כמה נקודות
וחשוב להגיד את הסיבה למהלך
שהציבור לא בהכרח מודע לה.
כל הקווים הסתיימו מחוץ לתחנה המרכזית ברחובות הקטנים שסביב בנייני האומה. זאת מאחר וקווי חרדים לא נכנסים בעיקרון לתחנה המרכזית וגם אם הם כן היו כבר אין בתחנה המרכזית מקום, בטח לא לכזו מסה של קווים.
גם החניונים הצמודים לבנייני האומה מלאים (אגד ואגד תעבורה) וגם אם היה בהם מקום, מרחפת מעליהם חרב הפינוי כי כבר אישרו את התוכנית למגדלים במקום. כל עוד השכונה שצמודה לבנייני האומה היתה בבנייה, העצירה ברחוב לא היתה נוראית, עכשיו כשמרבית הבניינים מאוכלסים זה כבר לא אפשרי. הפתרון שנמצא הוא סיום בגבעת התחמושת, אשר מספק גם תחנת קצה נוחה לנהגים.
אם נשים את הדברים בפרופורציות, נכון שההגעה למרכז העיר נפגעה אך התחבורה העירונית בירושלים (וספציפית ברחוב בר אילן) עניפה מאד, הקווים מגיעים מכל שכונות מודיעין עילית ולכן עבור חלק מהנוסעים נוצר מצב בו מנסיעה ללא ביצוע מעבר כלל הם צריכים לבצע מעבר אחד. שזה הגיוני כשמדובר בעיר כמו ירושלים.
מאחר וגם הקישור לרכבת הקלה נפגע, נפתח קו 304 שמגיע ישירות לגשר המיתרים. בסופו של דבר מדובר בשינוי שפוגע בחלק קטן מהנוסעים, אבל באופן מידתי. ומנגד מאפשר תפעול יותר נכון של השירות (תחנת קצה מסודרת ולא ברחוב).
בראיה עתידית, עם תחילת החסימות במרכז העיר עקב חפירת שז"ר, זה ישאיר את אמינות הקווים האלה ברמה טובה כי הם בכלל לא מתקרבים לשם.
כמה נקודות
1. על העצומה חתמו כבר יותר מאלף אנשים, כנראה שהם מודעים לצרכי היומיום שלהם מעט יותר מהיושבים במשרד התחבורה ומהנציגים האמורים לייצג אותם שם.
2. הסיבה להוצאת התחבורה מאיזור סינמה סיטי ידועה, החלופה בעייתית, כפי שכתבתי בפוסט הפותח היו יכולים לשנות את מסלול הקוים ועדיין להעבירם דרך מרכז העיר.
3. קו 304 לא פותר את הבעיה משתי סיבות: א. התדירות שלו נמוכה ומגוחכת. ב. הוא לא מסתובב בכל מודיעין עילית, כך שחלק מהתושבים צריכים אוטובוס פנימי נוסף במודיעין עילית והם לא הרוויחו כלום.
4. קווי התחבורה של הפריפריות הסמוכות לירושלים, מבצעים מסלול מצוין באיזור ירושלים, וגורמים להרבה אנשים להסתמך עליהם לכתחילה בעבודה ובלימודים בעיר. זה כולל את קווי מעלה אדומים ביתר עילית ועד היום גם קווי מודיעין עילית.
נסיעה יומיומית בקו בינערוני ונסיעה נוספת אפילו אם לא ארוכה בקו עירוני, עלולה לגרום לרבים מהנוסעים לנסות ולמצוא חלופות אחרות, אם בנסיעה ברכב פרטי ואם בחיפוש עבודה או מקום לימודים במקומות אחרים.
למעשה מסלול קווי האוטובוס של הפריפריה בעיר הגדולה, חשוב מאד וקריטי לדעתי במעמדה והתחזקותה של הפריפריה. ביתר עילית למשל התחזקה וגדלה מאד בשנים האחרונות, עד כדי כך שדירות בה שהן מעבר לקו הירוק, יקרות יותר משכנותיה צור הדסה ובית שמש, וזאת בגלל התחבורה התדירה והאמינה המפזרת בי-ם בצורה נוחה ואשר גורמת לביתר להיות בפועל שכונה נוספת בירושלים עבור אלו שאינם נוסעים ברכבים פרטיים.
5. רחוב שדרות הנשיא השישי הוא דוגמא לכך שהרצון של בעלי הון לגור במרכז ממש, באה על חשבון הציבור, מרחוב פעיל והומה צמוד לבנייני האומה, הוא הופך לרחוב פסטורלי עם מזרקות (שזה מצוין) וככרות, שאוטובוסים מפסיקים לעבור בו, אני מניח שנראה קווים נוספים שיפסיקו לעבור ברחוב, בעקבות לחץ של דיירי הבניינים החדשים שמן הסתם הם קולניים ומקושרים.
6. אני עוקב אחריך בבלוג המצויין שלך , ונהנה מאד מיכולת החיזוי והניתוח שלך, אין הרבה בלוגים איכותיים כשלך במרחב.
