of blessed memory1
New member
מידן סיבוני מתארח בהרברט סמואל
אני כותב דיי מהר על הארוחה (היינו אתמול) כדי לעזור אולי לאנשים שמגיעים היום.
מאז משחקי השף אני מחפש הזדמנות לאכול מהאוכל של מידן סיבוני. השבוע הוא מתארח לשלושה ערבים במטבח של הרברט סמואל וקפצנו על ההזדמנות.
השורה התחתונה היא דיי מעורבת. חלק מהמנות היו מאוד טעימות, חלקן בינוניות, אחת לא טעימה.
יותר מהאוכל אבל, הרגיז אותנו השירות. המלצרית הייתה מאוד "אדיבה" (כלומר, חייכנית ושואלת אם הכל בסדר וכו') אבל מאוד לא שירותית ודיי מתנשאת מבלי להתכוון. אין לי מושג האם זו הייתה הכוונה המקורית של צוות המסעדה, אבל המלצרית כמעט סירבה להגיד מה יש בכל מנה. הכל עם חיוך ומשפט בסגנון "תסמכו על השף/אני אפילו לא יודעת/כל מנה יוצאת אחרת בכל פעם".
כל פעם שאני התעקשתי היא התרצתה ואמרה בערך מה יש במנה וגם אז הוסיפה כזה "אבל מה אכפת לכם, תנסו".
כל הגישה הזו עוד יותר עיצבנה אותי כי היא הציגה את התפריט כאומקסה. אני רחוק מלהיות שגריר יפן בישראל, אבל בכל מקום בעולם נתקלתי באומקסה כתפריט טעימות בו אתה בעצם מוותר על כל החלטה בארוחה ונותן לשף להחליט הכל. בהרברט סמואל הם לקחו את זה רק לכיוון של "הנה שמות של מנות, אתה תחליט מה אתה רוצה בלי לדעת מה זה אומר". היה לי הרבה יותר נוח אם היה תפריט טעימות. ברגע שאני צריך להחליט על כל מנה שאני מזמין, זה כבר לא מרגיש לי כמו אומקסה אלא כמו התנשאות מוזרה על הסועד.
עד כאן בכיינות על השירות. זה גם לא סיבה לא ללכת, כי כמה מהמנות היו נפלאות. הגונקאן עם טונה ועגבניות היה יפיפה וטעים להפליא. הנגירי היה הכי טוב שאכלתי בארץ ביי פאר. גם הכיסוני עוף עם קרם תירס היו מעולים.
אלו שלוש המנות הטובות שאכלנו בארוחה. נציין גם שהסויה נעשתה במיוחד לאירוע (לא לגמרי קניתי את זה, אבל הסויה הייתה טעימה בהרבה מקיקומן).
לאחר מכן הוזמן מרק פארידה, בעקבות המלצה שראיתי אצל גרגרן (שגם העלה תמונות מצוינות אז אין טעם שאעלה את תמונות האייפון המטושטשות שלי). לצערי המנה שלנו נראתה אחרת. זה היה פילה פארידה יבשושי ששכב בתוך שלולית פושרת ודיי דלוחה. אחרי כף אחת החלטנו להשאיר את המנה.
המלצרית לקחה אותה (לא אמרנו שמשהו לא בסדר במנה. פשוט שהיא לא לטעמנו) וחזרה להגיד לנו שבמטבח טעמו והמנה בסדר גמור. לא שאני תומך נלהב בלהחזיר מנות, אבל אפשר לקחת ואפשר לא לקחת, אני אקבל בהבנה את שתיהן. לא צריך להיות פאסיב-אגרסיב לגבי העניין.
רול צמחוני ("מה אתה רוצה לדעת? יש בזה כל מיני ירקות. זה ממש טוב" ענתה המלצרית כששאלתי מה מכיל רול צמחוני) וסשימי חם-קר ("זה סשימי שחצי חם וחצי קר, מה אתה רוצה לדעת? איזה דג? אני יכולה להגיד לך שהקודם שיצא היה אינטיאס אבל אני לא יכולה להתחייב מה יהיה לכם) היו בסדר. לא הייתי מזמין אותם שוב.
המנה האחרונה שלקחנו הייתה הגירסה המוקטנת של קוד שחור במיסו. שביחד עם הסשימי חם-קר הן שתי מנות שאני מניח שהוא פשוט לקח מנובו. היה טעים.
כל המנות (חוץ מהמרק) היו יפות להפליא. לא הכל היה מאוד טעים והשירות היה מעצבן. עדיין הייתי הולך שוב, פשוט במסגרת נשנוש של כמה מנות על הבר ולא כארוחה. גם שבע המנות שלקחנו לא היו קרובות ללהשביע, אבל פשוט החלטנו לעצור שם.
אני מוסיף את אלבום התמונות מהעמוד של גרגרן בפייסבוק. מקווה שזה בסדר עם חוקי הפורום - https://www.facebook.com/media/set/?set=a.912261835508548.1073741836.381761305225273&type=3
סה"כ 400 ש"ח לפני טיפ, עם כוס יין אחת ובלי קינוח.
אני כותב דיי מהר על הארוחה (היינו אתמול) כדי לעזור אולי לאנשים שמגיעים היום.
מאז משחקי השף אני מחפש הזדמנות לאכול מהאוכל של מידן סיבוני. השבוע הוא מתארח לשלושה ערבים במטבח של הרברט סמואל וקפצנו על ההזדמנות.
השורה התחתונה היא דיי מעורבת. חלק מהמנות היו מאוד טעימות, חלקן בינוניות, אחת לא טעימה.
יותר מהאוכל אבל, הרגיז אותנו השירות. המלצרית הייתה מאוד "אדיבה" (כלומר, חייכנית ושואלת אם הכל בסדר וכו') אבל מאוד לא שירותית ודיי מתנשאת מבלי להתכוון. אין לי מושג האם זו הייתה הכוונה המקורית של צוות המסעדה, אבל המלצרית כמעט סירבה להגיד מה יש בכל מנה. הכל עם חיוך ומשפט בסגנון "תסמכו על השף/אני אפילו לא יודעת/כל מנה יוצאת אחרת בכל פעם".
כל פעם שאני התעקשתי היא התרצתה ואמרה בערך מה יש במנה וגם אז הוסיפה כזה "אבל מה אכפת לכם, תנסו".
כל הגישה הזו עוד יותר עיצבנה אותי כי היא הציגה את התפריט כאומקסה. אני רחוק מלהיות שגריר יפן בישראל, אבל בכל מקום בעולם נתקלתי באומקסה כתפריט טעימות בו אתה בעצם מוותר על כל החלטה בארוחה ונותן לשף להחליט הכל. בהרברט סמואל הם לקחו את זה רק לכיוון של "הנה שמות של מנות, אתה תחליט מה אתה רוצה בלי לדעת מה זה אומר". היה לי הרבה יותר נוח אם היה תפריט טעימות. ברגע שאני צריך להחליט על כל מנה שאני מזמין, זה כבר לא מרגיש לי כמו אומקסה אלא כמו התנשאות מוזרה על הסועד.
עד כאן בכיינות על השירות. זה גם לא סיבה לא ללכת, כי כמה מהמנות היו נפלאות. הגונקאן עם טונה ועגבניות היה יפיפה וטעים להפליא. הנגירי היה הכי טוב שאכלתי בארץ ביי פאר. גם הכיסוני עוף עם קרם תירס היו מעולים.
אלו שלוש המנות הטובות שאכלנו בארוחה. נציין גם שהסויה נעשתה במיוחד לאירוע (לא לגמרי קניתי את זה, אבל הסויה הייתה טעימה בהרבה מקיקומן).
לאחר מכן הוזמן מרק פארידה, בעקבות המלצה שראיתי אצל גרגרן (שגם העלה תמונות מצוינות אז אין טעם שאעלה את תמונות האייפון המטושטשות שלי). לצערי המנה שלנו נראתה אחרת. זה היה פילה פארידה יבשושי ששכב בתוך שלולית פושרת ודיי דלוחה. אחרי כף אחת החלטנו להשאיר את המנה.
המלצרית לקחה אותה (לא אמרנו שמשהו לא בסדר במנה. פשוט שהיא לא לטעמנו) וחזרה להגיד לנו שבמטבח טעמו והמנה בסדר גמור. לא שאני תומך נלהב בלהחזיר מנות, אבל אפשר לקחת ואפשר לא לקחת, אני אקבל בהבנה את שתיהן. לא צריך להיות פאסיב-אגרסיב לגבי העניין.
רול צמחוני ("מה אתה רוצה לדעת? יש בזה כל מיני ירקות. זה ממש טוב" ענתה המלצרית כששאלתי מה מכיל רול צמחוני) וסשימי חם-קר ("זה סשימי שחצי חם וחצי קר, מה אתה רוצה לדעת? איזה דג? אני יכולה להגיד לך שהקודם שיצא היה אינטיאס אבל אני לא יכולה להתחייב מה יהיה לכם) היו בסדר. לא הייתי מזמין אותם שוב.
המנה האחרונה שלקחנו הייתה הגירסה המוקטנת של קוד שחור במיסו. שביחד עם הסשימי חם-קר הן שתי מנות שאני מניח שהוא פשוט לקח מנובו. היה טעים.
כל המנות (חוץ מהמרק) היו יפות להפליא. לא הכל היה מאוד טעים והשירות היה מעצבן. עדיין הייתי הולך שוב, פשוט במסגרת נשנוש של כמה מנות על הבר ולא כארוחה. גם שבע המנות שלקחנו לא היו קרובות ללהשביע, אבל פשוט החלטנו לעצור שם.
אני מוסיף את אלבום התמונות מהעמוד של גרגרן בפייסבוק. מקווה שזה בסדר עם חוקי הפורום - https://www.facebook.com/media/set/?set=a.912261835508548.1073741836.381761305225273&type=3
סה"כ 400 ש"ח לפני טיפ, עם כוס יין אחת ובלי קינוח.
