מיואשת

מיואשת

היי לכולם אני גרושה כשנה וחצי אמא ל- 4 ילדים (הגדול בכיתה ז'). הגרוש שלי גר אצל ההורים שלו ומכיוון שכך הילדים לא הולכים אף פעם לישון אצלו. אני לוחצת עליו לשכור דירה קטנה. אני יודעת שכלכלית הוא מסוגל אבל מתעצל (מה יותר נוח מאמא שמכבסת ומבשלת ודואגת...) הוא אומר לי שהוא מחפש. לאחרונה אני מרגישה שאני על סף התמוטטות!! קשה לי להתמודד עם שני הגדולים הם פתחו פה ועונים לי והגדולה (11) כל הזמן זורקת לי שהלוואי והיתה גרה עם אבא. אני שומרת שבת וכל פעם שמתקרב יום שישי אני נכנסת לדיכאון. לא מסוגלת להיכנס למטבח ולנקות את הבית. השבתות קשות וארוכות (מזל ששעון חורף עכשיו...). הילדים כל הזמן רבים. כל השבת צעקות ואני על סף דמעות. אני חייבת קצת חופש. שיקח אותם לישון לפעמים!!!!
 
קודם כל קבלי ../images/Emo24.gif

דבר ראשון את צריכה מקום לעצמך לפרוק את הכאב שלך, את הקשיים שלך וזה יכול להיות דרך קבוצת תמיכה בנעמ"ת או פסיכולוג דרך קופת חולים, או עובדת סוציאלית דרך הרווחה. דבר שני ובטח אני אחטוף על זה אבל לא אכפת לי, הילדים שלך כבר גדולים והגיע הזמן להעמיד אותם במקום ולשתף אותם במה שעובר עלייך, בעובדה שאת מתמודדת עם הכל לבד, קחי את המושכות לידיים שלך. חברה שלי גרושה מאז שהבן שלה היה בן 4 האב תמיד התחמק, לא הגיע, בקיצור לא תיפקד כהורה ומי היה חוטף את התיסכולים? החברה. תפסתי אותה לפני חודש כבר קורסת ובוכה ואמרתי לה שתפי אותו היום הוא כמעט בגיל מצוות, תראי לו את האמת מי נמצא לידו 24/7 ומי לא ולמי צריך לבוא בטענות, חששנו מאוד מהצעד אך הוא עשה פלאים. פתאום הילד המתבגר התחיל לראות את המציאות כמו שהיא ולבוא בטענות למי שבאצת צריך. הילד פתאום רואה את אמא שלו כבן אדם שגם זקוק לעזרה ולזמן פנוי ומעריך אותה הרבה יותר ולאבא שלו הוא נותן על הראש על כל הברזה.
 
מה זה חפשי דירה בשבילו?

נראה לי שהיא מספיק גידלה אותו ועכשיו היא צריכה את הכוחות לעצמה ולילדים. זהו התגרשו שיתבגר ויתחיל לנהל חיים של אדם בוגר. אם באמת היה אכפת לו שהילדים ישנו אצלו היה עושה את זה לבד אבל כנראה שנוח לו. אז נגיד שהיא תתחיל לחפש איתו דירה מה שלא נראה לי בכלל מתפקידה אבל נגיד והוא יפסול כל דירה כי הוא הרי לא בדיוק מעוניין למצוא. מי שרוצה למצוא פותח עיתון ומוצא.
 

Yerushalmi40

New member
תגובה

זה לא העניין. לדעתי גבר שחי עם הוריו לאחר גירושין, במיוחד אם יש לו, הרי הוא גבר ללא בטחון עצמי שעדיין מתחבא. הרי קרוב לודאי שאם הגבר יהיה מסודר ויתחיל לחיות, אני משאר שיהיה לו קל יותר לשאת באחריות ולבלות עם ילדיו, אם כמובן הוא מעוניין בכך. יש גברים שצריכים את שהדחיפה הקטנה הזאת כדי להתקדם.
 

my sunshine

New member
ראשית,

קבלי חיבוק. אין סיבה שתהיי מיואשת. אפשר להבין את הצורך והרצון שלך בכמה ימים חופשיים, אך בינינו, גם אם היתה לו דירה משלו, האם את בטוחה שילדייך היו ישנים אצלו? את אינך יכולה לעשות בשבילו את מה שהוא איננו עושה. בוודאי ובוודאי שלא לחפש דירה במקומו. כל שיש לך לעשות, זה לשוחח עם ילדייך שיחה מלב אל לב, הן הם גדולים מספיק כדי להבין. בוודאי שהשניים הגדולים. ובנוסף, גשי למח' הרווחה בעירכם, אולי יש קבוצות תמיכה לנשים כמוך. ובמקביל, את יכולה לפנות לפסיכולוג, הקופה בדרך כלל משתתפת.
 

רק רגש

New member
ממש מבין לליבך, קשה מאד לגדל

4 ילדים לבד, זו מטלה ללא סוף, אבל מקווה עבורך שיש לך עם מי לדבר ולפרוק זה לא הרבה אבל בכל זאת משהו. ב ה צ ל ח ה
 

wxyz2006

New member
רוב ההערות של החברים ...

נראות נכונות. ילדים בני 10-12 הם כבר חברה בוגרים למדי, במיוחד אם כבר הספיקו לעבור פרידה של ההורים. ולכן כדאי להתיחס עליהם כך. כמובן כל דבר במידה, אבל בגיליים אלה הם כבר צריכים להבין שגם לך יש צרכים, דרישות וחיים מעבר ללספק אותם. הילדה הגדולה שמתריסה בפניך "...לוואי והיתה גרה עם אבא ...", כדי לאפשר לה לממש זאת. אולי לאחר מכן היא תעריך אותך יותר. מאידך, לא כדאי לנסות להשפיע על בעלך דרך ילדים, בסופו של דבר זה יתנקם גם בך גם בבעלך ובעיקר בילדיך. החלטות לגבי 'מי צודק ומי לא' הם צריכים לקחת לבד בלי עזרה חיצונית. חזקי ואמצי.
 
ראשית תודה על התגובות, שנית

אני באמת קצת מחפשת ונותנת לו טלפונים והתוצאה? יוק! תמיד יש תירוצים למה לא. אני מאמינה שאם תהיה לו דירה הוא יקח אותם. הוא כאילו סופר מעורב בחיים שלהם, מתקשר בבוקר לוודא שהלכו לבי"ס והכל בסדר מתקשר בצהריים לוודא שכולם הגיעו הביתה וגם בערב להגיד לילה טוב אבל הוא כ"כ לא מעורב בחיים שלהם, הוא לא יודע ולא חווה מה אני עוברת ביום יום. להגיע מהעבודה בחמש שש ולהגיע לבית מבולגן. צלחות אוכל בסלון, תיקים, נעליים, מחברות וכד'. אין לי כח הצילו!!!! כמה שאני מנסה לדבר איתם והם באמת כבר גדולים. אני משתפת אותם כמה קשה לי ולא הולך לי. יום חמישי אחרי שקרצפתי את הבית, יצאתי לשעתיים לסידורים בעיר. חזרתי הביתה כבר היה בלאגן בסלון פשוט התחלתי לבכות. אני לא מיתממת - אני לא טלית שכולה תכלת. אין לי סבלנות, אני מגיעה מאוד עייפה ורק רוצה לעלות למיטה. אני מאבדת שליטה והילדים שלי לא סופרים אותי.
 

wxyz2006

New member
צץ לי רעיון -

האם יכול להיות שמאחר ובעלך לא לוקח את הילדים אליו, וכתוצאה מכך העול עליך גדל, יכול להיות שהוא צריך לשלם יותר דמי מזונות?
 
זו אכן עילה להגדלת מזונות

אבל אני לא אעשה את זה כי זה יהרוס את היחסים הטובים שיש ביננו. הוא טיפוס די נקמני.
 

wxyz2006

New member
את צריכה איזה נבוט מעל הראש שלן

כדי שהוא יעשה משהו. זה נראה לי נבוט טוב. תראי, מה יעזרו לך היחסים הטובים עם בעלך לשעבר, אם את תתמוטטי לגמרה?
 

sellavi

New member
למה הם לא יכולים לישון אצל סבים?

אז מה אם הוא גר אצלם? למה הם לא יכולים לישון אצל הסבא והסבתא? זה די נהוג גם אצל ילדים שהוריהם עדיין נשואים, אז למה כשמתגרשים אסור? אדרבה, אפשר שיישנו אצלם ולו רק מהסיבה שהם הסבים שלהם גם כעת ואם הבית שם קטן אז שילכו חלק מהילדים לישון שם מדי פעם ועוד דבר: תמשיכי לחפש לו דירה ותציעי לו עד שמשהו ימצא חן. אז נכון שכעת זה רק יכביד עלייך עוד מטלה מיותרת, אבל לטווח הארוך ישתלם. ייתכן שהוא עצל ולא יוזמתי וזה שתביאי לו את ההצעה ההולמת יעזור לו לבחור מתוך כל הדירות איזו דירה ומשם גם את תרוויחי בהצלחה
 

my sunshine

New member
האם את חושבת

או אולי יודעת, שאם היית עדיין נשואה המצב היה שונה? הרי כמה נשים נשואות חוזרות הביתה לבית מבולגן? והאב עדיין בעבודה והן אלה שצריכות להתמודד עם הבית, הילדים, הנקיונות פלוס העבודה האישית שלהן? לא חושבת שהבעיה היא כאן. לי נראה כי את מיואשת כי את מצפה למשהו ו/או אולי מפריע לך באיזה שהוא מקום שהוא חי את חייו, מעורב כאשר מתחשק לו ואילו את צריכה להתמודד. אך אם תנסי להביט עמוק יותר, נראה לי כי תראי שהתמונה לא היתה שונה. אולי מה שאת צריכה הם כלים להתמודד עם ילדייך המתבגרים עם חוסר האחריות שלהם בבית, והדבר הכי גדול עם עצמך בתוך המצב הזה. לכן, מה שהצעתי קודם נראה עכשיו תקף עוד יותר: לכי לייעוץ. או דרך ויצו, נעמת או דרך קופת חולים שלך
 

Yerushalmi40

New member
רעיון חדש

עלה לי רעיון. האם תסכימי להכניסו אלייך הביתה כדי שאולי יעזור לך מעט עם הילדים? אני לא בטוח שזה רעיון טוב, אך מאחר ויש בניכם יחסים טובים, אולי הדבר יקל עלייך. איתי למשל זה עובד. מלבד סופי השבוע שילדי איתי, מידי פעם אני מגיע לביתם העיקרי, ומבלה זמן איכות איתם עד שהם הולכים לישון.
 
../images/Emo6.gif איזה עולם

קורא ומחייך את מיואשת שהוא לא רוצה את הילדים לשינה. ואני מתעקש כדי לראות אותם. מי מדבר בכלל על שינה... כל אחד והבעיות שלו. זה באמת מכניס לפרופורציות. המון הצלחה
כבר כמה ימים שאני מציץ פה בפורום. ההודעה הזו גם גרמה לי להגיב. אחלה הזדמנות להצטרף לפורום. מקבלים פה חדשים...?
 

כוכב 38

New member
ממה שאת כותבת ברור בעליל

שיש בו משהו מאד לא בוגר. יתכן אף שהוא מנסה באופן התנהלות זה ל"סגור" אותך מפני קשרים חדשים כי את אמא במשרה מלאה ואז לא נותר לך זמן או אנרגייה למישהו חדש.
 
למעלה