מיומנו של יומם, "איך קוראים לך?"
מיומנו של יומם, "איך קוראים לך?"
מיומנו של יומם: "תגידי, איך קוראים לך"? צביקה להירגע...אמנם הראש הכחול שלך מיד יחשוב על אחת מהחתיכות שעומדות על ידי ברכבת (אתה יודע מה? אל תירגע...מה אתה חושב, שבפוקוסוטומטית שלך, בקופסא שאתה מתרבע בתוכה כל בוקר, תראה משהו יותר מעניין מעוד פוקוס?, שכח מזה). כי אני מתכוון לשם של הרכבת. תשאלו, על מה אני מדבר?. אז אומר לכם. אתה עומד בתחנה והרמקול אומר "הרכבת הישירה לחיפה", או "רכבת הפרוורים לבנימינה". ואז אתה חושב, הרי באירופה, כשאתה עומד בתחנה הדרומית של וינה, הרמקול אומר: "רכבת האקספרס "פרנץ ליסט" לגרץ וכו' וכו'" (ליסט היה קומפוזיטור) כאשר שמו של הקומפוזיטור (או הסופר או המשורר) מתנוסס גם על דופן הרכבת. זוהי מסורת ארוכת שנים והרכבות תמיד נושאות שמות של אנשי רוח. לא פוליטיקאים, או אנשי צבא וכו'. אז הנה חולפת לפני, ברציף בהרצליה, במהירות, רכבת האקספרס היחידה שמזכירה אולי את אחיותיה באירופה, זאת המהירה מבאר שבע לנהריה. רכבת גאה, יפה (במיוחד עם היוגוסלביים שבאמת המראה שלהם נותן טאץ' של רכבת אקספרס של פעם..), משקשקת כמו שצריך, ארוכה כמו שצריך, כשהקטר מקדימה כמו שצריך, אז אולי הדר יש לה אבל לא תואר... אז אם רכבת ישראל רוצה כל כך להתהדר בחו"ל, וחו"ל לצורך העניין זה לא סודן או פקיסטאן, אז אני מציע כאן, ממקום עומדי על הבמה ברציף הרצליה, לפני קהל שמונה אנשים שבקושי התעוררו וכמובן את גלעד, מנהל התחנה בלתי נלאה, אז אני מציע בזאת לקרוא לרכבות שלנו בשמות. ויש לי כמה הצעות: למשל נהריה-באר שבע תיקרא "רבקה גובר" (מיישבת חבל לכיש) או באר שבע- נהריה תיקרא "אמיל חביבי" (משורר) או "מרק לברי" (קומופוזיטור, שניהם אנשי חיפה). פותחים את הרכבת לירושלים? הנה באה בגאון "זאב וילנאי" (חוקר ירושלים) או "יצחק בן צבי" (שבנוסף להיותו נשיא אהוב היה חוקר תולדות א"י וירושלים). מירושלים לת"א, בטח לא חסר: "חנה רובינא" (לא צריך לפרט), "ברכה צפירה" (זמרת), "דוד אבידן"(משורר). רכבת העמק? בוודאי. הרי יהיו רכבות מאסף ורכבות אקספרס. אז "נוסעים נכבדים שלום, רכבת האקספרס "נעמי שמר" לעפולה ובית שאן...." ואז מוליכה אותי המחשבה על הבעיות שהרעיון הזה עלול ליצור בארצנו הדחוסה והאמוציונלית: יגידו חכמי הפוליטיקה:"אהה, יצחק בן צבי!!! אז מה אם הוא היה חוקר א"י, אז מה אם הוא היה איש רוח צנוע ועניו..הוא היה מפאיניק..אוי..אויה...אוי ואבוי...מהר, מיד למצוא אחד משלנו!!!" ואז יעלו ויבואו חכמי הדת וישאלו:" ומה איתנו!! צריך רב!!!, גדול בתורה!!! איך תעלה רכבת ירושלים מבלי שתישא את שמו של הרב עוזיאל, הרב הרצוג"..."הרב עוזיאל?" ישאגו חכמי ליטא, "מיהו בכלל (היה הרב הראשי הספרדי הראשון של ישראל), טפו.." בקיצור, גבירותי, רבותי, שוכני הרציף המנומנמים, זה לא הכל, כי יעלו ויבואו גאוני השווק של הרכבת ויאמרו:"מממ..רעיון מצויין..בואו נמקסם את זה...נמתג את זה..מה יצא לנו מזה? עוד מיקוד רווח..." ועוד מילים יפות שמשמעותן:"מר הספל, נאה דרשת..נוכל לעשות מזה כסף" ואז הם "ימכרו" רכבות, לכל המרבה במחיר..."יעלה ויבוא הנדבן הידוע בני הספל ויתרום 100K דולרים על שם סבו, וולף הספל ותיקרא הרכבת "הספל אקספרס"...בקיצור, חוכא ואיטלולא... אז יש פיתרון, באמת, וזה "פרס ישראל"...הרכבות ייקראו על שם חתני פרס ישראל (שאינם איתנו היום) וממה שציינתי למעלה, עד כמה שאני זוכר, רבקה גובר, זאב וילנאי, הרב הרצוג, רובינא ושמר "בפנים" ובטח יש עוד... עוד אני שקוע במחשבות והנה באה רכבת הפרוורים "חיים וייצמן" מבנימינה לרחובות ואני עולה עליה. וכאן, צביקה'לה יש מישהי שמפריעה לי לחשוב על חנה רובינא...תגיד, מותר לעלות עם מחשופים כאלה לרכבת? ועוד לעמוד על ידי במעבר? כשאתה תקוע עדיין מאחורי האגזוז של "מובילי יוסי"?
מיומנו של יומם, "איך קוראים לך?"
מיומנו של יומם: "תגידי, איך קוראים לך"? צביקה להירגע...אמנם הראש הכחול שלך מיד יחשוב על אחת מהחתיכות שעומדות על ידי ברכבת (אתה יודע מה? אל תירגע...מה אתה חושב, שבפוקוסוטומטית שלך, בקופסא שאתה מתרבע בתוכה כל בוקר, תראה משהו יותר מעניין מעוד פוקוס?, שכח מזה). כי אני מתכוון לשם של הרכבת. תשאלו, על מה אני מדבר?. אז אומר לכם. אתה עומד בתחנה והרמקול אומר "הרכבת הישירה לחיפה", או "רכבת הפרוורים לבנימינה". ואז אתה חושב, הרי באירופה, כשאתה עומד בתחנה הדרומית של וינה, הרמקול אומר: "רכבת האקספרס "פרנץ ליסט" לגרץ וכו' וכו'" (ליסט היה קומפוזיטור) כאשר שמו של הקומפוזיטור (או הסופר או המשורר) מתנוסס גם על דופן הרכבת. זוהי מסורת ארוכת שנים והרכבות תמיד נושאות שמות של אנשי רוח. לא פוליטיקאים, או אנשי צבא וכו'. אז הנה חולפת לפני, ברציף בהרצליה, במהירות, רכבת האקספרס היחידה שמזכירה אולי את אחיותיה באירופה, זאת המהירה מבאר שבע לנהריה. רכבת גאה, יפה (במיוחד עם היוגוסלביים שבאמת המראה שלהם נותן טאץ' של רכבת אקספרס של פעם..), משקשקת כמו שצריך, ארוכה כמו שצריך, כשהקטר מקדימה כמו שצריך, אז אולי הדר יש לה אבל לא תואר... אז אם רכבת ישראל רוצה כל כך להתהדר בחו"ל, וחו"ל לצורך העניין זה לא סודן או פקיסטאן, אז אני מציע כאן, ממקום עומדי על הבמה ברציף הרצליה, לפני קהל שמונה אנשים שבקושי התעוררו וכמובן את גלעד, מנהל התחנה בלתי נלאה, אז אני מציע בזאת לקרוא לרכבות שלנו בשמות. ויש לי כמה הצעות: למשל נהריה-באר שבע תיקרא "רבקה גובר" (מיישבת חבל לכיש) או באר שבע- נהריה תיקרא "אמיל חביבי" (משורר) או "מרק לברי" (קומופוזיטור, שניהם אנשי חיפה). פותחים את הרכבת לירושלים? הנה באה בגאון "זאב וילנאי" (חוקר ירושלים) או "יצחק בן צבי" (שבנוסף להיותו נשיא אהוב היה חוקר תולדות א"י וירושלים). מירושלים לת"א, בטח לא חסר: "חנה רובינא" (לא צריך לפרט), "ברכה צפירה" (זמרת), "דוד אבידן"(משורר). רכבת העמק? בוודאי. הרי יהיו רכבות מאסף ורכבות אקספרס. אז "נוסעים נכבדים שלום, רכבת האקספרס "נעמי שמר" לעפולה ובית שאן...." ואז מוליכה אותי המחשבה על הבעיות שהרעיון הזה עלול ליצור בארצנו הדחוסה והאמוציונלית: יגידו חכמי הפוליטיקה:"אהה, יצחק בן צבי!!! אז מה אם הוא היה חוקר א"י, אז מה אם הוא היה איש רוח צנוע ועניו..הוא היה מפאיניק..אוי..אויה...אוי ואבוי...מהר, מיד למצוא אחד משלנו!!!" ואז יעלו ויבואו חכמי הדת וישאלו:" ומה איתנו!! צריך רב!!!, גדול בתורה!!! איך תעלה רכבת ירושלים מבלי שתישא את שמו של הרב עוזיאל, הרב הרצוג"..."הרב עוזיאל?" ישאגו חכמי ליטא, "מיהו בכלל (היה הרב הראשי הספרדי הראשון של ישראל), טפו.." בקיצור, גבירותי, רבותי, שוכני הרציף המנומנמים, זה לא הכל, כי יעלו ויבואו גאוני השווק של הרכבת ויאמרו:"מממ..רעיון מצויין..בואו נמקסם את זה...נמתג את זה..מה יצא לנו מזה? עוד מיקוד רווח..." ועוד מילים יפות שמשמעותן:"מר הספל, נאה דרשת..נוכל לעשות מזה כסף" ואז הם "ימכרו" רכבות, לכל המרבה במחיר..."יעלה ויבוא הנדבן הידוע בני הספל ויתרום 100K דולרים על שם סבו, וולף הספל ותיקרא הרכבת "הספל אקספרס"...בקיצור, חוכא ואיטלולא... אז יש פיתרון, באמת, וזה "פרס ישראל"...הרכבות ייקראו על שם חתני פרס ישראל (שאינם איתנו היום) וממה שציינתי למעלה, עד כמה שאני זוכר, רבקה גובר, זאב וילנאי, הרב הרצוג, רובינא ושמר "בפנים" ובטח יש עוד... עוד אני שקוע במחשבות והנה באה רכבת הפרוורים "חיים וייצמן" מבנימינה לרחובות ואני עולה עליה. וכאן, צביקה'לה יש מישהי שמפריעה לי לחשוב על חנה רובינא...תגיד, מותר לעלות עם מחשופים כאלה לרכבת? ועוד לעמוד על ידי במעבר? כשאתה תקוע עדיין מאחורי האגזוז של "מובילי יוסי"?
