מישהו אמר ביאליק?

מישהו אמר ביאליק?

באיחור של כמה ימים (נפל עלי עומס לא מתוכנן
) אנחנו מגיעים לחלק בהכנה לבחינת הבגרות שעוסק בביאליק. לפני שניגש למלאכת ניתוח השירים שלא נפלו במיקוד – שלושה בלבד, כמדומני – אני רוצה לשתף אתכם בכמה הנחיות כלליות לגבי שירתו. הדברים לקוחים מתוך הספר "עשרה פרקים לשירי ח.נ. ביאליק – ללומדים, למתלמדים ולניגשים לבחינות-בגרות" של י.ט. הלמן, שיצא לאור בשנת תשי"ז (מהדורה שנייה, בהוצאת המכון העברי להשכלה בכתב בישראל). במבוא לספרו כותב הלמן: "כל המצוי אצל בחינות-גמר יודע, כמה מרובים הם הנבחנים, הזוכרים את מה שאמר להם המורה או את מה שקראו בספר (כבודם במקומם) על ביאליק, וכמה מעטים הם התלמידים, היודעים את השירים ומסוגלים למסור את תוכנם או להסביר במה יופיים." בשל כך, הוא פונה אל התלמיד: "קרא! הבט! הסתכל בשיר גופו ואין-אתה בא לידי כשלון. ואם יתגלה לפעמים שהכתוב מוליך לכמה מסקנות מנוגדות לדעות מקובלות, אל-נא יבהל התלמיד ואל יבוא בטענות אל הכתוב: מה יעשה, וביאליק העדיף לכתוב שירים כמו שהוא כתב ולא כמו ש"אחרים אומרים". ברוח זאת, להלן כמה מן ההמלצות שלו, שכדאי ליישמן כשניגשים לקרוא את שירת ביאליק: 1. כדאי לקרוא את השיר קריאה ראשונית. בקריאה זו, יש לשים לב לציורים, לתמונות ולדימויים שבשיר ולבדוק האם הם מובנים. לאחר מכן, לנסות להגדיר את נושא השיר. על מה הוא מדבר. 2. נהוג לחלק את שירי ביאליק לחטיבות, כגון: שירי טבע, שירים לאומיים, שירים אישיים ושירות (פואמות). בקריאה שנייה, לנסות להחליט לאיזו מן החטיבות משתייך השיר ומדוע. 3. אחרי שקבענו את ה"מה" של השיר, קל לנו יותר להבחין ב"איך". כלומר: באיזה אופן ניגש המשורר אל הנושא בכל אחד מן השירים? איזה צד/תופעה של הנושא הוא מדגיש? איך הוא מביע את תגובתו לתופעה זו (באמצעים אומנותיים, כגון צלילים, דימויים וכיו"ב)? 4. בשלב הזה ממליץ הלמן לתלמיד לבחון את ההתרשמות האישית שלו מהשיר ולבדוק האם יש משהו שמייחד את השיר הזה. אפשר לבטא את ההתרשמות האישית גם בציטוטים מתאימים מתוך השיר. 5. השלב הבא דורש תשומת-לב למילים ולשפה. "כשאתה קורא את שירי ביאליק" הוא כותב, "זכור את מי אתה קורא. – הלשון העברית לא היתה מדוברת עדיין בימיו. המילים העבריות לא נשמעו ברחוב, והסופר או המשורר העברי לא זכה בהן 'מן ההפקר', דרך שימושן בחיי יום-יום. כל מילה, ואפילו הפשוטה ביותר, הושאלה מאיזה מקום [...] רבים נגררו אחרי 'הכתוב' (=תנ"ך ומדרשים) ונכשלו ב'מליצות' [...] לא כן ביאליק [...] הוא חצב את המילים ממקורן [...] אבל הוא בחר רק במילים הדרושות לו, לגופו של עניין, והשתמש בהן תמיד כפשוטן. מכאן החיוניות הרבה המורגשת בשיריו." יחד-עם-זאת, ביאליק הצליח לשמור על "ריחן" ו"טעמן" הקדום של המילים ועל ההקשר המקראי/מדרשי שלהן. 6. אחרון, הוא ממליץ להאזין לניגון של השיר – למשקל – שכן "השירה היא בעיקרה אמנות השמע, ודרכה אל הלב היא דרך-האוזן ". ביאליק היה המשורר המפורסם הראשון שהכניס במודע את המשקל הטוני (=משקל הנגינה) במקום משקל ההברות. המשקל הטוני מדגיש את הצליל של המילה ואת ההטעמה שלה (החלק המודגש בהגיית המילה) ולא מסתפק רק במספר זהה של הברות בכל שורה. יש לזכור כי הטעמת המילים של ביאליק נעשית בהגייה האשכנזית והיא שונה מן ההגייה המוכרת לנו כיום. אז מה דעתכם על ההצעות שלו? למישהו בא לקחת איזה שיר אקראי של ביאליק ו"להתאמן" עליו לאור דבריו של הלמן? את רשימת שיריו המלאה אפשר למצוא בפרוייקט בן יהודה.
 
למעלה