לא רגשי אשמה אלא שמחה על השגים
הלכתי ל"כל נדרי" בתל אביב, לבית כנסת יפה וגדול, שם פגשתי שני הומואים בגילי, ידידים וותיקים, אחד מהם דתי ממש, גבאי בבית כנסת זה.
בערב טיילתי בטיילת, עם בן זוגי ועוד זוג הומואים בגילי, ובת דודה של אחד מהם והכלב החמוד שלה... ישבנו סביב שולחן ציבורי והיה נעים עם הבריזה מהים.
בתפילת "יזכור" זכרתי את הוריי ז"ל, כמה הם אהבו אותי ותמכו בי בשנות היציאה מהארון.
אחרי הצהריים באו זוג הומואים אחרים בגילי, וישבנו ושוחחנו, עד שהתעייפתי. הם לא צמו. חילונים לגמרי.
לתפילת "נעילה" הלכתי לבית כנסת אחר, של בוגרי בני-עקיבא, ישבתי עם אדם מבוגר ידיד טוב ואוהב.
עוד שנה מוצלחת עברה. מי ייתן ויהיו עוד רבות כמותה.