מילי08
Well-known member
אפשר, רק שתמיד יש בלתמים חדשיםרוצים שנחליט שעד סוף החודש כל אחד בזמנו יסיים את עונה 6
אוי אוףבין היתר כי אתמול שוב הייתי חולה
שאלות? יש לה 2 ביינדרים עצומים! (מעניין אותי עד כמה זה באמת קטע בארה"ב, שנשים חייבות ליצור ביינדרים לכל דבר, כמו ה scrapbook שלהם. תמיד נשים, תמיד Type A)לזלי שואלת המון שאלות על העבודה החדשה שהציעו לה ומה שמרתיע אותה זה שהיא תהיה בדרגת ניהול ולא תעשה את העבודה השחורה.
ממש ראו את האכזבה שלה שהיא לא תצטרך לעשות את העבודה. כמה שהיא נשמעת מופרכת, מהבחינה של איך בן אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה בזמן קצר, אז נפל לי האסימון שגם הבוסית שלי היא כזאת. עם ילדים בבית, והיא לוקחת על עצמה עוד ועוד דברים ובקושי ישנה! אני עושה חמישית, אולי שביעית ממה שהיא עושה ואני מותשת.
הוא היה בהלם!בעלילה ב' אנדי מחפש להקות לקונצרט האיחוד ובכך מגיע למועדון באיגלטון שם מנגן דוק סילבר ובכך אנדי נהיה האדם השלישי שיודע את הסוד של רון. וזה בכלל לא הזזי לו כשהוא גילה שאישתו הסתירה ממנו כזה סוד גדול .
"- יש לך אח תאום/ אני דיוק סילבר. - מה? - אתה דיוק סילבר/ יש לי אח תאום"
אבל לא נראה לי שמה שיטריד את אנדי זה שאפריל ידעה. אולי אם לסלי היתה מגלה את זה היא היתה מתחרפנת אבל לאנדי פחות חשוב
כל כך הפתיע אותי שרון בקושי הביע התנגדות. כאילו, זה אנדי... "לא" תקיף אחד והוא מתקפלאנדי דוחף את רון לנגן בקונצרט,
אני עדיין לא מתחברת בכלל לכל הקונספט של המסעדה שלו. אבל היה חמוד לראות שמספיק אכפת לשתיהן ממנו ורוצות שהוא לא יעזוב. ואני גם יכולה להבין את החשש. הרבה יותר קל לשמור על קשרי חברות כשעובדים ביחד או יש פעילות משותפת כלשהי. לא כל החברויות מספיק חזקות כדי לשרוד ניתוק מהבסיס שמזין אותןבעלילה ג' שלא ממש עניינה, טום מחפש מקום למסעדה שלו, דונה ואפריל מנסות לגרום לו לרצות לא לעזוב את העירייה (שזה מוזר כי כבר ביססו את העובדה שהם חברים מעבר לשעות העבודה) ובסוף מוצאות לו מקום מעולה שגם קרוב לערייה
הפרק הזה היה בעיקר חמוד עם אן שלא אמרה ללזלי מראש שהיא עומדת ללדת, רק הרגיעה אותה שהיא לא נחטפה ובסוף הן מחובקות על המיטה כאלה חמודות. אבל הגאלנטיין של לזלי באמת היה לא פיירי כלפי אף אחת. רק שאונה לא הבינה כנראה את המצב כמו שצריך ונהנתה להפוך לבסטי של לזלי לעשר שניות. (קצת מוזר לגבי שאונה כי בעבר לא הציגו אותה כל כך סתומה).
כל הסיפור של אנדי שוב מתנהג כמו ילד קטן ורון כביכול אבא שלו היה קצת מתיש בעיני. אנדי כדמות הולך קדימה ואחורה. לפעמים מציגים אותו בצורה קצת יותר בוגרת ועם התפתחות כלשהי, ולפעמים מחזירים אותו להיות ילד שלא התבגר אבל אין חוקיות.. כשאין להם מה לעשות איתו כדמות אז הוא שוב ילד קטן. קצת כמו עם הדמות של שאונה.. בעיה עם ההתפתחות של דמויות משנה.
החלק השלישי בפרק היה בן ולארי. בן למד להכיר את לארי וגילה שהוא רחוק מלהיות הדמות הנלעגת שהפכו אותו ומנסה לשנות את זה. בן מתבייש להודות בזה בקול וכשבן נותן ללארי את המקום להוכיח את עצמו, לארי מצליח מעל ומעבר. הבעיה היא שכל השאר לא רואים את זה או לא רוצים לראות את זה (בריונות לשמה ואני באמת ממש שונאת את זה). נראה לי פתאום שלארי כנראה בטוח בעצמו ומבין מה יחסי הכוחות ולכן הוא בוחר להמשיך לעשות פאדיחות כדי שלא יצחקו על בן. כלומר יכול להיות שלארי לא באמת פדחן כמו שעושים ממנו, אלא זאת הצגה שהוא עושה מתוך טוב לב - לתת לאחרים להרגיש נעלים
כל הסיפור של אנדי שוב מתנהג כמו ילד קטן ורון כביכול אבא שלו היה קצת מתיש בעיני. אנדי כדמות הולך קדימה ואחורה. לפעמים מציגים אותו בצורה קצת יותר בוגרת ועם התפתחות כלשהי, ולפעמים מחזירים אותו להיות ילד שלא התבגר אבל אין חוקיות.. כשאין להם מה לעשות איתו כדמות אז הוא שוב ילד קטן. קצת כמו עם הדמות של שאונה.. בעיה עם ההתפתחות של דמויות משנה.
החלק השלישי בפרק היה בן ולארי. בן למד להכיר את לארי וגילה שהוא רחוק מלהיות הדמות הנלעגת שהפכו אותו ומנסה לשנות את זה. בן מתבייש להודות בזה בקול וכשבן נותן ללארי את המקום להוכיח את עצמו, לארי מצליח מעל ומעבר. הבעיה היא שכל השאר לא רואים את זה או לא רוצים לראות את זה (בריונות לשמה ואני באמת ממש שונאת את זה). נראה לי פתאום שלארי כנראה בטוח בעצמו ומבין מה יחסי הכוחות ולכן הוא בוחר להמשיך לעשות פאדיחות כדי שלא יצחקו על בן. כלומר יכול להיות שלארי לא באמת פדחן כמו שעושים ממנו, אלא זאת הצגה שהוא עושה מתוך טוב לב - לתת לאחרים להרגיש נעלים