מחשבות טורדניות על מציאות

[רווית1980]

חבר'ה, בואו תנסו להרגיע אותי. יש לי אותן מחשבות שחוזרות ברגע של התפרצות מחודשת. יש לי שני בנים. המחשבות הן: האם הם שלי? איך ייתכן? הם גדולים וכדומה. אני מיד נזכרת בהם קטנים, ומסתכלת על הצלקת של הקיסרי, אבל העובדות לא עוזרות. אני מסתכלת עליהם ועולות המחשבות ומוזר לי וגם מפחיד בו זמנית. האם למישהו מכם היה ככה? למה העובדות לא מסתנכרנות עם הראש והרגש?

 

[in bal1]

מה מפחיד אותך שהם גדלים.זה דרכו של עולם.הדבר שאני יכולה להציע לך זה להנות מהם שהם גדלים.
לכל גיל לדעתי יש את היופי שלו.
שהם תינקות אנו רואים בשקיקה איך הם מתהפכים,זוחלים
שהם פעוטות אנו מתמלאים גאווה שהם מתחילים ללכת ולדבר.
נסי למצוא עוד דברים יפים שקשורים לילדים שלך.
ואני מבטיחה לך שתמצאי וזה יגרום לך אושר.

 

[DOCTOR W H O]

חבר'ה, בואו תנסו להרגיע אותי. יש לי אותן מחשבות שחוזרות ברגע של התפרצות מחודשת. יש לי שני בנים. המחשבות הן: האם הם שלי? איך ייתכן? הם גדולים וכדומה. אני מיד נזכרת בהם קטנים, ומסתכלת על הצלקת של הקיסרי, אבל העובדות לא עוזרות. אני מסתכלת עליהם ועולות המחשבות ומוזר לי וגם מפחיד בו זמנית. האם למישהו מכם היה ככה? למה העובדות לא מסתנכרנות עם הראש והרגש?

היי יקירה. האם דיברת על המחשבות הללו עם המטפל שלך?
ואם כן, מה הוא אמר?