מטרונית ועוד כמה רשמי תחבורה ציבורית
[קצת שקט פה ביום האחרון, כנראה שכולם בשצ"ג (393) לקראת הסערה הצפויה]
בעקבות ההצהרות על כוונה להתחיל בגביית תשלום עבור הנסיעה במטרונית, התחלתי לעשות 'ניסויים' במכונות התשלום של המטרונית בימים האחרונים, והתוצאות עגומות.
בכל תחנת מטרונית ישנם 2 מכשירי תיקוף אוטומטים (ללא כפתורים, סטייל רק"ל, להלן 'מתקפים / מתקף'), 1 מכשיר לרכישת הסדרי נסיעה באמצעות אשראי (בלבד) + תיקוף, ו־1 מכשיר לרכישת הסדר נסיעה באשראי או מזומן + תיקוף. הרעיון הוא שתיקוף 'טיפש' יתבצע בדרך כלל במתקפים, ורכישת כרטיסים ותיקוף מסובך יעשה ב־2 המכונות האחרות. מה הכוונה בתיקוף 'טיפש'? תיקוף 'טיפש הינו תיקוף המתבצע כאשר ישנו רק הסדר נסיעה אחד על הרב-קו, כך שאין כל אפשרות אחרת לתיקוף. אם חלילה יש יותר מאחד (ולמטרונית ישנם 4 קודי מחיר אפשריים: 1,2,4 ו־6), המתקף יסרב לבצע את תפקידו וישלח את הנוסע ל־2 המכונות החכמות יותר. לדוגמא, נוסע מהקריות שמחזיק 2 כרטיסיות ברב-קו (אחת לקריות ואחת לחיפה, קוד 1 ו־קוד 4) לא יוכל להשתמש במתקפים לעולם. איני יודע מה יעשה מתקף במקרה ובו קיים חופשי חודשי וגם כרטיסיה, האם יתעלם מהחופשי-חודשי בגלל הכרטיסיה? הרעיון הוא למנוע תיקוף מוטעה, אבל ניתן היה לעשות את המתקף טיפה יותר חכם, וליצור כפתור בורר שמאפשר לבחור מאיזו כרטיסיה לנקב, במקום לשלוח את הנוסע למכונות אחרות.
הבחירה באלגוריתם הקמצני שמסכים לתקף במתקף האוטומטי רק כאשר ישנו אמצעי תשלום אחד, יוצרת בעיה לבלי הרב-קו האישי, שכן כדי להשתמש בו צריך להחזיק כרטיסיה בודדת על כל רב-קו. כידוע רשמית גם אסור להחזיק יותר מרב-קו אישי אחד. בעלי הרב קו האנונימי יכולים להחזיק כמה כרטיסים שבא להם, לכן זה לא רלוונטי להם (אם יחליטו לחלק את הכרטיסיות בין כמה כרטיסים), בעלי ההנחות נדפקים.
בכל תחנת מטרונית ישנם 4 מכשירי תיקוף? אז זהו שלא. ישנם תחנות בהם חסרים מכשירי התיקוף האוטומטי (לדוגמא, בתחנה 'שולית' כמו צ.ק. אתא (מזרח). גם כאשר המכונות קיימות, עוד לא נתקלתי בתחנה שבה 2 מכשירי התיקוף החכמים עובדים. בדרך כלל רק אחד מצליח לקרוא את הרב-קו, והשני מתייחס לרב-קו כמו לסתם כרטיס מגנטי, כלומר מתעלם ממנו (או שסתם תקוע על רקע שולחן העבודה של Windows7, באג נפוץ למדי). מבחינת כרטיסיות, בניגוד לרק"ל הירושלמי שבה הייתה סאגה שלמה של החלפה מקוד 2 ל־62, בחיפה הבחירה הייתה להמשיך להשתמש בקודים הקיימים, חבל רק שהמכונות החכמות מתייחסות לכרטיסיות בקוד 1 ו־4 כאל 'חיצוני' (כמו כרטיסיה בין עירונית, לדוגמא), ולא כאמצעי תשלום. לנציגי ההסברה אין שום מושג לגבי זה, ובכלל רמתם המקצועית ירודה למדי.
נציגי ההסברה נשכרו לכשבועיים של דיילות (ב־29 ש"ח לשעה + עמלה לא ידועה למעביד), וכעת הם עומדים בקור ללא תועלת, ובמקום להסביר כיצד משלמים במטרונית, מזכירים לנוסעים שהנסיעה הינה ללא תשלום... זה בזבוז כספי ציבור מרתיח. היה ברור גם שבוע לפני שהמכונות לא תקינות, וישנם בעיות לא פתורות, ואין סיכוי שניתן יהיה להתחיל בתשלום במועד הנקוב. ההסברים הרשמיים בנושא התיקוף כלליים מדי ולא נוגעים בשאלות רבות. עד כה לא הבנתי: נוסע שמחליף מטרונית במטרונית, צריך לתקף שוב? האם המתקף האוטומטי יודע לזהות נסיעת מעבר גם כשיש כרטיסיה אחרת (כלומר, האם נסיעת מעבר בתוך פרק הזמן של ה־90 דקות, תתקבל על ידי המתקף האוטומטי, או שהוא ידחה אותה בגלל שהיא צמודה לכרטיסיה זרה?). להערכתי יהיו המון אי-הבנות ותקלות בגלל חוסר הרצינות שבה מתמודדים עם נושא התשלום, גם לדיילים אין שמץ מושג לגבי שאלות אלו.
4 חודשים מאז תחילת ההפעלה של המטרונית, ועדיין אין נתוני זמן אמת בשרת של משרד התחבורה! (וממנו לאפליקציות השונות) זה למרות שישנה מערכת פנימית שמשדרת זמני הגעה צפויים בתחנות, למה היא לא יכולה לשדר אותם גם לשרת של משרד התחבורה?
קצת רשמי תחבורה ציבורית אחרת: 'קווי החרדים' כבר מוכרים מאוד באוכלוסייה הכללית (הדתית והחילונית), וזוכים לשימוש רב על ידם, משיקולי נוחות ומחיר. במוצ"ש הזה יצאו 2 אוטובוסי 997 מק. אתא לירושלים, מלבד לפחות עוד 999 אחד + מספר לא ידוע של 996 מרכסים. מלבד נושא המחיר, לקווים אלו ישנם בישוב המוצא והיעד פיזור תחנות צפוף למדי. נח לנוסעים, מפריע לכל האחרים (חסימת תחנות, חסימת כבישים צרים, חסימת מת"צים).
ירושלים: המעכב הגדול ביותר של האוטובוסים במרכז העיר הוא הצורך בתשלום, בגלל עיכוב של אוטובוס אחד בתחנה, גם זה שאחריו נעצר, נחסמים כבישים ונחסמים מת"צים, ונוצר עיכוב מיותר. ההבדל בזמן עליית הנוסעים בין ירושלים למטרונית (שבה פשוט אין תשלום) ניכר מאוד לעין, קצר מאוד במטרונית, ארוך מאוד בירושלים. נושא יעילות התשלום בירושלים חייב להיות מוסדר באמצעים שונים: מכירת כרטיסיות והסדרי נסיעה מחוץ לאוטובוס (מכשירים אוטומטיים או בחנויות / קיוסקים / דוכני מפעל הפייס), אפשרות עלייה מדלתות אחוריות לבעלי הסדר נסיעה 'טיפש' (חופשי חודשי, נסיעת מעבר בתוקף), והפעלת כרטיסנים עם מכשירי תיקוף ידניים בתחנות עמוסות במיוחד. בינתיים לא נעשה עוד דבר בירושלים בכיוון, והדבר מוביל לחוסר יעילות משמעותי של תחבורת האוטובוסים במרכז העיר.
קו 100: הקו צובר לו נוסעים בקצב יפה, בשעות אחר הצהריים אוטובוס מירושלים היה מלא בכ־60-70% (=אין ספסל שלם פנוי). אבל לקו יש תחנה במבשרת, ובעליה למבשרת ישנו עיכוב מיותר בגלל רמזור קצר שגורר המתנה של מספר מחזורים עד שהאוטובוס מצליח לחצות את הצומת שמצפון לגשר הראל. אם מבשרת רוצה שיהיו תחנות בגשר הראל, כדאי שתדאג שלא לעכב לשווא את הנוסעים מירושלים.
רכבת ישראל: בניגוד לחברות האוטובוסים, הרכבת ממשיכה למכור כרטיסיות נייר. אומנם הקופאית מנסה לשווק את רעיון הטענת הכרטיסיה על הרב-קו, אבל אני מעדיף את כרטיסי הנייר משיקולי חשש לאובדן (את כרטיסיות הנייר ניתן לחלק לכמה קבוצות, בעוד ברב-קו הכל ביחד. לרב-קו אנונימי אין ביטוח במקרה אובדן, וזו גם טרחה ללכת להסדיר מול הרכבת את שחזור הכרטיסיה ברב-קו אישי), ועל מנת שניתן יהיה לדעת בכל זמן נתון כמה כרטיסיות נשארו, בלי צורך בקורא NFC. משום מה, כרטיסיות רכבת ישנות (במקרה שלי מ־2010) לא עוברות במתקף של הרכבת. רציתי להחליף אותם בקופה, אבל אין להם אפשרות כזו, והפתרון הוא - 'תפנה לפקח שיעביר אותך'. סביר יחסית בהתחשב בזה שכמעט בכל תחנה ישנו פקח ליד המתקפים.
