מחשבות מדאיגות (ארוך)

[נ מ י ל י]

מחשבות מדאיגות../images/Emo4.gif (ארוך)

בוקר טוב זה לא בדיוק קיטור אלא יותר מחשבות רעות שמסתובבות לי בראש ואני מאוד מנסה לדחוק אותן הצידה, אבל לא כ"כ הולך לי. אני שבוע 13 ועד עכשיו ברוך השם כל הבדיקות יצאו תקינות כולל השקיפות העורפית. יש לי כל הזמן כאבי בטן שממש מאמללים אותי, אבל אני מנסה להגיד לעצמי שהמטרה מקדשת את האמצעים וזה בטח יעבור מתישהו(בתקווה שבקרוב). הפחד הכי גדול שלי (ואני בטוחה שאני לא היחידה) הוא שהעובר לא מתפתח כראוי או שחלילה הפסיק הדופק

. יש לי ביקורת שבוע הבא, ובמקום לחשוב מחשבות חיוביות ולהגיד לעצמי שהכל קרוב לוודאי בסדר, אני פשוט מתה מפחד!!! אני יודעת שלא אמורה להיות בטנונת בשלב הזה, אבל אני כל הזמן חושבת שאם היתה לי קצת בטן לפחות הייתי יודעת שהחמודי שלי מתפתח, אבל כאמור אין לי כמעט כלום. אם היה לנו מוניטור בבית, הייתי עושה כל יום כדי לראות שיש דופק...לא ממש מציאותי. אני ממש מחזיקה את עצמי לא להקדים את התור לרופא רק בגלל הדאגות שלי.אני בחרדות נוראיות! הצילו!

 

[בוטן קוטן]

../images/Emo24.gif אני כל כך מבינה אותך

גם אותי תוקפות החרדות האלה, בעיקר לפני בדיקות. הייתי בטוחה שבשקיפות העורפית הרופאה תגיד לי שאני בכלל לא בהריון, כי לא עשיתי US מאז בדיקת הדופק... לפני הסקירה המוקדמת גם היו לי חלומות רעים ומפחידים על התפתחות לא תקינה וצורך במי שפיר וכל מיני דברים לא נעימים כאלו. אני מנסה לדבר עם עצמי ולהסביר לי כל פעם מחדש שיהיה בסדר, שאין מה לדאוג ושהאפרוחונת שלנו גדלה וטוב לה אצלי בבטן. אין כל כך מה לעשות עם החרדות האלה, פשוט לנסות להרגיע את עצמך כל פעם שהן באות שולחת לך

הרגעה ותמיכה

 

[t a l t a l 555]

אני יגלה לך סוד../images/Emo11.gif

בהריון הראשון שלי הייתי כל יומיים אצל הרופא בהתחלה עד שהוא אמר לי לא להגיע כי אני סתם פרנואידילת וגם פעמיים למיון כי חשבתי שאם אין לי בחילות אז ההריון הפסיק

וחלומות שלא נדע רק סיוטים. אין לך מה לדאוג את נורמלית לחלוטין אילו דאגות של ההתחלה פשוט תגידי לעצמך שמה שצריך לקרות יקרה ומה שלא לא תחיי את הרגע ותראי שהכל יהיה בסדר תהני מהדבר הזה שנקרא הריון זו ממש חוויה כשמתחילים להנות ממנה. שיהיה לך הריון קל ומשעמם. וגם חג חנוכה שמח

 

[FindWaldo]

באותו מצב,שבוע 12 ומרגישה בדיוק ככה

אבל אני צפיתי את זה, כי ככה היה לי גם בפעם הקודמת. לי דווקא כבר יש בטן, אבל זה נראה כמו שהשמנתי- אז זה לא ממש עוזר... הדבר היחיד שיש לי לנחם אותך- ואותי, זה שעוד 4-5 שבועות נתחיל להרגיש את העוברון שלנו בועט, ואז כבר החששות (האלה) יעלמו...

 

[נשארת חסויה]

אמממ....נראה כאילו אני כתבתי את

ההודעה בדיוק אותן המחשבות שהיו ונשארו האמת ?ביום הראשון שגילתי שאני בהריון הייתי מאושרת ולא פחדתי מכולם אחרי יום התחילו כל הפחדים שנמשכים עד עכשיו ולי כבר יצאה בטן טוב שהיא באמת נזכרה בחודש החמישי! אבל ברוך השם הכל זורם 5-5-5 טפו טפו טפו ,אז אין תלונות!

 

[hula1]

אין חדש תחת ה-../images/Emo42.gif

אוי הפחדים והחרדות. בשבוע 13 אנשים לא ידעו שאני בהיריון ונורא החמיאו לי שרזיתי, באמת הבטן הייתה שטוחה ושרירי הבטן בלטו. אז אין לך מה לדאוג. חוץ מזה הדאגות זה נורמלי, היום אם אני לא מרגישה את העוברית אני לחוצה, אם היא זזה הרבה מדי, גם מודאגת. אין סוף. אם את לא מחזיקה מעמד לכי לרופא. שוב אני מציינת פה שלדעתי, אני שברתי שיא בללכת לרופא/ מיון בכל מיני תירוצים לעשות אולטרא סאונד.

 

[mingalim]

את ממש בחברה טובה....

אני הייתי בהיסטריה בשלב הזה של ההריון. אני עדיין מפחדת לפני כל בדיקה אצל הרופא, שמא משהו לא יהיה בסדר (חס וחלילה,

שום בצל ), ואני בשבוע 30.... בתחילת ההריון בכלל חשבתי על סטארט אפ - להמציא מעין מכשיר אולטרסאונד ביתי, קטן, שרק ניתן יהיה לראות שיש דופק, לא משהו מורכב מדי... עכשיו זה נראה לי פחות הכרחי , כי כבר אני מרגישה את הגברת רוקדת בבטן (בועטת ביד של אבא שלה שמונחת לי על הבטן

בכל מקרה - זה טבעי. אני רק יכולה להמליץ לנסות להרגע כמה שאפשר - למענך ולמען העובר - זה לא בריא לשניכם. אני יודעת שזה לא פשוט, אני ממש התאמצתי ועבדתי על עצמי קשה כדי להרגיע, אבל באמת זה לא בריא. מזל טוב, ובהצלחה!

 

[פוקסיונריים]

אני יכולה לומר לכולן מניסיון שלי

משהתחלתי לקרוא את הספר "כוחו של התת מודע" אני פשוט בן אדם אחר גם אני פעם הייתי פוחדת והיו רצות לי מחשבות נוראיות קראתי את הספר וזה ממש פתח לי דברים בראש אני לא יודעת אם זה ידבר לכל אחת, אבל שווה לנסות בכל אופן, כמו שכתבו כאן, גם אני מאמינה שמה שצריך לקרות - יקרה, אז עדיף לחשוב חיובי, ככה גם תקריני החוצה וגם ככה יהיה. שיהיה המון בהצלחה והמון מחשבות אופטימיות וחיוביות

 

[רגע אחד!!]

כ"כ מוכר..

קיים אצלי מתחילת ההריון. בעצם רק לפני שבוע וחצי-שבועיים, כשהתחלתי להרגיש תנועות, הפחד ההיסטרי הזה נרגע כי יש לי ד"שים ממנו מידי פעם.. זה מוכר, אין כמעט אישה בהריון שלא מרגישה ככה לפעמים.. אבל צריך לנסות ללמוד לשלוט בפחדים האלה כי אי אפשר לשרוד אחרת. בכלל, הריון זה תירגול אחד ארוך באמונה ובמחשבה חיובית, ובעצם בהבנה ששום דבר כמעט לא תלוי בנו, וגם אם יקרה משהו רע- זה לא בשליטתנו ואין מה לעשות.. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לנסות להירגע, להתפלל ולקוות לטוב.