מי אצלכם מקלח את הפגפג??

[nily של ליאל]

מי אצלכם מקלח את הפגפג??

בעקבות התוכנית בBBC "ילד בן זמננו 2000" שבו דברו על הקשר הטוב הנוצר בין הילד לאבא שמקלח אותו (אמרו שזה מרגיע ומהדק את הקשר בינהם) החלטתי לעשות סקר ולראות כמה בפועל התיאוריה נכונה ואם יש זמן לאבות לקלח את הפגפגים. אז אצלנו זה התפקיד הבלעדי של אבא מרגע היוולדה (תפקידי להפשיט,להביא ברזל וויטמינים ולהכין בגדים ולהלביש ביחד עם אבא), שניהם נהנים מזה ולפעמים אני מצטרפת להנאה (כי אני מקנאה כשאני שומעת צחוקים ...) כשאבא לא יכול אז עוזרת לי הסבתא (אמא שלי).

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifאת האמבטיות מאז ומתמיד אני

עושה. גם למאור הפגפגון הקטן וגם לאופק הלא פגפגון הגדול

גם אני ראיתי את התוכנית ב- BBC פריים ואנחנו ממש לא נכנסים לסטטיסטיקה שלהם. כמו שאמרתי אריאל לא רוחץ את הילדים , והקשר שיש בינהם הא מדהים.... בשנייה שהם רואים אותו , אופס.....שוכחים שאמא קיימת

וזה ממש לא משנה שאמא , האכילה ;רחצה;סיפרה סיפור;בנתה בלגו;זחלה על הרצפה כדי לשעשע את גוזליה...והרשימה עוד ארוכה

אבל....אין מה לעשות האהבה אליהם עצומה וזה מה שחשוב.

 

[אמא של עופרי]

לאבא שלי יש סולם... ../images/Emo107.gif

אצלינו אבא של עופרי התחבר הרבה יותר מהר ממני לעופרי, אני זוכרת שאחרי הניתוח שאני עוד בחדר הקפוא מחכה שהגפיים התעוררו מהרדמה, הוא בא אלי ואמר לי כי נולד לנו ילד מקסים עם ברק בעיניים שמעולם לא ראיתי אצלו. וכאן אני חייבת להתוודות שלקח לי חודשיים או אפילו יותר להתחבר לעופרי ולצד ה"אימהי" שבי, ואילו אבא שלו התחבר אליו תוך דקה - ובערך 3 חודשים אני לא העזתי לקלח אותו וזה היה תפקיד בלעדי של אבא. גם היום המקלחת עם אבא, אמבטיה פעם - פעמים בשבוע עם אמא. אמא של עופרי

 

[nily של ליאל]

../images/Emo10.gifנ.ב. מה עם המשך התוכנית??

השבוע ביום ובשעה שצריך להיות התוכנית ב BBC היה תוכנית על מטפלות (או-פר) בשני חלקים (גם שבוע הבא)... מה , יש הפסקה בשידור התוכנית??...חבל..אני מאד אהבתי אותה (את הפרק הראשון פספסתי)

 

[26יפעת]

שנינו

בדר"כ אם בועז בבית אנחנו שנינו איתו במקלחת למרות שבדר"כ אני זו שפיזית מחזיקה במקלחת וגם מורחת קרם גוף, האמת זה החלק האהוב עלי ביום ובמילא יובל מת על אבא שלו וכל החיוכים השווים עד כה הופנו אליו (סיפרתי בכלל שיובלי התחיל לחייך?)

 

[אינה של יערה]

מזל טוב ל../images/Emo13.gif הקטן!!

 

[nily של ליאל]

מזל טוב! ../images/Emo65.gif

גם אני בקיץ אחראית על מסזים, זה כיף לא רגיל לראות איך הם "נמרחים" מאהבה לליטופים שלנו (בחורף היה מבאס לא לעשות להם) חוץ מזה

לחיוך הראשון (איזה אושר שזה כבר לא רפלקס)

 

[אינה של יערה]

מזתומרת?! שבעלי יוותר על התענוג?

הוא אמנם אוהב אותי כאילו הייתי אשתו, אבל יש גבול! עם יערה הוא עשה ועושה ה-כ-ל. הדברים היחידים שהם רק שלי הם הקראת סיפורים (שוב ושוב ושוב עם כל האפקטים) ובישול משותף. את יערה כיבסנו ביחד, וכיום מכבס מי שיש לו כוח באותו יום (הלהיט החדש: מקלחת משותפת עם אמא). אלה תזכה לאמבטיות רק בבוקר כשיערה בגן או בערב מאוחר אחרי שיערה תלך לישון. אגב, ההורים האחרים בפגיה נמסים מהתפעלות כשהם רואים אותו מטפל באלה בבטחון ובטבעיות. הורים לפג ראשון מרימים את הילד בחרדת קודש כדי לא לשבור. בעלי פשוט מניף אותה ביד אחת, מחליף לה בשתי שניות ומאכיל אותה כמו מקצוען. פתאום מוזר לי להחליף חיתול לאלה. מגבון אחד מכסה את כל הטוסיק פעמיים, אף אחד לא בורח ולא מתנגד, ואם אני מדברת אליה - היא לא עונה. זאת בניגוד ליערה שלא נותנת לי בדרך כלל להשחיל מילה.

 

[אמא של האפון2]

|דגכשעילי הגיע הביתה בעלי פחד לקלח

אותו או להלביש אותו לאט לאט הוא התרגל אם הוא בבית אז הוא מקלח אותו ואם לא אז כמובן אני כי בחורף הוא עשה אמבטיה אחת ביום עכשיו שהתחמם נחזור לאמבטיה בבוקר ובערב

 

[hagit2000]

אבא, אמא, סבתא...

כולם מקלחים אותה. תלוי מי נמצא איתה בערב. כשהיא היתה קטנה ניר ואני רחצנו אותה ביחד. אני זוכרת שהיא היתה כל כך קטנה, והדפני היה כל כך גדול עליה.... ניר היה מחזיק אותה (על הדפני), אני הייתי מסבנת אותה וניר היה שוטף את הסבון. פעם ראשונה שעשיתי לה אמבטיה לבד (כי ניר נתקע בעבודה או משהו בסגנון...), נורא פחדתי. אבל זה עבר טוב, והיום זה באמת נראה עבר רחוק מאד. ולגבי הטיפול בה בכלל - ניר הוא אבא למופת. הוא עושה הכל - מקלח, מחתל, מלביש, מאכיל וכו'. גם בתקופת הפגיה הוא רצה לעשות הכל. הוא הראשון (מבין שנינו) שניסה להאכיל אותה מבקבוק. האחות בפגייה הרגישה מאד בנוח לתת לו את הכבוד.

 

[יעל של הגר]

פעם אמא ופעם אבא

 

[אביעוז]

גם אני

הנה תשובה קצת לא אופיינית: אני מחתל מדי פעם את עוז,כולל "יציאות גדולות",ואם צריך שוטף את הילד. נכון שלפעמים לא בא לי,אבל כשאפשר לעזור אז אני עוזר. אני גם מאכיל את הילד,נותן לו לשתות,משחק איתו. בקיצור נהנה מהאבהות על כל קשייה.

 

[אורן של איה]

אני נסוג לאחור בהכנעה

ומודה שכאן יש לאמא בלעדיות כמעט גמורה. אני מנצל את הזמן בלצאת עם הכלבה כדי שלא תעיר את איה ובסיגריה של ערב. תרוצים.....