* מחר אני מתאשפזת *
מחר אני נכנסת לאשפוז יום למשך שלושה חודשים, במרפאה להפרעות אכילה...לתקן את עצמי... מחר היום הגדול שלי...סוף הדרך מובילה להתחלה חדשה נכנסת אל תוך מסגרת מתישה, אך מבטיחה לא עוד פחד משדים, לא עוד להיקרע לגזרים ``תאכלי משהו``...לא את בימי הצום...אל אלוהים, תת משקל...רזון ודווקא אכלתי ממש יפה לאחרונה...הוניתי ושיקרתי, אני הכל מקיאה ברכו אותי - הפעם אין משחקים, הולכת להבריא נשמתי מפצעים ואתם, כולכם שהייתם כאן, מילים חמות עוטפות בלילות קרים מגרשים חשכה ושאול מלבי...משקיטים עוד בכי חרישי עוצמת אהבתכם, אור בעיניים, דמעותיי ירדו עליכם כטל משמים ולא אמרתם נואש, גם כשאכזבתי...את ידי לרגע לא עזבתם... אהבתכם לי למשענת, הייתם לי למשפחה מגוננת פניתי אליכם בקריאות מצוקה, תמיד הייתם בסביבה אוהבת אתכם, מוקירה כל אחד ואחת מכם אתם ורק אתם הראיתם לי את הדרך...להתמודד וללכת להירפא אל אלוקים, לכם אני מודה...אייכה אביע תודתי, מלותיי יחרישו העולם הווירטואלי שלי...חייתי אתכם יותר מאשר את חיי שלי עוד אחזור בריאה ונשפי לא מצולקת, ארקוד ואשיר וכולי צוחקת מחר הולכת לטיפול קשה ממחר, לא עוד לשקר ולהקיא לפרום את שתיקות העבר, להוציא כאב מודחק הביטו בי, אני ילדתכם, זו הקטנה שאימצתם נוצרת בלבי כל מילה שלי אמרתם תודה לכל חדר נשואים נשואות אשר אימץ אותי אל לבו באהבה תודה להנהלת ``תפוז`` על ההזדמנות הנפלאה תודה לכל חבריי על הרשת, שלא חסכו אהבתם ממני מעתה יהיו לי פחות שעות ברשת...אבל אני אתכם תמיד נשארת. t@gel, מנהלת פורום הפרעות אכילה
מחר אני נכנסת לאשפוז יום למשך שלושה חודשים, במרפאה להפרעות אכילה...לתקן את עצמי... מחר היום הגדול שלי...סוף הדרך מובילה להתחלה חדשה נכנסת אל תוך מסגרת מתישה, אך מבטיחה לא עוד פחד משדים, לא עוד להיקרע לגזרים ``תאכלי משהו``...לא את בימי הצום...אל אלוהים, תת משקל...רזון ודווקא אכלתי ממש יפה לאחרונה...הוניתי ושיקרתי, אני הכל מקיאה ברכו אותי - הפעם אין משחקים, הולכת להבריא נשמתי מפצעים ואתם, כולכם שהייתם כאן, מילים חמות עוטפות בלילות קרים מגרשים חשכה ושאול מלבי...משקיטים עוד בכי חרישי עוצמת אהבתכם, אור בעיניים, דמעותיי ירדו עליכם כטל משמים ולא אמרתם נואש, גם כשאכזבתי...את ידי לרגע לא עזבתם... אהבתכם לי למשענת, הייתם לי למשפחה מגוננת פניתי אליכם בקריאות מצוקה, תמיד הייתם בסביבה אוהבת אתכם, מוקירה כל אחד ואחת מכם אתם ורק אתם הראיתם לי את הדרך...להתמודד וללכת להירפא אל אלוקים, לכם אני מודה...אייכה אביע תודתי, מלותיי יחרישו העולם הווירטואלי שלי...חייתי אתכם יותר מאשר את חיי שלי עוד אחזור בריאה ונשפי לא מצולקת, ארקוד ואשיר וכולי צוחקת מחר הולכת לטיפול קשה ממחר, לא עוד לשקר ולהקיא לפרום את שתיקות העבר, להוציא כאב מודחק הביטו בי, אני ילדתכם, זו הקטנה שאימצתם נוצרת בלבי כל מילה שלי אמרתם תודה לכל חדר נשואים נשואות אשר אימץ אותי אל לבו באהבה תודה להנהלת ``תפוז`` על ההזדמנות הנפלאה תודה לכל חבריי על הרשת, שלא חסכו אהבתם ממני מעתה יהיו לי פחות שעות ברשת...אבל אני אתכם תמיד נשארת. t@gel, מנהלת פורום הפרעות אכילה