המצלמות בטווח המחירים הזה
דומות זו לזו בהיבט של איכות התמונה. הן נבדלות בעדשות שאפשר לחבר אליהן ובהנדסת האנוש (ממשק הפעלה, נוחות אחיזה וכו').
לכן הייתי מתחיל מבחינה של העדשות הזולות של כל אחד מהיצרנים (למרבה הצער אי אפשר לצלם ללא עדשה).
המצלמות של קנון נמכרות עם אחת משתי עדשות קיט: 18-55 ו-18-135. שתיהן מציעות איכות סבירה, אם כי לא ממש מרשימה. ל-18-135 יש גירסה חדשה, מעט יקרה יותר אבל גם מעט איכותית יותר. כדאי לרכוש את העדשה הזאת (שמסומנת באותיות STM) אפילו במחיר של פשרה בגוף המצלמה. אלטרנטיבה לעדשות מתוצרת קנון היא ה-17-70 של סיגמה. זאת עדשה בעלת מפתח צמצם מקסימלי רחב יותר ותאפשר איכות תמונה גבוהה יותר בתאורה בעייתית, אם כי ההבדלים לא יהיו גדולים מאד. המצלמות הרלוונטיות הן 550D, 600D, 650D וכן 100D (קטנה יותר) ו-700D החדשות. המצלמות האלה נבדלות ביניהן בעיקר בהסרטת וידאו. אם את לא זקוקה לוידאו באיכות שידור תוכלי לרכוש את הזולה שבהן ולישון בשקט.
המצלמות של ניקון נמכרות עם אחת משתי העדשות 18-55 ו-18-105. יש עדיפות ברורה לעדשה השניה, אבל ה-17-70 של סיגמה יכולה לשמש אלטרנטיבה טובה גם כאן. המצלמות הרלוונטיות הן D5100, D3200 ו-D5200. דגמי ה-Dx200 מצוידים בחיישנים צפופים במיוחד בני 24 מגה-פיקסלים. לדעתי אפשר להסתפק ב-16 המגה-פיקסלים של ה-D5100.
יצרנים אחרים שכדאי לבדוק הם סוני (NEX 5R עם עדשת 16-50), פאנסוניק (G5 או GX1 עם עדשת 14-42) ואולימפוס (E-PL5 עם עדשת 14-42). המצלמות האלה אינן DSLR אלא חסרות מראה, כך שהן קטנות יותר (אם כי איכות התמונה שהן מציעות דומה). רובן חסרות עינית. מצד שני הן מותאמות טוב יותר לצילום וידאו (מיקוד אוטומטי מהיר ושקט בזמן ההסרטה).
באופן עקרוני כדאי לבחור קודם עדשה ואת התקציב שנשאר להקדיש למצלמה ולכרטיס זיכרון.