מיכל עיזרי לי בבקשה
היי מיכל. את כבר פחות או יותר מכירה את הסיפור שלי הטעון. כפי שכבר כתבתי בעבר בפורום עוד לפנישזה קרה ידעתי שבגיל 3 שנים האב יבקש לקחת את הבן ללינה גם כתבתי שהסיבה היא שהוא רוצה לחסוך בדלק וכי לא רוצה לעשות את הנסיעות הארוכות האלו בלילה שאלתם אותי פה איך את יודעת והיו ש"ירדו" עלי לפני כמה חודשים שלחו אותנו מיחידת הסיוע להדרכת הורים אני הלכתי פגישה אחת, האבא פגישה נוספת כל זה קרה כמה חודשים (חמישה בערך) לפני גיל 3 הילד הגיע לגיל 3 והאב ביקש לקחת אותו ללינה ופנה לאותה מדריכה הורית שאני הגעתי אליה בקשר להדרכת הורים, טיפול בשיחות המעטות שהיו לי איתה היא אמרה וזה ציטוט שהגיע על סמך ההבחנה שלה בלב 1. לא מוצא חן בעיניי שהאבא אמר שהוא רוצה לקחת את הילד רק כי הוא רוצה לחסוך בדלק או בגלל הנסיעות לא אהבתי את זה, אבא שאוהב את הבן שלו לא עושה מחיר לכסף בנוסף המדריכה אמרה עליו דברים קשים , אשמח לשתף אותך בשיחת טלפון מצד שני היא אמרה לי כבר בשיחה השניה שהיא תמליץ לו על הסדרי ראייה מורחבים (לי ברור היה שהוא לא ירצה) וכנראה שגם לה זה היה ברור (סוג של תרגיל) אני התקשרתי ואמרתי לו את זה (מתוך לחץ) הוא ענה מה פתאום גם לי יש חיים. העניין שאני מאוד חוששת ופוחדת. מצד אחד המדריכה מתארת לי עד כמה הוא לא בשל, מוכן, ילדותי, לא בטוח באבהות שלו וכו' מצד שני נראה לי שהיא הולכת בכ"ז להמליץ על לינה. אולי האבא דחף אותה לפינה ואמר לה תקשיבי אני פה בשביל לינה, לא רוצה טיפול. האם זה לא מוזר שהיא מדברת איתי כבר בפגישה השניה על הרחבת הסדרי ראייה כשהגעתי אליה בכלל להדרכת הורים ולא ללינה. רק לידיעה מיכל כל החומר הוקלט ונמצא אצלי וזה כי נמאס לי להיות תמימה היום יש לי ילד ובזכות עבודת הקודש שלך אני לומדת. אני שואלת מה הצעד הבא. האם להמשיך ללכת ? להתקשר ולהגיד לה שלא מנקובל עליי שאם הוא ככה וככה וככה למה היא רוצה לתת לו הסדרי ראייה מורחבים? אודה לתשובתך
היי מיכל. את כבר פחות או יותר מכירה את הסיפור שלי הטעון. כפי שכבר כתבתי בעבר בפורום עוד לפנישזה קרה ידעתי שבגיל 3 שנים האב יבקש לקחת את הבן ללינה גם כתבתי שהסיבה היא שהוא רוצה לחסוך בדלק וכי לא רוצה לעשות את הנסיעות הארוכות האלו בלילה שאלתם אותי פה איך את יודעת והיו ש"ירדו" עלי לפני כמה חודשים שלחו אותנו מיחידת הסיוע להדרכת הורים אני הלכתי פגישה אחת, האבא פגישה נוספת כל זה קרה כמה חודשים (חמישה בערך) לפני גיל 3 הילד הגיע לגיל 3 והאב ביקש לקחת אותו ללינה ופנה לאותה מדריכה הורית שאני הגעתי אליה בקשר להדרכת הורים, טיפול בשיחות המעטות שהיו לי איתה היא אמרה וזה ציטוט שהגיע על סמך ההבחנה שלה בלב 1. לא מוצא חן בעיניי שהאבא אמר שהוא רוצה לקחת את הילד רק כי הוא רוצה לחסוך בדלק או בגלל הנסיעות לא אהבתי את זה, אבא שאוהב את הבן שלו לא עושה מחיר לכסף בנוסף המדריכה אמרה עליו דברים קשים , אשמח לשתף אותך בשיחת טלפון מצד שני היא אמרה לי כבר בשיחה השניה שהיא תמליץ לו על הסדרי ראייה מורחבים (לי ברור היה שהוא לא ירצה) וכנראה שגם לה זה היה ברור (סוג של תרגיל) אני התקשרתי ואמרתי לו את זה (מתוך לחץ) הוא ענה מה פתאום גם לי יש חיים. העניין שאני מאוד חוששת ופוחדת. מצד אחד המדריכה מתארת לי עד כמה הוא לא בשל, מוכן, ילדותי, לא בטוח באבהות שלו וכו' מצד שני נראה לי שהיא הולכת בכ"ז להמליץ על לינה. אולי האבא דחף אותה לפינה ואמר לה תקשיבי אני פה בשביל לינה, לא רוצה טיפול. האם זה לא מוזר שהיא מדברת איתי כבר בפגישה השניה על הרחבת הסדרי ראייה כשהגעתי אליה בכלל להדרכת הורים ולא ללינה. רק לידיעה מיכל כל החומר הוקלט ונמצא אצלי וזה כי נמאס לי להיות תמימה היום יש לי ילד ובזכות עבודת הקודש שלך אני לומדת. אני שואלת מה הצעד הבא. האם להמשיך ללכת ? להתקשר ולהגיד לה שלא מנקובל עליי שאם הוא ככה וככה וככה למה היא רוצה לתת לו הסדרי ראייה מורחבים? אודה לתשובתך