתובבתי מסביב לגן הכובשים, ברחוב הכרמל, ברחוב הכובשים, ברחוב חנניה, ובכל האיזור בעצם. נתקלתי במוניות הטייסים ("16"), במוניות חי ("66"), אך אין זכר ללימונית. גם לא בסיבוב השני שעשיתי. ציפיתי למחיר מופקע, המתנה ארוכה, תנאי נסיעה גרועים, אבל לא ציפיתי לחזור "בידיים ריקות". כל הניסיונות לנסוע במונית שירות בקו 82 לא עלו יפה. כנראה הייתי צריך להתכונן מראש, ולבדוק באתר האינטרנט של מוניות לימון איפה תחנת המוצא. אה, רגע...
