מיקרה אמיתי שקרה בחדר מורים.

[z i v1]

מיקרה אמיתי שקרה בחדר מורים.

המנהל נכנס לחדר מורים ותוך כדי שיחה אומר לאחת המורות בצורה לא דיסקרטית: "את הרי ידועה שאינך משקיעה שעה אחת מעבר לשעות המשולמות לך...".
אותה מורה פונה אליו ושואלת (ושוב לעיני חלק מהמורים בחדר המורים): " האם אני מחסירה בעבודה? האם אינני עושה את עבודתי בצורה ראויה?"
המנהל עונה בחצי חיוך: " את עושה את עבודתך מצויין, הבעייה שברגע שיש משהוא מעבר לשיעורים הפרונטליים שצריכים אותך, את לא מוכנה לנקוף אצבע".
אותה מורה נעמדת ואומרת למנהל: " תראה לי עוד סקטור אחד במשק שבו מנהל מעיז לפנות לעובד שלו בטענה שעבודתו מצויינת אבל הוא אינו מוכן לעבוד מעבר לשעות המשולמות לו, סקטור אחד במשק הישראלי שיכולה להיות תלונה כזאת על עובד?!".
המנהל השתתק ויצא מחדר המורים.
חלק מהמורים ניגשו ואמרו למורה: " הצלחת לסתום לו את הפה".

(סיפור אמיתי ששמעתי ממורה שהייתה נוכחת באותו חדר מורים).

 

[mykal]

סליחה, על מה המקרה מעיד?

על מנהל, גס רוח וטיפש?
יש כאלה בכל הסקטורים, חבל שנופלים על אחד כזה.

על מורה שמגיבה כמו המנהל? יש הרבה עובדים כאלה בכל הסקטורים.

על זה שההתנצחות בתוך ביה"ס מיותרת ולא תורמת לאוירה בונה.
על זה שהחיים והדרישות מעיקות למורים--מה חדש?
אגב, גם בעולם הישן, הדרישות היו מוגזמות וקשות.

ויש הרבה מאוד ערבוב בין העולם הישן למציאות של הרפורמות.
לא כולם הפנימו שכל העבודה אמורה להעשות בביה"ס--במיוחד לא המנהלים שרוצים עוד.

 

[z i v1]

בעולם הישן המורים עבדו "רשמית" 24 שעות.

ואחת הסיבות שעבדו מעט בגלל שהיה ברור שיש למורה עוד מטלות גם אם הם לא כתובים במפורש בתפקיד המורה.
ברגע שהמורים עוברים לשבוע עבודה מלא, אין יותר שום סיבה שהמורים יתנדבו כמו בעבר......!!

למה לדעתך המנהל הןא גס רוח וטיפש?
אני דווקא חושב שמחובתו של המנהל לרתום את הצוות למען המוסד - טענתי היא רק שבעולם החדש יש לשלם על כל צורך כזה.
(או לחילופין לחזור חזרה למסגרת של 24 שעות פלוס תוספות עבודה הכרחיות למען המוסד).

 

[mykal]

כמי שעבדה בעולם הישן,

מוכרחה לומר לך, שהדרך לומר עבדו 24 ש"ש רשמית,
זה משפט שהוא רק קצה קרחון,
כי לפעמים צרפו כיתות/קבוצות, וכד' וזה היה הרבה יותר מ-24 ש"ש רשמית,
והרבה פעמים 'השתמשו' במורים למ"מ ולא היה תשלום. (לא קשור לאסרטיביות ודרישה)
וכמה ימים חופשיים נגזלו, במסגרת העוד תפקיד?
וכמה שיחות טלפון (שאז טלפון היה יקר) נגזלו מהעוד תפקיד?
וכמה ישיבות, מליאה, ומחנכים, וצוות וצוות חוץ בית ספרי וכו' נרשמו בגלל העוד תפקיד?
להמשיך?
אז נכון שהרפורמות לא מנעו וסגרו הכל, ויש להאבק לשיפור,
אבל, אנחנו בעולם הישן 'סבבנו' את חיינו בבית עם חיי ביה"ס,
אגב, לא היינו כ"כ ממורמרים כמו המורים היום.

 

[batno1402]

מסכימה כמעט לכל מילה

אבל מתוך הכרות של הרבה מאוד מורים בעיר שבה אני מתגוררת(עיר גדולה)-כמה קיטרנו.היינו תשושים,מותשים,התנאים בבתי הספר לא איפשרו סביבת עבודה ולימודים סבירה.לדעתי הסתדרות המורים דאגה לנו יותר ושמרה יותר על זכויותנו(עם הסתייגויות.הרבה היה תלוי במזכיר הסניף).לדעתי השקענו ,מבחינת זמן-לא פחות ממורי אופק.ואני לא בעד אופק.אני מכירה חלק גדול מחוקיה,כיום ,הדור השני עובד לפי אופק ואני בעניינים.ושוב אני רואה את הגלגל חוזר על עצמו.שוב העומס העצום,ההשקעה של הזמן(המון מעבר לאופק.).אם היא מתוגמלת?(תואר שני,וותק 9 שנים)-לא ברור.שעת עבודה לדעתי-לא עלתה מי יודע מה.אם בכלל.הבעיה היא יותר בתחלואי המערכת,שעם אופק,בלי אופק-נשארה אותו דבר.מורים היו ממורמרים,יהיו ממורמרים(ראו שירשורים)ומערכת החינוך-נשארה אותה מערכת מסורבלת ובלתי מתגמלת.ולא רק מבחינת השכר.

 

[אוהבת לצחוק2]

אם

למנהל הייתה בעיה עם המורה והתנהגותה אפשר היה להזמינה לחדר ולהעיר לה בצורה מכובדת ולא לעיני כל המורים.
הבעיה היא בטאתיקה מקצועית. ואת בהחלט צודקת, המנהלים לא הפנימו את זה שבאופק חדש לא עובדים מעבר.
וגם אני יכולה להוסיף שאצלי זה לא קשור לאופק חדש, אני בהחלט לא מוכנה לעשות מעבר לשעות העבודה.
למה? כאשר התחלתי לעבוד 9 שנים עבדתי בביה"ס הראשון שלי, שלא היה אכפת לי כל יום לתת 4 שעותב התנדבות.
המנהלת ידעה להעריך, הצוות היה נעים.
בביה"ס הנוכחי אחרי כמה התתרחשויות הלא נעימות החלטתי לעמוד על הזכויות.
את העבודה שלי אני עושה על צד הטוב ביותר, אבל מעבר לזה? סליחה. גם לי יש זכויות.

 

[mykal]

לגבי המשפט הראשון שלך,

הוא נכון מאוד,רק שאנחנו מגיבים לסיטואציה, שמישהו דוח לזיו.
והוא כנראה, דווח רק מה שהיה נראה לו חשוב/נכון/רלונטי.
ואנחנו כבר כמו בטלפון שבור...
האם באמת נכנס המנהל להעיר לה?
אולי סתם בא לדרוש משהו מהצוות, והיא הגיבה והוא ענה?
אני מסכימה שהערה נכון שתאמר בחדר עם מי שזו הערה אליו בלבד.
השאלה--מה באמת היתה הדינמיקה שם.

אני גם בהחלט חושבת ומסכימה, שאם האגוד המקצועי 'נכנע' לתכתיב
של האוצר--הוראה היא כמו כל עבודה במשק,
והאגוד המקצועי הסכים--אז כך צריך לעבוד.

 

[פותטנציאל]

עם כל הכבוד למורה,

היא עובדת בסקטור שבו המנהל יכול לדרוש ממנה לעבוד מחוץ לשעות המשולמות. לכן, איני מבין מה הבעיה כאן. אילו אנשי מקצוע ההוראה היו מכבדים את עצמם, הם כבר מזמן היו עושים את הרפורמה - בכוח הרוב.

אמנם, משרד החינוך לצערי הפך ליריב של המורים ולא הגב. מנהלים רבים גם הם פועלים שלא בצדק כלפי המורים. אז למה אתם מצפים? היום, על מנת לשמור על מקום עבודה, המורות צריכות לעבוד גם מעבר לשעות המשולמות. כן כן, בחינם

 

[פזפזית1]

עצוב כמה שזה נכון...

כשמשה הוציא את עם ישראל ממצרים נשאלת השאלה למה היה צריך 40 שנה כדי להגיע לא"י? הרי מצרים וישראל קרובות. מסבירים המפרשים כי למדינה חדשה רצו להכניס עם חדש ולא עם של עבדים. לא כמו שעבד צריך שיאמרו לו מה לעשות ומתי ואיך וללא התחשבות בתנאיו, אלא כמו בן חורין שיוזם, שעומד על שלו ומעריך את עצמו.
ועכשיו הקשר:
אנחנו המורים עם של עבדים!!!! לא משנה מה המנהל יאמר (תגיעו ביום חופשי/תישארו לישיבות/ טקסים/פעילות אחה"צ והרשימה ארוכה) המורים אומרים אמן. למה צריך לפחד? אנחנו אחד הסקטורים הענקיים במשק וסליחה על הביטוי ובהחלט יכולים להחזיק אותו בביצים. יום אחד שביתה ביסודי תקומם את המדינה יותר מהפגזה אירנית. אז למה אנחנו חוששים?
מה לא נאה בלדעת מה אני שווה ולדרוש על כך תגמול הולם (בדגש על הולם!)
צודקת המורה שאמרה: אני מוכנה לעשות הכל - אך בתשלום. וכסף - אינה מילה גסה
הרפורמה צריכה להיות בראש של המורים - שיעריכו את עצמם ויבינו מה הם שווים! כי הם שווים. והרבה.

 

[פותטנציאל]

לכל דבר יש קונטרה

מורים לא יכולים לעמוד נגד המעסיק שלהם מכיוון שהיום יש טריק חדש. מורים שמתמרדים, מאבדים את משרתם לטובת סטודנטים או "מורים" ללא הכשרה.
לא פעם אחת אני היית עד לפיטורי מורים שלא הצליחו להשתלט על הכיתות שלהם. כלומר, המנהל, במקום לתת למורה ההוא (או ההיא) גב ולעמוד איתה אל מול התלמידים הדבילים (והוריהם), העדיף לפטר את המורה ולקחת מורה מחליפה שכמובן, עיקור עיסוקה זה לשמור על התלמידים בתוך הכיתה.

זה מעגל סגור. המטרה העיקרית של המערכת שלכם היא לשמור על תדמית ולא לחנך. משרד החינוך הוא הכישלון הכי גדול של המדינה הזו. כמובן, הכי גדול אחרי הממשלה.