מחשבות של 1/9
וסליחה נועם שאני פותחת עוד הודעה היום.... פעם ראשונה בחיים שלי ש- 1/9 עושה אותי נורא עצובה שירי ה"דנה קמה" ברדיו מגבירים אצלי את התחושה של ה´אין´ אין ילד לקחת לגן, גם אין ילד בדרך לא ידוע מתי יהיה והדרך נראית ארוכה ומפותלת נכון שאני אופטימית, כי זה מה שאני ונכון שפעם 1/9 יביא עימו המון התרגשות טובה של דאגה איך הילד שלנו יסתדר אבל 1/9 של היום הוריד לי הבוקר כמה דמעות אולי גם בגלל שהילד של גיסתי הלך היום פעם ראשונה לגן אולי כי הילדה של חברתי הטובה הלכה היום לכיתה א´ כיתה א´, גן נראים לי כ"כ רחוקים עבור הילד שלי... היום יותר מתמיד אני רוצה לחזור הביתה, להתחבא מתחת לשמיכה, לבכות קצת ולהגיע כבר למחר... כי מחר זה כבר לא 1/9
וסליחה נועם שאני פותחת עוד הודעה היום.... פעם ראשונה בחיים שלי ש- 1/9 עושה אותי נורא עצובה שירי ה"דנה קמה" ברדיו מגבירים אצלי את התחושה של ה´אין´ אין ילד לקחת לגן, גם אין ילד בדרך לא ידוע מתי יהיה והדרך נראית ארוכה ומפותלת נכון שאני אופטימית, כי זה מה שאני ונכון שפעם 1/9 יביא עימו המון התרגשות טובה של דאגה איך הילד שלנו יסתדר אבל 1/9 של היום הוריד לי הבוקר כמה דמעות אולי גם בגלל שהילד של גיסתי הלך היום פעם ראשונה לגן אולי כי הילדה של חברתי הטובה הלכה היום לכיתה א´ כיתה א´, גן נראים לי כ"כ רחוקים עבור הילד שלי... היום יותר מתמיד אני רוצה לחזור הביתה, להתחבא מתחת לשמיכה, לבכות קצת ולהגיע כבר למחר... כי מחר זה כבר לא 1/9
