מחפש המלצה על ספר קליל לשם שינוי

[gidi ahronovich]

מחפש המלצה על ספר קליל לשם שינוי

בחודשים האחרונים היתמודדתי אם ספרים ממש כבדים מפילוסופיה דרך פוקו וסימתי אפילו חצי ממרכבות האלים אני מרגיש שבא לי פח זבל למוח איזה ספר מתח חביב אבל הבעיה שלרוב שאני מתחיל ספר מתח אני מגלה שהעלילה רדודה מידי וקראתי אי פעם מיזמן את רוב כתיה של אגטה קריסטי בשביל למצוא מתח מתוחכם משהוא יכול להמליץ על משהוא? יש ספר ישראלי מותח חוץ משל בתיה גור שהוא לא רדוד סטייל רם אורן? גידי

 

[Ayelet S]

תנסה את "מבוא לאהבה" של אמנון

ז'קונט. ספר מתח טוב, לא כבד.

 

[gidi ahronovich]

תודה ו

בדרך כלל אין לי בעיה עם ספרים קשים תודה איילת

 

[een ogenblik]

אם אני זוכרת נכון, אז גם

"אחרון המאהבים החכמים"/אמנון ז'קונט היה טוב, זורם, קליל, מותח ומהנה באופן כללי. קראתי אותו לפני שנים, אז קשה לי להיות החלטית, אבל נדמה לי שהמלצתי עליו בכל הזדמנות בה ביקשו משהו דומה לבקשתך, כאשר עבדתי בחנות ספרים, אז סביר להניח שלכל הפחות משהו משל אמנון ז'קונט יתאים.

 

[ססילי]

לאמנון דנקנר יש ספרי מתח חביבים

בעברית: שרמן בחורף והאיש ללא עצמות.

 

[gidi ahronovich]

אני מחרים אותו בגלל

מה שהוא עשה לדן בן עמוץ אני חושב שהוא עבר שם את הבבול לגמרה

 

[ססילי]

מבחינת ספרי מתח בעברית זה הפסד.

יש ספר של לימור נחמיאס שנקרא צבוטותי (אולי יש לה עוד ספרים, לא יודעת). קראתי אותו מזמן, אבל ממה שאני זוכרת היא מזכירה טיפה את עירית לינור (בכתיבה המשעשעת שלה) רק מוכשרת יותר ונחמדה פחות. לי היא השאירה תחושת מועקה, ויש משהו בתפיסת העולם שבכתיבה שלה שבעייתי לדעתי מבחינה מוסרית. אבל יש בספר סוג של עניין (שאני לא כל כך אוהבת, אני מציינת שוב) שאין בספרי מתח ישראלים אחרים. נעשה גם סרט על בסיס הספר, והרושם שלי הוא שהתחושה הכללית שנותן הספר שונה מהתחושה הכללית שנותן הסרט.

 

[Boojie]

יש לה עוד ספר, "אמא היתה זוחלת".

אני נורא אוהבת את הכתיבה שלה, ישראליות בלי חוכמות שמאד מנוגדת לפולניות המתחסדת משהו של עירית לינור. כתיבה מאד משעשעת, אבל מצד שני אפשר לראות מתחת לפני השטח את הפאקים שמפריעים לנשים הציניות והקשוחות לכאורה של ימינו, שלל דילמות ולבטים וכאבי לב ודואליות וכל מיני כאלה. המוסריות שלה בהחלט מוטלת בספק, אבל מצד שני, הקורא די נוטה להסכים עם הדברים שהיא עושה בספרים שלה (בסופו של דבר, מי שאוכל אותה הם הרעים), גם אם הם הולכים לקיצוניות לא מקובלת. אבל אם צבוטותי זעזע אותך (במישור המוסרי, ז"א), הייתי ממליצה לך להימנע מ"אמא היתה זוחלת". הוא הרבה יותר קיצוני בהתעלמות מכללי המוסר המקובלים.

 

[ססילי]

תודה על העיצה ../images/Emo13.gif נדמה לי שקראתי גם

אותו, למרות שאני לא בטוחה. יש פרט פזיולוגי אחד שיש לי רושם שאני זוכרת משם, אבל אם באמת קראתי אותו ואני לא סתם מתבלבלת, זה היה לפני שנים ואני לא זוכרת אותו. זהירות: ספויילר

: בצבוטותי בהחלט לא אוכלים אותה הרעים. היא הרעה. וזו הבעיה. רעה בלי שום סיבה, סתם מתוך רשעות אמיתית. אנחנו לטובתה רק כי היא הגיבורה וממש לא כי היא ה"טובה".

 

[עופר D]

המשך הספויילר ../images/Emo58.gif

מצטער, לא מסכים, היא לא רעה סתם, היא נוקמת וזה מוליך אותה להסתבך עוד. בסוף באמת אוכלים אותה הטובים אבל המניע העיקרי זה סוג של הישרדות מעבר אפל, מרקע שסוע. וההישרדות כאמור חסרת גבולות ומעצורים. כן הספר לוקה מוסרית, וזה דווקא מוסיף לו צד אנטי שיגרתי. זה לא מסיפרי המתח ההגותיים, הדנים לעומק בטיבו של הרע (ע"ע ירח מלא); גם לא מותחן מעמיק, הנותן הצצה ראויה לעולמות אנושיים תרבותיים שזרים בד"כ לסגנון ההתרחשות (ע"ע בתיה גור); גם לא רדודון מותחני סטייל אגתה כריסטי ודומיה. אם מחפשים ספר מתח ישראלי ראוי, שנון, נמרץ, אז זה ספר יותר מראוי. בתור קלילון, הוא בהחלט עושה עבודה משובחת של להעביר בכיף כמה שעות של קריאה מהנה, מתובלת היטב בהומור ארסי.

 

[ססילי]

אכן,יש לו ייחוד,ולכן המלצתי עליו פה

וגם סייגתי, על פי טעמי האישי. ואם אני זוכרת נכון (ספויילר:

שוב) היא הורגת גם לצרכי השרדות, וגם פה ושם סתם כך. אבל כיוון שקראתי את זה באמת מזמן, אני חוששת שלא אוכל אפילו להגיד את מי.

 

[מילי33]

היא אכזרית מידי במסרים שלה

אבל למרבה הפלא לא עורר שום תרעומת או הדים- בניגוד לעירית לינור. אני לא יודעת אם זה בגלל שהיא פחות ידועה או בגלל שיש משהו יותר מתוק בספרים שלה- חוץ מהסוף האכזרי.

 

[ססילי]

לדעתי לא מדובר באכזריות (שאנחנו

רגילים לה מאד בסרטים למשל, זה באופנה) [.... ספויילר

] אלא בבעיה מוסרית. הגיבורה הורגת להנאתה הפרטית, ללא כל סיבה ואנחנו מתומרנים להזדהות איתה.

 

[מילי33]

גם הספר של יאיר לפיד

ממש לא זוכרת איך קראו לו, הוא ספר מתח קריא וכיפי. גם אדיבה גפן.

 

[הילד בן 30]

לפי דעתי, ג'ורג' סימנון!

התרגום הראשון שיצא לפני שנתיים בערך יותר טוב מהאחרון. בכל מקרה, אלה 2 סיפורים מרתקים, מעניינים ומותחים.