מחר זה יום השנה
לפני שנה הייתי יום לפני הלידה . גדולה ( עליתי 17 קילו) מאושרת ומחכה כבר לראות ולהחזיק את בני בכורי. מי היה מאמין שיום אחרי החיים ישתנו ב- 180 מעלות ממה שדיימנתי וקיוויתי. כ"כ חיכיתי לרגע שעומר יוולד וסוף סוף אזכה לראותו כדמות ממשית. לראות את מי שבעט בי כ"כ חזק והתהפך בבטני כ"כ הרבה. כ"כ חיכיתי לראות למי הוא יהיה דומה. מי היה מאמין ששבוע ימים אחרי אחזור הביתה בידיים ריקות לבית שקט ועצוב. בימים אלו אני מתקרבת ליום השנה למותו של בני בכורי 21.01.08 ומנסה עדיין לעקל את מה שקרה. היום הייתי צריכה להיות אמר לילד בן שנה. במהלך השנה הזו נולדו כ- 15 תינוקות סביבי חברים, משפחה, מכרים, עמיתים לעבודה). ושמחתי בשמחתם של כולם אך עמוק בפנים הלב נצבט מתי יגיע תורי. בימים אלו חברתי הטובה ביותר צריכה ללדת וככל שמתקרבים לתאריך השנה שלי אני נעשית יותר לחוצה וחרדה.מנסה לעודד ולתמוך אך נזכרת בדיוק באותם רגעים דומים של שמחה פחד אושר וחוסר וודאות שגם אני הייתי לפני שנה שבוע בדיוק לפני הלידה. אך למרות כל זאת אני הולכת ברש מורם קדימה עם הרבה אמונה ותקווה ויודעת שהשנה זו תהיה השנה שלי וגם אני אזכה להגיע ליום שבו אחזיק את בתי/בני בשתי ידי מאושרת ושמחה. למישהי יש רעיון מה ניתן לעשות ביום זה לזכר נשמתו של בני. רציתי לנטוע עץ ובמיוחד שזה טו בשבט אבל גיליתי כי השנה אין נטיעות כי זו שנת שמיטה
לפני שנה הייתי יום לפני הלידה . גדולה ( עליתי 17 קילו) מאושרת ומחכה כבר לראות ולהחזיק את בני בכורי. מי היה מאמין שיום אחרי החיים ישתנו ב- 180 מעלות ממה שדיימנתי וקיוויתי. כ"כ חיכיתי לרגע שעומר יוולד וסוף סוף אזכה לראותו כדמות ממשית. לראות את מי שבעט בי כ"כ חזק והתהפך בבטני כ"כ הרבה. כ"כ חיכיתי לראות למי הוא יהיה דומה. מי היה מאמין ששבוע ימים אחרי אחזור הביתה בידיים ריקות לבית שקט ועצוב. בימים אלו אני מתקרבת ליום השנה למותו של בני בכורי 21.01.08 ומנסה עדיין לעקל את מה שקרה. היום הייתי צריכה להיות אמר לילד בן שנה. במהלך השנה הזו נולדו כ- 15 תינוקות סביבי חברים, משפחה, מכרים, עמיתים לעבודה). ושמחתי בשמחתם של כולם אך עמוק בפנים הלב נצבט מתי יגיע תורי. בימים אלו חברתי הטובה ביותר צריכה ללדת וככל שמתקרבים לתאריך השנה שלי אני נעשית יותר לחוצה וחרדה.מנסה לעודד ולתמוך אך נזכרת בדיוק באותם רגעים דומים של שמחה פחד אושר וחוסר וודאות שגם אני הייתי לפני שנה שבוע בדיוק לפני הלידה. אך למרות כל זאת אני הולכת ברש מורם קדימה עם הרבה אמונה ותקווה ויודעת שהשנה זו תהיה השנה שלי וגם אני אזכה להגיע ליום שבו אחזיק את בתי/בני בשתי ידי מאושרת ושמחה. למישהי יש רעיון מה ניתן לעשות ביום זה לזכר נשמתו של בני. רציתי לנטוע עץ ובמיוחד שזה טו בשבט אבל גיליתי כי השנה אין נטיעות כי זו שנת שמיטה