מישהו יכול להגיב בבקשה... ../images/Emo53.gif
היי, אני הגעתי לפורום בבקשה לתגובות על מה שעובר עלי בזמן האחרון. משהו שמאוד מציק לי. חלק מהאנשים אומרים לי שאני צודקת וחלק לא והייתי רוצה לשמוע מה אתם חושבים, זה פורום על חברויות בסופו של דבר... אוקיי, אז הכל התחיל בכיתה יב', פגשתי כמה בנות מהשכבה שהיו ממש נחמדות והסתדרתי איתן מצוין. לרוב זה לא קורה לי כי אני לא ממש מבינה בנות, לדעתי הן עם די שטני לפעמים... בכל מקרה, יצאנו, נפגשנו, נהנינו והיה ממש סבבה. יום אחד, אחת מהבנות ביקשה ממני להכיר לה ידיד שלי שהיא חושבת שהוא חמוד. אמרתי סבבה והכרתי ביניהם. הם היו חברים בערך חודש ובגלל שהוא היה בצבא זה לא התאים לה. במשך הזמן הזה שהיא ביקשה שאני אכיר ביניהם היא התקרבה אלי מאוד ונהיינו חברות ממש ממש טובות. סיפרתי לה כמעט הכל. באותו הזמן, לא הייתי מרוצה כל כך מהקשר עם חבר שלי והייתי מספרת לה כמה שזה משגע אותי ומעצבן. היא הייתה מקשיבה, אבל ברגע שהיא הייתה אמורה להגיב היא הייתה אומרת שהיא חייבת ללכת... לא ממש שמתי לב לזה באותו הזמן. בכל מקרה, אחרי שהם נפרדו היא הכירה חברים ממש טובים שלי מהחטיבה והתחילה להתקרב אליהם לאט לאט. הם חשבו שהיא ממש נחמדה וגם אני חשבתי ככה אז לא הייתה לי בעיה שנצא כולנו ביחד וניפגש. להיפך, היה לי כיף. באותו הזמן היחסים עם חבר שלי הגיעו למצב כל כך נפלא שלא היה לי על מה להתלונן בכלל, הייתי הבנאדם הכי מאושר שקיים. אבל אז איך שהיא לאט לאט התקרבה אל החברים שלי, היא לאט לאט התרחקה ממני עד שזה הגיע למצב שהיא הייתה מסננת אותי בטלפונים, אומרת שהיא תתקשר בחזרה ולא מתקשרת וכמובן פשוט מתחמקת מכל מצב קרוב איתי. אחרי חודשיים כאלה תפסתי אותה לשיחה ושאלתי אותה מה הקטע. היא אמרה שהיא הייתה צריכה הפסקה ממני. שאלתי למה והיא אמרה שהיו פעמים שהייתי מעליבה אותה עם הציניות שלי. שאלתי למה לא אמרת משהו לפני שזה הגיע למצב הזה והיא ענתה שכל פעם שהייתי אומרת משהו שעבר את הגבול היא לא רצתה להעלות את זה באותו הרגע ואחר כך היא הייתה שוכחת. אני אישית חושבת שזה קצת מטומטם - הרי אם משהו מפריע לבנאדם הוא לא ישכח ואז יום אחד יגיד טוב, נפסיק איתה את הקשר. בכל מקרה, היא פגעה בי מאוד ואני מרגישה מנוצלת. היא הכירה את החברים שלי ופשוט זרקה אותי אחרי זה. אני לא יודעת מה היו הסיבות שלה באמת לניתוק הקשר שלנו, אבל מצידי זה לא נגמר בצורה מגעילה. אני לא חושבת שהיא חברה טובה ואני לא מעריכה אותה, אבל אני לא משמיצה אותה ליד אנשים. בכל מקרה, זאת הייתה ההקדמה. העניין שמפריע לי הוא כזה: החבר הכי טוב שלי שאנחנו הכי קרובים בעולם כבר 5 שנים הוא אחד מהחברים מהחטיבה שהיא הכירה. סיפרתי לו איך היא פגעה בי והתייחסה אלי כמו אל סמרטוט והתגובה שלו הייתה "אני חושב שהיא נחמדה". זה כאילו שהוא בכלל לא הקשיב למה שאמרתי. חוץ מזה הוא גם אמר שזה לא שהיא ניצלה אותי כדי להכיר אותו אלא "בזכותי" הוא מכיר אותה. אין לי מושג מה השטויות האלה, זה לא בזכותי ולא נעליים... בכל מקרה, אמרתי לו שזה מפריע לי ושזה גורם לי להרגיש כמו חרא - שאחרי 5 שנים שאנחנו החברים הכי טובים, הוא מכיר מישהי חודשיים אחרי שהוא יודע שהיא התנהגה אלי כמו אל חרא והיא אומרת לו בפנים שהיא שונאת אותי, והוא ממשיך להסתובב איתה כאילו כלום. הוא אומר שאני צריכה לראות את זה מהצד שלו ואני כן חשבתי על זה. אם המקרה היה הפוך ומישהו היה מתייחס אליו כמו חרא ואז היה בא אלי ואומר לי שהוא שונא אותו ואומר איזושהי מילה רעה עליו הייתי צועקת עליו שהוא אידיוט, קמה והולכת כי אני יודעת איזה מן בנאדם החבר הכי טוב שלי ויחס כזה לא מגיע לו. הוא אומר שהוא לא רוצה להפסיק להסתובב עם הבחורה הזאת ובאותו הזמן הוא לא רוצה לפגוע בי. אני לא חושבת שהוא מבין שזה שהוא מקשיב ומסתובב עם מישהי שאומרת שהיא שונאת אותי כשלא עשיתי לה שום דבר רע מכאיב לי ושהוא יכול להציל את החברות הזו אם הוא לפחות יגן על הכבוד שלי כשהיא מדברת עלי ככה. אני לא כאן כדי להגיד לו עם מי להסתובב, אבל שלפחות יהיה לו מספיק אישיות כדי להבין מי החברים שלו באמת. חשבתי שישאלו אם יש ביניהם משהו רומנטי - אז התשובה ממה שידוע לי, אפילו לא משהו קרוב לזה... אז מי שהגיע עד לכאן - תודה
מישהו או מישהי יכול להגיב לי בבקשה? להגיד לי אם אני המפגרת פה והוא צודק? אני באמת כבר לא יודעת מה לחשוב... תודה על ההקשבה!
היי, אני הגעתי לפורום בבקשה לתגובות על מה שעובר עלי בזמן האחרון. משהו שמאוד מציק לי. חלק מהאנשים אומרים לי שאני צודקת וחלק לא והייתי רוצה לשמוע מה אתם חושבים, זה פורום על חברויות בסופו של דבר... אוקיי, אז הכל התחיל בכיתה יב', פגשתי כמה בנות מהשכבה שהיו ממש נחמדות והסתדרתי איתן מצוין. לרוב זה לא קורה לי כי אני לא ממש מבינה בנות, לדעתי הן עם די שטני לפעמים... בכל מקרה, יצאנו, נפגשנו, נהנינו והיה ממש סבבה. יום אחד, אחת מהבנות ביקשה ממני להכיר לה ידיד שלי שהיא חושבת שהוא חמוד. אמרתי סבבה והכרתי ביניהם. הם היו חברים בערך חודש ובגלל שהוא היה בצבא זה לא התאים לה. במשך הזמן הזה שהיא ביקשה שאני אכיר ביניהם היא התקרבה אלי מאוד ונהיינו חברות ממש ממש טובות. סיפרתי לה כמעט הכל. באותו הזמן, לא הייתי מרוצה כל כך מהקשר עם חבר שלי והייתי מספרת לה כמה שזה משגע אותי ומעצבן. היא הייתה מקשיבה, אבל ברגע שהיא הייתה אמורה להגיב היא הייתה אומרת שהיא חייבת ללכת... לא ממש שמתי לב לזה באותו הזמן. בכל מקרה, אחרי שהם נפרדו היא הכירה חברים ממש טובים שלי מהחטיבה והתחילה להתקרב אליהם לאט לאט. הם חשבו שהיא ממש נחמדה וגם אני חשבתי ככה אז לא הייתה לי בעיה שנצא כולנו ביחד וניפגש. להיפך, היה לי כיף. באותו הזמן היחסים עם חבר שלי הגיעו למצב כל כך נפלא שלא היה לי על מה להתלונן בכלל, הייתי הבנאדם הכי מאושר שקיים. אבל אז איך שהיא לאט לאט התקרבה אל החברים שלי, היא לאט לאט התרחקה ממני עד שזה הגיע למצב שהיא הייתה מסננת אותי בטלפונים, אומרת שהיא תתקשר בחזרה ולא מתקשרת וכמובן פשוט מתחמקת מכל מצב קרוב איתי. אחרי חודשיים כאלה תפסתי אותה לשיחה ושאלתי אותה מה הקטע. היא אמרה שהיא הייתה צריכה הפסקה ממני. שאלתי למה והיא אמרה שהיו פעמים שהייתי מעליבה אותה עם הציניות שלי. שאלתי למה לא אמרת משהו לפני שזה הגיע למצב הזה והיא ענתה שכל פעם שהייתי אומרת משהו שעבר את הגבול היא לא רצתה להעלות את זה באותו הרגע ואחר כך היא הייתה שוכחת. אני אישית חושבת שזה קצת מטומטם - הרי אם משהו מפריע לבנאדם הוא לא ישכח ואז יום אחד יגיד טוב, נפסיק איתה את הקשר. בכל מקרה, היא פגעה בי מאוד ואני מרגישה מנוצלת. היא הכירה את החברים שלי ופשוט זרקה אותי אחרי זה. אני לא יודעת מה היו הסיבות שלה באמת לניתוק הקשר שלנו, אבל מצידי זה לא נגמר בצורה מגעילה. אני לא חושבת שהיא חברה טובה ואני לא מעריכה אותה, אבל אני לא משמיצה אותה ליד אנשים. בכל מקרה, זאת הייתה ההקדמה. העניין שמפריע לי הוא כזה: החבר הכי טוב שלי שאנחנו הכי קרובים בעולם כבר 5 שנים הוא אחד מהחברים מהחטיבה שהיא הכירה. סיפרתי לו איך היא פגעה בי והתייחסה אלי כמו אל סמרטוט והתגובה שלו הייתה "אני חושב שהיא נחמדה". זה כאילו שהוא בכלל לא הקשיב למה שאמרתי. חוץ מזה הוא גם אמר שזה לא שהיא ניצלה אותי כדי להכיר אותו אלא "בזכותי" הוא מכיר אותה. אין לי מושג מה השטויות האלה, זה לא בזכותי ולא נעליים... בכל מקרה, אמרתי לו שזה מפריע לי ושזה גורם לי להרגיש כמו חרא - שאחרי 5 שנים שאנחנו החברים הכי טובים, הוא מכיר מישהי חודשיים אחרי שהוא יודע שהיא התנהגה אלי כמו אל חרא והיא אומרת לו בפנים שהיא שונאת אותי, והוא ממשיך להסתובב איתה כאילו כלום. הוא אומר שאני צריכה לראות את זה מהצד שלו ואני כן חשבתי על זה. אם המקרה היה הפוך ומישהו היה מתייחס אליו כמו חרא ואז היה בא אלי ואומר לי שהוא שונא אותו ואומר איזושהי מילה רעה עליו הייתי צועקת עליו שהוא אידיוט, קמה והולכת כי אני יודעת איזה מן בנאדם החבר הכי טוב שלי ויחס כזה לא מגיע לו. הוא אומר שהוא לא רוצה להפסיק להסתובב עם הבחורה הזאת ובאותו הזמן הוא לא רוצה לפגוע בי. אני לא חושבת שהוא מבין שזה שהוא מקשיב ומסתובב עם מישהי שאומרת שהיא שונאת אותי כשלא עשיתי לה שום דבר רע מכאיב לי ושהוא יכול להציל את החברות הזו אם הוא לפחות יגן על הכבוד שלי כשהיא מדברת עלי ככה. אני לא כאן כדי להגיד לו עם מי להסתובב, אבל שלפחות יהיה לו מספיק אישיות כדי להבין מי החברים שלו באמת. חשבתי שישאלו אם יש ביניהם משהו רומנטי - אז התשובה ממה שידוע לי, אפילו לא משהו קרוב לזה... אז מי שהגיע עד לכאן - תודה