מן הסתם אני לא אעבור עכשיו אחד-אחד
אבל באופן טבעי, אפשר לראות שכמעט כל מתאבק שעלה לגדולה (ולא מדובר על פוש חד-פעמים), השתן עלה לו לראש בצורה זו או אחרת - פלייר, הוגן, אוסטין, טייקר, טריפל אייץ', שון מייקלס, נאש, ג'ארט, ג'בל, בטיסטה. אפילו ג'ו ירק בפנים של טי אן איי אחרי תקרית סקוט הול. דווקא עם סינה תמיד יכולתי לעשות את ההפרדה כי הדיווחים על כמה שהוא בחור טוב (מי שולף את החד גדיא עכשיו?) היו על סף ההגזמה, אז כנראה שבאמת מדובר כאן בבחור צנוע שיודע לקחת את ההצלחה בפרופורציה. ועוד התייחסות זריזה לבחורים שבכותרת: אדג' - למרות כל הסיפור עם מאט הארדי, כל מתאבק שבא ממקום של אהבה לביזנס מקבל אצלי אוטומטית נקודות זכות (שימו לב שהחלאות בדרך כלל הם בודיבילדרים או ספורטאים שבמקרה נקרו לביזנס), וגם אם הבחור מעד, זה לא אומר כלום, מה גם שמעולם לא שמעתי על "קריאייטיב קונטרול" מצידו. קיין - כנ"ל. הבן-אדם עבר הרבה מאוד חרא במשך השנים, התעללו בדמות שלו וגם כאן לא שמעתי שהוא פצה פה יותר מדי. קורט - כאן הסיפור מסתבך קצת. כן, גם אני שמעתי על כמה שהבן-אדם ירד מהפסים בשנים האחרונות, אבל כאן אני פשוט רואה דוגמה מוקצנת של מקרה אדג'. הבחור מכור לביזנס, לוקח אותו ברצינות תהומית, ורוצה לעשות הכול כדי לעקור ממנו את העשבים השוטים לדעתו. אני לא רואה בזה שום דבר פסול.