מחפש את ההסבר ל"נס" מלחמת המפרץ

[u999]

כל הבתים היו ריקים.

טיל אחד שנפל ברמת גן, הרס מן היסוד 4 בניינים רבי קומות. העובדה שהם היו ריקים מאדם, חסכה כמו עשרות הרוגים.
אם אותם אנשים היו נשארים בבתים ומתפללים, לא נראה לי שהסוף היה דומה. היו ניצלים 5 אנשים מתוך 200, וטוענים שבגלל אלוהים הם ניצלו.

 

[backbencher]

>>כל הבתים היו ריקים<<

עקב שליטה אמריקאית מלאה בשמי עיראק, לא בוצע ירי טילים עיראקי בשעות האור.
מי שזוכר את התקופה, זוכר כי החל משעה ארבע אחר הצהרים היה גוש דן מתחיל להתרוקן, ופקקי תנועה אדירים נוצרו ביציאות מלא אביב.
אנשים פשוט נמלטו לצימרים בפריפריה, או לסידורי לינה אחרים מחוץ לגוש דן, אם לא נמלטו ל"חופשה" באילת או אפילו בחו"ל.
אין פלא אפוא, כי גם במקרה של פגיעה ישירה במבנים - מספר הקרבנות היה קטן.
האמת היא שרוב הפגיעות היו משברים נופלים.
שברים מספיק גדולים יכלו לחדור מבעד לגגות, הודות לאנרגיה הקינטית שצברו תוך נפילה

לענין התקפות לב:
אני מניח כי אלה שלא נמלטו בלילות אל מחוץ לגוש דן היו לא-צעירים, אשר מטבע הדברים - בעלי רמת-סיכון גבוהה יותר ללקות באירוע לב.
מכל מקום, לא אני כתבתי את הידיעה בעיתון.
רק שמרתי קישור אליה

מה יקרה במלחמת טילים עתידית ?
האיראנים מסוגלים לירות טילים ב"צרורות", ולא רק ב"בודדת".
אמנם היכולת של מערכות Theater Defense מבוססות טילים, שופרה פלאים גם כן, אולם היכולת מול התקפה מתוזמרת מצד איומים סימולטניים רבים - לדעתי, טרם הודגמה

אין לנו על מי לסמוך זולת על אֱלְקֵינו...

 

[רפפם]

אשריכם

אני שמייח שסיפקתי תעסוקה

מחשבתית לאנשים כאן, ועל התשובות המפורטות

נחיה? ונראה מה יאמרו עוד שנה אחרי שיהיו כאן אלפי הרוגים וחורבן רציני אם אדון פיפיהו יתאבד עלינו

 

[רוקד עם שבלולים]

מה שיאמרו

הוא שהאסון בא על עם ישראל בגלל החוטאים ובגלל שלא שמרו שבת, נידה וצניעות. זה מה שאומרים בכל פעם שמשהו רע קורה. ובכל פעם שמשהו טוב קורה אומרים שזה נס ושאלוהים אוהב את עמו ישראל.

 

[backbencher]

טל"ח: מלא אביב = מתל אביב

 

[trilliane]

אנחנו לא יצאנו כל ערב, פשוט ישנו בשומרון

אצל חברים... בהתחלה הבעתי תרעומת על כך שאנחנו עוזבים, אבל אז גיליתי שזו דווקא דרך נהדרת להעביר את ה"חופש" שנחת עלינו – בשומרון יש אחלה אוויר ונוף ולחברים היו ארבעה ילדים, בערך בני גילינו... (עם וידאו וארכיון פרטי של תכניות זהו-זה...) היה שמח!

 

[ItsikH]

די לכיבוס! הכיבוס מסחיט! לסטודנטים במשמרות כמוני זה היה מכרה זהב, כי כל האמהות ברחו עם הילדים לאי שם, והשאירו את המשמרות המבוקשות (והמכניסות) לנועזים בעורף (על משקל "הנועזים בעורף האויב"). הסיכון מפגיעת טיל בכל רגע היה נמוך בסדרי גודל מהסיכון בחציית כביש (כמובן, לא בליל טילים אלא בימים רגילים...). על אותו משקל, בימי מלחמת לבנון השניה רכבתי בגליל התחתון כל שבת, הכבישים הריקים נתנו לי בטחון שהקטיושות לא איימו עליו כלל. לחרדה קולקטיבית יש גם יתרונות - למי שלא סובל ממנה.

 

[מהומת אלוהים]

אתה לא מבין....

הם "בדיוק" יצאו מהבית 5 דקות לפני כן, על מנת להתפלל לשלום בית-ישראל.


ואם זה אל היה ברור - הייתי ציני!