מיומנו של יומם:זמן לחופש ולסיכומים
מיומנו של יומם:זמן לחופש ולסיכומים
מיומנו של יומם..החופש הגיע. היומן יוצא לחופשה. שילוב של נסיעה לחו"ל וחופשת הפסח.. ואולי כדאי לסכם קצת: אז בחודשיים האחרונים נסעתי עשרות פעמים ברכבת, גיליתי עולם חדש ומיוחד ופסיפס של אנשים וראיתי שכשהמדינה נותנת לנו תנאים הוגנים, נוחים, נקיים ומסודרים להתנייד, אז אנחנו גם כן הופכים להוגנים ונוחים, נקיים ומסודרים וגם אדיבים כלפי עצמנו וכלפי הסביבה שלנו. ואכן גיליתי רכבת בהחלט ברמה אירופאית. ציוד חדיש, מתוחזק היטב (למעט הבאג של השילוט שעדיין לא נפתר). גיליתי צוות אדיב ומשתף פעולה בצורה שהיא בהחלט חריגה בנוף של נותני השירותים כאן. גם בהרצליה וגם באוניברסיטה תמיד יש מישהו במקום הנכון ובזמן הנכון והדברים נכונים גם לצוות ברכבת עצמה. במשך החודשיים ראיתי גם שיפור בלוח הזמנים וניתן בהחלט לאמר שהרכבות מדייקות ב 95% מהזמנים. גם הזמינות שלהן היא טובה מאד. לעמוד בבוקר בתחנת הרצליה ולראות רכבת כל 5 דקות, זה מחזה שמרנין את הלב, לא רק של חובב רכבות. חבל רק שמי שתכנן את התחנות לא עשה עבודה מושלמת: בתחנת הרצליה כל נושא התנועה והחניה (של הרכבים על גלגלים...) עקום לגמרי. בכניסה לטרמינל אין מעגל תנועה שמאפשר הורדה בטוחה של נוסעים וסיבוב חזרה ליציאה. חסרים מקומות חניה ומיד לאחר פתיחת התחנה התחילו באילתורי כורכר למיניהם שכמובן הוצפו במים בחורף. אינני מבין מדוע אין מערבית לפסים חניון מסודר למרות שיש שפע של קרקע והיה שפע של זמן לתכנן ולבנות. אין גם קירוי מספיק ברציפים שמגן מפני גשם או שמש. מאידך הטרמינל הוא מאד ידידותי למשתמש ומתוכנן היטב. תחנה האוניברסיטה היא לא הכי ידידותית למשתמש וראינו גם שהרציפים קצרים מדי. אין הגנה מספקת לעומדים ברציפים מפני הרעש שבא מאיילון ומהרוחות העזות בחורף. בתחנות אין מספיק מתקני מים קרים (אבל אוטומטים בתשלום, וודאי שיש...). תחזוקת התחנות היא טובה מאד והנקיון בוהק מכל פינה. זה משפיע על הקהל שלא משליך ניירות. בקיצור, התקדמנו צעד ענק קדימה. בחודשיים האלה ליוו את היומן כמה דמויות "קבועות": צביקה ידידי ורעי, הג'ינג'ית שאיתי, נורית בתי בכורתי, שלוש חתולותיה (שתיים לבנות ושחורה אחת) וכמובן האדומה שבלעדי גלגליה, פרדוקסלית, לא הייתי יכול להיות יומם... אני מקוה שכולנו נחזור ליומן אחרי הפסח, אחרי שאני אחזור מתקופה קצרה של "יוממות" באוסטריה וגרמניה. "כולנו נחזור", לא בדיוק: אחת הדמויות הנזכרות כאן (שלושה בני אדם, שלוש חיות ומכונית אחת) לא תחזור... מנחשים מי? (צביקה, שתוק...) חג שמח.
מיומנו של יומם:זמן לחופש ולסיכומים
מיומנו של יומם..החופש הגיע. היומן יוצא לחופשה. שילוב של נסיעה לחו"ל וחופשת הפסח.. ואולי כדאי לסכם קצת: אז בחודשיים האחרונים נסעתי עשרות פעמים ברכבת, גיליתי עולם חדש ומיוחד ופסיפס של אנשים וראיתי שכשהמדינה נותנת לנו תנאים הוגנים, נוחים, נקיים ומסודרים להתנייד, אז אנחנו גם כן הופכים להוגנים ונוחים, נקיים ומסודרים וגם אדיבים כלפי עצמנו וכלפי הסביבה שלנו. ואכן גיליתי רכבת בהחלט ברמה אירופאית. ציוד חדיש, מתוחזק היטב (למעט הבאג של השילוט שעדיין לא נפתר). גיליתי צוות אדיב ומשתף פעולה בצורה שהיא בהחלט חריגה בנוף של נותני השירותים כאן. גם בהרצליה וגם באוניברסיטה תמיד יש מישהו במקום הנכון ובזמן הנכון והדברים נכונים גם לצוות ברכבת עצמה. במשך החודשיים ראיתי גם שיפור בלוח הזמנים וניתן בהחלט לאמר שהרכבות מדייקות ב 95% מהזמנים. גם הזמינות שלהן היא טובה מאד. לעמוד בבוקר בתחנת הרצליה ולראות רכבת כל 5 דקות, זה מחזה שמרנין את הלב, לא רק של חובב רכבות. חבל רק שמי שתכנן את התחנות לא עשה עבודה מושלמת: בתחנת הרצליה כל נושא התנועה והחניה (של הרכבים על גלגלים...) עקום לגמרי. בכניסה לטרמינל אין מעגל תנועה שמאפשר הורדה בטוחה של נוסעים וסיבוב חזרה ליציאה. חסרים מקומות חניה ומיד לאחר פתיחת התחנה התחילו באילתורי כורכר למיניהם שכמובן הוצפו במים בחורף. אינני מבין מדוע אין מערבית לפסים חניון מסודר למרות שיש שפע של קרקע והיה שפע של זמן לתכנן ולבנות. אין גם קירוי מספיק ברציפים שמגן מפני גשם או שמש. מאידך הטרמינל הוא מאד ידידותי למשתמש ומתוכנן היטב. תחנה האוניברסיטה היא לא הכי ידידותית למשתמש וראינו גם שהרציפים קצרים מדי. אין הגנה מספקת לעומדים ברציפים מפני הרעש שבא מאיילון ומהרוחות העזות בחורף. בתחנות אין מספיק מתקני מים קרים (אבל אוטומטים בתשלום, וודאי שיש...). תחזוקת התחנות היא טובה מאד והנקיון בוהק מכל פינה. זה משפיע על הקהל שלא משליך ניירות. בקיצור, התקדמנו צעד ענק קדימה. בחודשיים האלה ליוו את היומן כמה דמויות "קבועות": צביקה ידידי ורעי, הג'ינג'ית שאיתי, נורית בתי בכורתי, שלוש חתולותיה (שתיים לבנות ושחורה אחת) וכמובן האדומה שבלעדי גלגליה, פרדוקסלית, לא הייתי יכול להיות יומם... אני מקוה שכולנו נחזור ליומן אחרי הפסח, אחרי שאני אחזור מתקופה קצרה של "יוממות" באוסטריה וגרמניה. "כולנו נחזור", לא בדיוק: אחת הדמויות הנזכרות כאן (שלושה בני אדם, שלוש חיות ומכונית אחת) לא תחזור... מנחשים מי? (צביקה, שתוק...) חג שמח.
