מילים וביטויים מהגמ' ומהמשנה

Arie19

New member
מילים וביטויים מהגמ' ומהמשנה ../images/Emo63.gif

שלום אנשים טובים ונחמדים.
רציתי לשאול אתכם, אתם מתעכבים בלימוד שלכם על מילים וביטויים מלשון הגמרא והמשנה? (בקורס או בלימוד העצמי שלכם) ובכלל, איך אתם מסתדרים עם מילים כאלו? קל, קשה? למשל, בארמית יש כל מיני כללים, כגון ד = ש (דהב = זהב , מאן דאמר = מי שאמר) אתם עוברים על כאלה דברים?
נ.ב. התנ"ך והגמרא מלאים בדברים יפים. היום ראיתי למשל שאלה בפסיכומטרי שבה כתוב פסוק מירמיהו "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו" ושאלו מה כוונת המשפט... (פעם ראשונה אגב, הדהים אותי שלוקחים פסוקים מהתנ"ך) בכל אופן, רק רציתי להגיד שיש המון דברים מעניינים בספרי הקודש, וזה שאני לא אוהב ישיבה לא אומר שאני שונא ספרי קודש, אני שונא את אלה שמנהלים לך את החיים עם ספרי הקודש האלה, אבל לא את הספרים עצמם
ודי, אני אפסיק לכתוב, ואתם לא חייבים להתייחס לשורות האחרונות שנכתבו כאן
 

Wednesday

New member
האמת

זה היה אחד החלקים שהכי אהבתי בללמוד מילים! השיטה שלי כמעט ולא הייתה ללמוד עפ"י אסוציאציות. לקחתי מילון אבן שושן (4 כרכים שמנים
) ולמדתי את האטימולוגיה של המלים והביטויים. לגבי הארמית והגמרא (שבדר"כ הולכים ביחד
) - אחרי שמזהים את השורשים זה דווקא הולך קל. בכלל ביטויים עםם הקשר כלשהו קל יותר לזכור מאשר מילים חסרות כל הקשר. דרך אגב - מה כ"כ הדהים אותך בזה שלוקחים ביטויים מהתנ"ך ומהתלמוד? זה די המטען התרבותי של העם שלנו...אין ממש מקורות אחרים... מאיפה עוד ייקחו ביטויים? מהפרשנויות של זוהיר בהלול??
 

Michal Plath

New member
מסכימה לגמרי, זה החלק הכי יפה

במילולי. אני למדתי קצת גמרא ומחשבת ישראל בתיכון (במסגרת רפורמית עד חילונית ממש) וכבר אז הערצתי את המשחקים המילוליים שנעשים שם זה באמת הרבה יותר מלהיב משורשי המילה "כוסית" או "פצצות".
 

Arie19

New member
למה מדהים..?

קודם כל אני ממש לא חולק על מה שאת אומרת ואני יכול לענות על השאלות שלך עם המון תשובות. מיכל כתבה לך כמה מילים "כוסית" "פצצה", אלה דוגמאות נחמדות... אבל אני חושב שזה עניין הרבה יותר עמוק אני בכלל לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי באיזשהו עיתון, כתבה וכו' ציטוט של פסוק עם בירור מה שכתוב בו. את מדברת איתי על "תרבות" שלנו, ואני ממש לא חושב שזה או תנ"ך או זוהר בהלול. קשה להשוות את זה, אבל אם אני אנסה, אולי הייתי קורא לזה מקדונלס או אוכל כשר, תנ"ך או ספרי קריאה אחרים... (גם זו לא השוואה משהו) בכל אופן, התרבות שלנו היום מושפעת מכ"כ הרבה גורמים בעולם, התנ"ך כבר נעשה כ"כ קטן לעומת הכל... הכמיהה לכותל המערבי, ל"ספרי קודש", לפתגמים יהודים - לצערי, אני לא רואה אותה בוהקת ומנסה לפרוץ החוצה. ולכן, כשראיתי כששואלים בשאלה פסיכומטרית על פסוק שמובא מספר ירמיהו, שזה גם ככה ספר שהרבה לא יוצא להם ללמוד אותו עד כמה שאני יודע (גם אנשים דתיים) - שמחתי מזה.
 

Wednesday

New member
לא בדיוק

לי אישית כמט ואין מגע עם ספרי קודש. תנ"ך למדתי בביה"ס. ועדיין הכרתי הרבה ביטויים -בטח זה לגבי הנמר וחברבורתיו
אבל גם את "מאן דהו", "דא עקא", "חלומות באספמיה" ו"בריש גלי" שלקוחים מהתלמוד - וזה כי נעשה בהם שימוש בעיתונות הכתובה ובספרות. שלא נדבר על ביאליק ועל עגנון ששניהם מרקע דתי (עגנון היה דתי, ביאליק חי חיים חילוניים בסופו של דבר) והיצירות שלהם משופעות בקונוטציות ממדרשים שונים. ואני לא חושבת שבגלל הגלובליזציה, או האינטרנט, או ההשפעות האמריקניות שיש היום מקומו של התנ"ך קטן. לא רק מבחינת ביטויים (שעליהם סובב הדיון). פשוט.. היום רוב האנשים במדינה הם חילוניים, ולכן גם רחוקים מכל הספרות התורנית. על זה אתה מדבר כשאתה אומר: "בכל אופן, התרבות שלנו היום מושפעת מכ"כ הרבה גורמים בעולם, התנ"ך כבר נעשה כ"כ קטן לעומת הכל... הכמיהה לכותל המערבי, ל"ספרי קודש", לפתגמים יהודים - לצערי, אני לא רואה אותה בוהקת ומנסה לפרוץ החוצה", לא? תזכור שאפילו כשכתבו את התלמוד, ובמהלך אלפיים השנים לאחר מכן, כל הזמן היו השפעות זרות: רומאיות ולאחר מכן צלבניות, מוסלמיות וכו'. אז העניין הוא לא בהשפעות החיצוניות אלא במה שקורה פה בפנים.
 

Arie19

New member
יש בזה משהו...

השפעות זרות תמיד היו קיימות, אבל הכמיהה בתוך היהודים שהייתה בעבר והכמיהה היום שונה.. פעם הרומאים ניסו להשפיע על היהודים ולשנות את אורח חייהם, גם היוונים - ואכן היו כאלו שהפכו לגוים, אבל בסופו של דבר רומא, יוון וכל שאר האימרפיות נפלו היום זה אחרת, יש לנו אימפריה בעולם שלצידנו. רומא נלחמה בנו, גם יוון, אבל ארה"ב היא בעלת ברית, וזה לפעמים יכול להיות הרס תרבות הרבה יותר גדול מאשר מה שאימפריות ניסו לעשות. "טוב לאדם וטוב לשכנו, אוי לרשע ואוי לשכנו"
 

NightmareTM

New member
השאלה היא...

מהו באמת הצורך היומיומי בכל הביטויים והמילים האלה?! לי אישית אין קשר לספרי-יהדות למיניהם ולפתגמים כאלה ואחרים מהמשנה והגמרא, ולומר את האמת אני לא רואה את עצמי משתמש בהם לא עכשיו, ולא בעתיד. וה"כמיהה" שאתה מדבר עליה רלוונטית ברובה לאנשים דתיים, אני רואה את הצורך בדברים האלה בלימודי תורה, ולא בדברים האחרים. (בלי לפגוע באף אחד) שאלה נוספת היא מה לזה וללימודים גבוהים?! בתור חילוני, אני לא מוצא את הקשר בין ספרי-יהדות ללימודים אקדמאים ראלים גבוהים. יש כמובן עוד כמה נושאים כאלה בבחינה, אבל כרגע אנחנו מדברים על זה...
 

Wednesday

New member
בעבר

כשהתחילו לעשות את הפסיכומטרי בארץ (ועד לפני כ-10 שנים, אאל"ט), היו שם שאלות ידע כללי. ולזה עוד יותר בעייתי להתכונן (למלים ולביטויים יש הרי מילונים של חברות ההכנה לפסיכומטרי) באותה מידה אתה יכול לשאול : "למה אני צריך לדעת מי היה נפוליאון כדי להתקבל ללימודים גבוהים?" צריך הרי איזשהו קריטריון! אז החלק של "מלים וביטויים" בחלק המילולי בודק עושר לשוני, ומובסס על כך שבן אדם בעל אוצר מלים גדול עדיף על אדם עם אוצר מלים קטן. ב ר ו ר לחלוטין שזה לא קריטריון מדויק, ברור שיש אנשים נפלאים וכו' עם אוצר מלים מצומצם, ועדיין - צריך קריטריון כלשהו. והחילוניות לא קשורה פה - אמרתי כבר (למעלה בשרשור) שהמקור היחיד כמעט לביטויים הוא התלמוד והמקרא. ד"א, ביטויים רבים בשפות אחרות גם כן באים מאותו המקור.. ולהם בטח ובט שאין קשר ליהדות. ככה שאני לא רואה בכלל מה הקשר יהדות-מילים לפסיכומטרי.
 

Mapisto

New member
אלוהים ישמור

אתם לא צריכים מילונים מפוצצים, הם לוקחים את כל המילים מהעיתונות.. תקראו הארץ, או מוספי תרבות וכאלה, זה מספיק.
 

Wednesday

New member
ישמור, לא ישמור

ממה מורכב "מילון הפסיכומטרי?" אוקיי, יש הרבה מלים שמופיעות בעיתונות. הייתי רוצה להחשיב את עצמי לבנאדם קורא (ספרים...ולא רק קורא עיתונים.. שאם הזכרת אותם - הרמה שם בכלל לא משהו). בנוסף, במילון הפסיכומטרי יש מלים שלא מופיעות בשום עיתון משהו כמו 50 שנה... באיזה מוסף של "הארץ" מופיעה המילה "קמטר"? "כפן"? או מהמועד האחרון, "הבריך"? שנים כבר אף אחד לא משתמש במלים האלה..
 

Mapisto

New member
בסדר

יש סיבה למה הם שואלים בסוף המבחן איזה עיתונים אתה קורא. אם בראש שלך לחרוש כל החיים שלך, ולקרוא מילונים, אז מי אני שאפריע לך. מפיסטו, שידע את כל המילים בעברית בבחינה באוקטובר (קריאת מילון פסיכומטרי סביר, ועיתונות רגילה).
 

Wednesday

New member
ואם כבר "סתם לקרוא"

צריך לקרוא את "בטאון האקדמיה" (ללשון העברית)
 
למעלה