חלק ראשון
1. Clipse - Hell Hath No Fury אחרי משהו כמו שנתיים של דחיות, יצא סוף סוף ב-28 בנובמבר 2006 האלבום השני המצופה של הקליפס (אחרי Lord Willin האנדרייטד מ-2002) ולא רק שלא איכזב, אלא פוצץ לי ת'מוח. אלבום קלאסי משמיעה ראשונה שכולל כמה מההפקות הכי גדולות של הנפטונז בקריירה (הקליפס אמרו פעם בראיון שהם אמנם מקבלים את הביטים שלהם בזול מחברי הילדות שלהם אבל הם לא מסכימים לקבל מהם שום הפקה שהיא פחות ממטורפת). הקליפס עצמם נשמעים רעבים בטירוף ושומעים כמה שהם רצו שהשיט הזה יצא כבר החוצה. נסיים עם ציטוט של פושה טי מהשיר הכי טוב באלבום לטעמי: "I Philosopy's About Glocks And Keys Niggas Call Me Young Black Socrates". שיר אחד שישאר: Momma I'm So Sorry (ממנו לקוח הציטוט הנ"ל). 2. Spank Rock - YoYoYoYoYo אם ב-2005 פרינסס סופרסטאר הוציאה את אלבום האלקטרו-ראפ של השנה (ואלבום השנה שלי בכלל באותה שנה) - My Machine, ב-2006 הגיע תורם של ההרכב הצעיר הזה מבולטימור שדיפלו הוא זה שסידר להם חוזה בביג דאדה. הראפר הראשי בהרכב הוא ספאנק רוק (על שמו נקרא ההרכב) שנשמע כמו קיו-טיפ על אסיד והמפיק הוא Armani XXXchange ששומעים בסגנון ההפקה שלו השפעה מההפקות האלקטרונית של טימבאלנד והנפטונז וגם השפעות מהגריים הבריטי, מהאלקטרו ומהדראם אנד בייס. התוצאה היא אלבום מטורף לגמרי שלא משאיר רגע אחד למנוחה ומביא לך באנגר אחרי באנגר. שיר אחד שישאר: Rick Rubin (בסינגל שלו אחד הרמיקסים שייך למפיק וה-DJ הישראלי כלבתא שלאחרונה עשה גם רמיקס בנזונה ל"פתאום באנו" של אקסום). 3. Gnarls Barkley - St. Elsewhere אין לי הרבה מה להגיד על האלבום שכבר לא נאמר. אני מוכרח להודות שלא התלהבתי מדנג'רמאוס עד האלבום הזה. מסי-לו כן, כי אלבום הסולו שלו מ-2004 (Cee-Lo Green...Is The Soul Machine) היה פשוט יצירת מופת, אבל מדנג'רמאוס לא. לא התלהבתי לא מהגורילז האחרון (חוץ מ-2 הסינגלים הראשנים) ולא מדנג'רדום (טוב, פה אולי האשמה היא על דום שתמיד מרדים אותי), אבל כשהוא חבר לסי-לו (עם הנשמה האדירה שלו) נדלק איזה ניצוץ והתאהבתי בשת"פ הזה משמיעה ראשונה. Crazy הפך לאחד הסינגלים הכי מצליחים בתולדות המצעד הבריטי וגם האלבום המלא לא איכזב, למרות שכן הייתה איזושהיא הרגשה שאפשר היה לעשות אותו קצת יותר טוב אבל באמת שאין לי תלונות כי הוא מלא בשירים נהדרים. שיר אחד שישאר: Just A Thought (ציפיתם לקרייזי הא? טוב גם הוא ישאר, אבל השיר הזה הוא השיר הכי מרגש באלבום לטעמי. "And I've tried, Everything but suicide, But it's crossed my mind"). 4. Plastic Little - She's Mature התלבטתי אם להכניס את האלבום הזה לסיכום או לא, כי הוא יצא ממש בסוף השנה ואני בכלל שמעתי אותו רק בתחילת השנה הזאת. אבל זהו אלבום כ"כ כיפי, מצחיק ומגניב שהייתי חייב להכניס אותו בסוף. פלסטיק ליטל מגיעים מפילדלפיה והם גם חברים של ספאנק רוק ודיפלו (שמתארחים אצלהם באלבום) ואפילו הצליחו להשיג את האליל שלהם גוסטפייס (הם מעריצי וו-טאנג) להתארח באלבום. הם עושים היפ-הופ כזה כיפי שלא לוקח את עצמו ברצינות ואי אפשר שלא לחייך כששומעים אותם. כמו כן, איך אפשר לא לאהוב הרכב שהעטיפה של האלבום שלו היא מחווה לעטיפה של סינגל של הסמית'ס ובין הסימפולים באלבום אפשר למצוא את הקיור, פיג'יי הארווי וגם הסמית'ס כמובן. שיר אחד שישאר: Now I Holler (ביחד עם ספאנק רוק ובהפקת דיפלו שמסמפל את "Down By The Water" של פיג'יי הארוויי). 5. Plan B - Who Needs Actions When You Got Words פלאן בי הוא ראפר לבן בריטי עם שמנגן על גיטרה אקוסטית והוציא את אחד מאלבומי הבכורה הכי מפתיעים של השנה. יש כאלו שקראו לו "אמינם הבריטי" אך אני חושב שהוא מביא איתו משהו מקורי שלא נשמע עד היום. הוא סטוריטלר מצוין שאוהב לספר את הסיפורים לעיתים ללא שום ביט אלא בליווי האקוסטית שלו בלבד (כמו ב-Sick 2 Def למשל) מה שהופך את הסיפורים שלו ליותר מצמררים וגם יותר אינטמיים ונוגעים בו זמנית. חלק מהאלבום הופק על ידי פלאן בי לבדו וחלק על ידי פול אפוורת', אחד המפיקים הכי נחשבים כיום באינדי הבריטי שהפיק בין היתר את אלבומי הבכורה של בלוק פארטי, מאקסימו פארק והפיוצ'רהדס. שיר אחד שישאר: Missing Links (במקור השיר היה אמור להיות עם סימפול מ-Pyramid Song של רדיוהד אך הוא הוסר באלבום).
