פמיניסטית? פמיניסטית!
קשה לי להגיד אם אני פמיניסטית. מצד אחד - ברור שכן. אני חושבת שכל מישהי שבוחרת לא להכנע לעולם הגברי שלנו היא פמיניסטית במובן מסוים, אבל גם הזמנים משתנים, מה שהיה פמיניסטי פעם הופך עם הזמן (תודה לאל) למשהו רגיל ושיגרתי. אבל אני ממש לא פמיניסטית טיפוסית. אני לא מאמינה כמעט בשום דבר "פמיניסטי" בלב שלם. זונות למשל - אף פעם לא הייתה לי בעיה איתן. כל עוד הן לא מנוצלות ע"י אנשים אחרים, והן עושות מה שהן עושות כי הן רוצות/צריכות את הכסף, אני חושבת שזו דרך לגיטימית לגמרי להשיג אותו. אני לא מאמינה בעולם הערכים הגברי, ואני מרגישה שהרבה מאוד פמיניסטיות דווקא מנסות להתעלם מהנשיות שלהן, כי הן רוצות להפוך נשים וגברים לשווים. אני לא חושבת... יש המון דברים שהם כל כך מושרשים בתרבות שלנו, דברים גבריים, שאנחנו בכלל לא שמות לב... הפחד ממין, הומופוביה, במובן מסויים זה משהו מאוד גברי. צורת הדיבור, ואפילו הדחיפה הזו להישגיות, שזה משהו מאוד פמיניסטי (אני פמיניסטית, אני עובדת 16 שעות ביממה ומביאה המון כסף הביתה. בדוגרי, לא עדיף "לצרוך פחות - לעבוד פחות - לחיות יותר"?) למה שאני אעבוד סתם? למה מתייחסים לעקרות בית בכזו שליליות? אני חושבת שאם יכולתי, והיו לי בעל/אישה שהיו מביאים מספיק כסף הביתה, בכיף לא הייתי עובדת, וזה לא משנה אם אני גבר או אישה. הפמיניסטים, בסופו של דבר יצאו הכי מורווחים. האישה יולדת - והם מקבלים יחד איתה חופשת לידה, האישה נשארת לעבוד עד מאוחר והם חוזרים להם בשתיים הביתה לשחק עם הילדים... פמיניזם בא בהרבה צורות. אני לא ממש יודעת מה אני.